את שנת 09' תשמח חברת טויוטה להשאיר הרחק מאחוריה. תוך חודשים ספורים הפכה החברה ממודל יעילות, רווחיות וחוסן כלכלי; לחברה שמפסידה הון עתק ברבעון וסובלת מעודף אדיר של כושר ייצור.
אבל בתוך האפלה העסקית, זורחת נקודת אור בוהקת: הפריוס ההיברידית החדשה. תוך שלושה חודשים מהשקתה ביפן, הפכה מכונית הנישה המורכבת והלא-זולה הזו לנמכרת ביותר במדינה, עם כמעט 60 אלף מכירות מצטברות. בשוק הרכב האמריקני מוכה המיתון נמכרו בחודש ההשקה כ-19 אלף יחידות, ואילו בבריטניה הוזמנו כבר בימי ההשקה הראשונים כ-2,000 יחידות - כמחצית מכלל המכירות המתוכננות במדינה ל-09' כולה.
עיצוב בולט למרחוק
מאחורי ההיסטריה נמצאת מכונית יוצאת דופן לא רק בטכנולוגיה שלה אלא גם בעיצוב. טויוטה יודעת היטב שרכישת מכונית היברידית היא לא רק צעד צרכני אלא גם הצהרה סביבתית-חברתית, ולפיכך ציידה את הדור החדש של המכונית במראה נוסח עידן החלל שבולט על הכביש למרחוק. הפריוס 3 נראית אגרסיבית, מושחזת וזוויתית יותר מקודמתה העגלגלה, וכוללת אלמנטים ייחודיים כמו גג עם שני קימורים וזנב מרשים עם שמשה אחורית שמפוצלת במרכזה על-ידי כונס אוויר. המראה הכולל הוא של ראש חץ אווירודינמי וחלקלק.
עמדת הפיקוד ממשיכה את קו העיצוב העתידני, עם צגי נתונים דיגיטליים בגדלים שונים, ואפילו לא מחוון אנלוגי אחד לרפואה. ידית ההילוכים הזעירה נראית כמו ג'ויסטיק, הקונסול המרכזי הסימטרי "מרחף באוויר" וכולל שלל מתגים שאת תכליתם לא ניתן להבין ללא הדרכה. אפילו ההגה אינו עגול אלא שטוח בתחתיתו, כפי שהיינו מצפים לראות במכונית מעידן החלל.
אמנם האפקט החזותי מתקבל בהתלהבות אין-קץ ע"י מתבגרים מדור ה-Wii וה-XBOX, אך יהיה מעניין מאוד לראות כיצד יסתגלו אליו בני ה-60 פלוס שמהווים חלק לא מבוטל מקהל היעד של המכונית.
פרט לגימיקים החזותיים, הפריוס 3 היא מכונית משפחתית שימושית בהחלט. המושב האחורי אמנם ממוקם גבוה מדי לטעמנו אך היושבים בו מקבלים פיצוי במרחב הרגליים בזכות הרצפה השטוחה ובסיס הגלגלים הנדיב. המושבים נוחים ועמדת הישיבה הגבוהה מעניקה ראות טובה לחזית הרכב, אם כי השמשה האחורית המפוצלת מעוותת את שדה הראייה. תא המטען, שמאכלס את הסוללה הנטענת, עדיין אינו מרשים בנפחו, אך המצב טוב יותר בהשוואה לדור היוצא.
יצירה מלוטשת ומורכבת
הפריוס החדשה תוכננה לנטוש את סטטוס מכונית הנישה ולהיות מכונית ייצור המונית. המינוס הוא קיצוץ עלויות בולט, שכולל דיפוני פלסטיק קשיחים, ונטישת מסך ה-LCD הצבעוני המובנה לטובת צג דיגיטלי אפרפר וצר שמשולב בלוח המחוונים.
קצרה היריעה מלתאר את כל נפלאות ההנעה ההיברידית, ולפיכך נסתפק במידע הבסיסי: לפריוס מנוע 1.8 ליטר בנזין בעל בעירה נקייה בהספק 98 כ"ס, שמשודך באמצעות תמסורת מורכבת למנוע חשמלי רב עוצמה; שלעתים פועל כמנוע-עזר מוזן סוללה ותורם עוד כ-34 כ"ס לדחף של המנוע הראשי, ולעתים כגנראטור לטעינת הסוללה בעת שיוט רגוע. הסוללה נטענת במקביל גם מהאנרגיה הקינטית שנוצרת בעת ההאטה והבלימה. ברכב יש גם מערכת עצור-סע לכיבוי והפעלה של המנוע בפקקים. על כל התזמורת האלקטרו-מכנית הזו מנצחת סוללה של מעבדי נתונים רבי עוצמה. העסק לא רק נשמע מורכב, אלא גם נראה כך: תא המנוע הדחוס בשלל "קופסאות שחורות" עמוסות צ'יפים, כבלי חשמל, ותוויות אזהרה בנוסח "מתח גבוה".
על הכביש אפשר לאמץ שתי דרכי נהיגה. האחת בסגנון "שגר ושכח", עם שילוב ל-DRIVE והשארת השליטה למחשב כברירת מחדל. במצב זה הפריוס היא מכונית ידידותית לנהיגה עם ביצועים משפחתיים סבירים, העברת כוח חלקה, פעולה שקטה להפליא בעיר (ופחות מחוצה לה) והתנהגות כביש נעימה ומדויקת יותר משל קודמתה, למעט תגובת בלמים סופר-רגישה. גם ספיגת בולמי הזעזועים "משפחתית" ונוחה יותר מבעבר.
דרך אחרת לנהוג בה היא "להפעיל את הראש", ולנצל את אחת משלל אפשרויות השליטה הידניות. אלה כוללות, בין השאר, מצב "אקו", שמאט את תגובת הדוושה ומשנה את תכנות המערכת לטובת חיסכון מרבי בדלק; מצב "בלימה", שמופעל ע"י הסטת ידית ההילוכים ומספק בלימת מנוע בירידות תוך טעינה אגרסיבית של הסוללה; ומצב "כוח", שניתן לכנות אותו גם "מצב יום שישי בערב", שמשחרר את כל הכוח החשמלי לטובת שדרוג הביצועים על חשבון צריכת הדלק והפליטה.
המצב האולטימטיבי הוא כמובן "הנעה חשמלית", שמאפשר תנועה על כוח המנוע החשמלי והסוללה בלבד לטווח של כ-2 קילומטר במהירות של עד 45 קמ"ש. זוהי חוויית נהיגה מוזרה וממכרת, שמלווה רק ברחש צמיגים ובשריקה אלקטרונית גבוהת טונים עד שהמנוע המרכזי נכנס לפעולה.
המושג "צריכת דלק ממוצעת" אינו רלוונטי למכונית עם כל-כך הרבה אפשרויות שליטה בנהיגה. מי שיבחר במצב "אקו", וינהג בדרך ארץ, יוכל להגיע לצריכה ריאלית של 20 קילומטר לליטר. מי שינהג בסגנון בו נוהגים רבים מנהגי הציים של הפריוס בארץ, עם רגל עד לרצפה, יוכל להגיע גם ל-140 קמ"ש על הכביש המהיר, ובמצב "כוח" הוא גם יראה 9 קילומטר לליטר על צג מחשב הדרך.
12 שנה לאחר שטויוטה לקחה הימור טכנולוגי ענק בפיתוח והשקת הטכנולוגיה ההיברידית, ניצב כיום הדור ה-3 של הפריוס בעמדת זינוק מצוינת לקטוף את הפירות. זוהי יצירה טכנולוגית מלוטשת ומורכבת להפליא, שאמנם מיועדת לנהגים רחבי אופקים אך לא מזניחה את השימושיות היומיומית. היא אולי לא חסכונית משמעותית ממנועי הדיזל והבנזין הקטנים מהדור האחרון, ואפשר להניח שגם פליטת ה-CO2 המזערית שלה מעניינת את הלקוח הישראלי באופן כללי מאוד; אבל היעילות שבה היא מנצלת את מקורות האנרגיה שלה ממכרת וממחישה עד כמה בזבזני התהליך של נהיגה קונבנציונלית. *
מתחרות
הונדה אינסייט
זוהי המכונית הראשונה של הונדה שתוכננה מבראשית כהיברידית, ולפחות באגף העיצוב היא הולכת בדרכה של הפריוס עם מרכב אווירודינמי חלקלק ובעל נוכחות. באגף ההנעה מסתפקת האינסייט בהנעה היברידית "לייט" עם מנוע חשמלי בעל הספק צנוע וסוללה קטנה יחסית, שאינם מאפשרים נסיעה חשמלית מלאה. לזכותה אפשר לזקוף משקל עצמי נמוך יותר בכ-200 קילו מהפריוס. מנוע הבנזין הוא בנפח 1.35 ליטר, ומי שיפעל לפי המלצות המחשב יוכל להתקרב לצריכת הדלק המוצהרת של כ-18 ק"מ לליטר.
הונדה סיביק IMA
IMA, הגרסה ההיברידית של הסיביק, הפכה בשנים האחרונות למוצר מבוקש בארץ. גם לה יש הנעה היברידית קלה יחסית וחוויית נהיגה קרובה מאוד לזו של מכונית רגילה. צריכת הדלק שלה צנועה יחסית לסיביק 1.8 הרגילה, והיא גם מציעה את היתרונות הדינמיים המוכרים של הסיביק.
יונדאי אלנטרה
משפחתית היברידית שעשויה להגיע ארצה בשנה הבאה, היא הגרסה ההיברידית החדשה של היונדאי אלנטרה, שתושק בקוריאה בקרוב. למכונית הנעה היברידית קלה ופחות מורכבת מזו של הפריוס, בשילוב עם מנוע 1.6 ליטר, שבקוריאה לפחות מותאמת לפעולה בגז טבעי. בגרסה האירופאית, שתוצג כנראה בשנה הבאה, יהיה מנוע בנזין רגיל ותיבת CVT רציפה. גם לחברת הבת "קיה" תהיה גרסה היברידית של ה"סיד".
