הכתבה שפורסמה ב"גלובס", "גם על טעויות בתום לב משלמים" (30.8), חשפה פסק דין חשוב ביותר הנוגע ליחסים המורכבים בין הצרכן לחברה מסחרית, ובמקרה זה חברה סלולרית. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, אברהם טננבוים קבע כי החברה הפרה ברגל גסה את חוק הגנת הצרכן בכך שחייבה את הצרכן בשירות למרות שהתנגד לכך, ופסק פיצויים לדוגמה בסך עשרת אלפים שקל, למרות שהחיוב בפועל של הלקוח היה בעלות של כמה מאות שקלים בלבד.
בסיכום דבריו כתב השופט כי "לא ניתן לקבל מצב שבו צרכן חסר אונים מוצא עצמו 'מחזר' אחרי החברה בבקשות חוזרות ונשנות לביטול השירות...אם יש כאלו אשר מוצאים את הזמן והכוח לבדוק את חשבונותיהם הפרטיים, ואף להגיש תביעות בגינן, מבצעים הם שירות ציבורי".
פסק דין זה עונה בדיוק על כוונת המחוקק - הרתעת החברות המסחריות מביצוען של עוולות צרכניות כלפי קהל הלקוחות, והענשת החברות שעוברות על החוק בפיצויים לדוגמה בסך אלפי שקלים. וזאת, מתוך תקווה שלצד האכיפה הממשלתית, גם הרחבת האפשרות לתביעות מוצדקות מצד צרכנים פרטיים יביאו לאכיפת החקיקה על ידי מתן תמריץ לצרכן להתעקש ולעמוד על זכויותיו.
באוקטובר 2007 נכנס לתוקפו תיקון מס' 21 לחוק הגנת הצרכן. תיקון זה מאפשר לצרכן לתבוע מעוסק פיצויים לדוגמה עד סכום של עשרת אלפים שקלים. פיצויים אלה הינם פיצויים עונשים שבית המשפט פוסק לפי שיקול דעתו מבלי שהתובע צריך להוכיח את גובה הזנק שנגרם לו בפועל, אם סבר השופט כי ההפרה הינה נמשכת או חוזרת על מנת לעודד את הצרכן למימוש זכויותיו.
אומנם בתי המשפט לתביעות קטנות מתמודדים עם עומס רב, כמו יתר בתי המשפט בישראל, אבל הסבלנות במקרה זה משתלמת. בבתי המשפט אלו יכולים הצרכנים בדיון קצר, ללא ייעוץ משפטי להציג את העוול שנעשה להם. אם הצדק לצידם, יזכו תוך זמן קצר לפיצויים. לכן הרווח כאן יהיה כפול - גם ללקוח עצמו ובעיקר - לציבור, כיוון שחברה מסחרית שתיאלץ להתמודד עם פרסום פסק הדין בתקשורת ובנוסף לשלם את פיצויים לדוגמה אשר עולים על סכום הנזק הישיר לצרכן שנפגע. כך, תגבר ההרתעה ואיתה תגבר המוטיבציה של החברות השונות לערוך בדק בית יסודי ולשפר את יחסה לצרכן.
אין ספק שנוכח התרחבות חיי המסחר, מגוון דרכי ההתקשרות והשתכללותן הופך תחום הצריכה, בעיקר זה האלקטרוני, למורכב יותר ואף משנה את פניו. הצעד הראשון והחשוב להתמודדות עם מגמה זו הינו הכנסת שורת תיקונים במסגרת חוק הגנת הצרכן אשר מבקשים לתת מענה לתופעות מסחריות, לעוולות צרכניות ולאיזון המשתנה בין הצרכנים לבין הסוחרים בישראל.
מימוש תיקונים אלו מחייב עבודה משותפת של הממשלה כזרוע אכיפה והסברה ושל הצרכנים אשר נמצאים בחזית הצריכה ומבצעים עשרות פעולות צרכניות מידי יום. לארגז התחמושת שנועד למאבק על הגנת הצרכן נוסף כלי חשוב שיכול לפגוע פגיעה ישירה באלו שפוגעים בצרכנים ובסחר ההוגן - פיצויים לדוגמה. שימוש מושכל בכלי יעיל זה עשוי להוות את תחילת השינוי במערכה על מעמדנו כצרכנים ועל כיסנו. בואו ניקח אותו בחשבון. *
הכותבת היא סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה והאחראית על תחום הצרכנות