שוק המסחר במט"ח מתבסס על עסקאות Forward: עסקת חליפין בין שני מטבעות לפי שער מוסכם מראש, בסכום מוגדר, לביצוע בתאריך נתון בעתיד. שער החליפין שלפיו מתבצעת העסקה נקבע בשלב ביצוע ההסכם והוא מכונה שער Forward. והוא מורכב מהשער הנוכחי השורר באותו רגע בשוק המט"ח (שער Spot) ומהפרשי הריביות של צמד המטבעות לתקופת הזמן עד לתאריך המוסכם.
לדוגמה, עסקה יכולה להיות הסכמה של אלמוני למכור לפלוני 100 אלף דולר בעוד שלושה חודשים, לפי שער של 4 שקלים לדולר.
לכל עסקת Forward יש שני צדדים - קונה ומוכר, והרווחים של צד אחד זהים להפסדים של הצד השני.
למה היא משמשת
עסקת Forward היא אחד מהאמצעים הקיימים בשוק המט"ח המאפשרים גידור של סיכונים הנובעים משינויים בשערי חליפין. באמצעות עסקה כזו, הקונה יודע כמה יצטרך לשלם, והוא מוגן מפני עלייה בשער.
שער Spot
שער החליפין השורר באותו רגע בשוק המט"ח. כאשר סוחר מט"ח מצטט שער Spot ניתן לסגור עסקה באופן מיידי לפי שער זה.
שער מוסכם
השער שבו מתבצעת העסקה, שמחושב לפי נוסחה ידועה:
FWD - שער הפורוורד
Spot - שער הספוט השורר בשוק המט"ח
Period - התקופה שנקבעה לעסקה, בחודשים
R1 - הריבית של המטבע הראשון (נכון לתקופת העסקה)
R2 - הריבית של המטבע השני (נכון לתקופת העסקה)
דוגמה:
נניח שאנו מעוניינים לרכוש מאה אלף אירו וליהנות מהתחזקותו כנגד הדולר, לתקופה של חצי שנה.
לאחר שבדקנו, מצאנו כי שער ה-Spot (כמה שווה אירו אחד בדולרים) הוא 1.431. לאחר מכן נמצא את שערי הריבית המתאימים (ניתן למצוא טבלאות של שערי ריבית באתרי מסחר במט"ח למיניהם, כולל בפורטל הפיננסי באתר "גלובס", אך חשוב להתאים את השער לתקופה כי ברוב הטבלאות מדובר על ריביות שנתיות).
נניח שמצאנו ששער הריבית על האירו (R1) הוא 1.11% לחצי שנה ואילו שער הריבית על הדולר (R2) הוא 2.115%. כעת נציב את המספרים המתאימים בנוסחה:
כלומר, קיבלנו שהשער היום לעסקת Forward לחצי שנה לרכישת אירו כנגד הדולר יתבצע במחיר של 1.4167, מחיר הנמוך מהמחיר ששורר כעת בשוק המסחר במט"ח (מחיר Spot).
כיצד מנצלים את שערי הריבית
משקיע מנוסה מספיק יכול לצפות מתי הפרש הריביות בין שני מטבעות יהיה לטובתו או לרעתו, ולהביא זאת בחשבון עם כניסתו לעסקה ארוכת טווח. באמצעות עיון מוקדם בטבלת הריביות יכול המשקיע לבחון מה היא התקופה האטרקטיבית שבה הפרש הריביות הוא הגבוה ביותר, ומתי הפרש זה פועל לרעתו או לטובתו. אם שער Forward היוצא מהנוסחה לעיל גבוה משער Spot, הפרש הריביות בעסקה הוא לרעת המשקיע, ולהיפך.
דוגמה:
נניח שאנחנו חברה ישראלית, ויש לנו התחייבות לשלם בעוד שלושה חודשים 100 אלף דולר תמורת חומרי גלם. את הדולרים נצטרך לרכוש במועד התשלום. לכן, כדי להקטין את החשיפה שלנו לפיחות אפשרי, נרכוש את הדולרים מראש בעסקת Forward של דולר מול שקל. במילים אחרות, בעוד שלושה חודשים נזוכה ב-100 אלף דולר כנגד חיוב בשקלים לפי שער שנקבע מראש.
נניח ששער הדולר הנוכחי הוא 3.796 שקלים וששער Forward שנקבע מראש (לפי הנוסחה) הוא 3.846 שקלים.
ניתן לראות מהטבלה כי הפעולה לעיל מגנה מפני פיחות, כלומר התחזקות שער הדולר אל מול השקל (כשדולר אחד שווה יותר שקלים). ככל ששער הדולר יהיה גבוה יותר במועד התשלום, נרוויח יותר מהעסקה.