בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע, בהחלטה תקדימית, כי
שידור חי של אירוע ספורט באינטרנט בתבנית Streaming אינו מפר את זכויות השידור הטלוויזיוניות. גם אם היה נקבע שהשידור מפר זכויות יוצרים, הרי שמדובר ב"שימוש הוגן", ובלבד שהשימוש באתר אינו מסחרי.
לפיכך, נדחתה בקשת ליגת הכדורגל האנגלית ("הפרמיירליג") להורות לנטוויז'ן ולנענע לחשוף את זהותו של בעל אתר אינטרנט המשדר את משחקי הפרמיירליג, ונקבע שבעל האתר רשאי להמשיך בשידורים. בית המשפט הכיר בשימוש ההוגן כזכות של המשתמשים, וקבע איזון חדש בין זכויות יוצרים לזכויות משתמשים.
ההחלטה משקפת עמדה מהפכנית המשנה את כללי המשחק במתן בלעדיות בזכויות שידור. לפי מחקר שפורסם באחרונה, קיימים בעולם כ-140 אלף אתרים פיראטיים המציעים בחינם שידורי ספורט (רובם ככולם כדורגל), שהטלוויזיה גובה עבורם תשלום. הם פועלים בשיטת ה-Streaming ("הזרמה"), תבנית דיגיטלית המאפשרת למשתמש לשמוע/לצפות בקובץ, מבלי להעתיק ממנו עותק קבוע אל המחשב.
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן ציינה כי קיים ספק באשר לסמכות הבינלאומית ונאותות הפורום. "ספק אם יש מקום לקנות סמכות, שבשלב מאוחר יותר לא ניתן יהיה לאוכפה. לעיתים מועברים האתרים המפרים למדינות בהן אין הגנה על זכויות היוצרים, ארצות מקלט בהן אין אפשרות לאכוף פסקי דין זרים, גם אם אלו יינתנו". כן הטילה ספק אם ניתן לבקש צו מניעה להפרת יצירה שטרם נוצרה.
בהחלטה מנומקת הכוללת השוואה לשיטות משפט אחרות, דנה השופטת בשאלה מתי תיחשף זהות שחקן באינטרנט. כשמדובר בלשון הרע, אגמון-גונן סברה שזהות הגולש תיחשף רק כשהעוולה האזרחית מקימה לכאורה גם עבירה פלילית. גם כשמדובר בזכויות יוצרים, יש לקבוע לדעתה נטל גבוה על המבקש לחשוף זהות.
"על מי שטוען להפרת זכות יוצרים לעמוד בשני תנאים: הראשון, להציג ראיות לכאורה להפרה, שיביאו ברמת הסתברות גבוהה להוכחתה. שנית, על ההפרות הנטענות להיות חמורות במיוחד, עוולות המתבצעות בנסיבות חמורות". זאת, משום ש"מבלי משים, מיליוני אנשים מפרים בכל יום זכויות יוצרים. אין מקום לחשוף את זהותם במקרים אלו, אלא רק כאשר מדובר בהפרות בוטות וחמורות".
היא פסקה שבדרך כלל, שימוש שאינו מסחרי לא יענה על נסיבות מחמירות, זאת לאור תפקידה החברתי החשוב של רשת האינטרנט והחשש מהאפקט המצנן. בנוסף, אם הגולש אינו מתייצב בהליך ומבקש החשיפה עומד בשני התנאים, הרי שביהמ"ש יורה על חשיפתו.
במקרה זה, פסקה, הפרמיירליג לא הראתה שבעל האתר הפר את זכויותיה. חוות דעת מומחה מטעמה קבעה שלא מדובר בהעתקה (שכן מדובר ב'הזרמה'), היא הודתה שאין מדובר בהעמדה לרשות הציבור (שכן ניתן לצפות במשחקים רק כשהם מועברים בשידור חי ולפיכך מימד הזמן אינו מתקיים), והשופטת קבעה שאין מדובר ב"שידור" שכן החוק תחם זכות זו להעברה קווית או אלחוטית, שאינה כוללת העברת נתונים בטכניקת streaming באמצעות תוכנות לשיתוף קבצים.
למרות שבהחלטה מקדמית מלפני כשנה קבעה אגמון-גונן ש"אין זכויות יוצרים בצילום של משחק ספורט בשידור חי", נקודת ההנחה בדיון היתה הפוכה נוכח עמדת היועץ המשפטי לממשלה, (לה הסכימו כל הצדדים), לפיה יש זכויות יוצרים בצילום אירועי ספורט בשידור חי, שכן צילום מקורי של אירוע ספורט מהווה "יצירה דרמטית" או "יצירה אומנותית" מוגנת, כשהחוק החדש לא שינה את ההלכה שנקבעה בפרשת Tele Event.
גם אם זכות השידור או זכות יוצרים אחרת הופרה, נקבע, בעל האתר ביסס את זכותו להמשיך בהעברת המשחקים כמימוש זכותו לשימוש הוגן. השופטת שינתה את נקודת האיזון בין זכויות היוצרים לזכויות המשתמשים, וקבעה שהשימוש ההוגן הוא זכות "בעלת חשיבות מכרעת למשטר דמוקרטי. זכות שיש למשתמשים לעשות שימוש ביצירה ללא נטילת רשות".
לאחר בחינת השיקולים שקובע החוק, נקבע שמדובר בשימוש הוגן שכן לשימוש יש מטרות חברתיות חשובות ("צפייה באירועי ספורט חשובה מבחינה חברתית וחשוב שתישאר בגדר בידור להמונים, ולא רק לאלו שידם משגת"), הוא נוגע ליצירה שאינה מצויה בליבת דיני זכויות היוצרים, וכי היקף השימוש (איכות וכמות) אינו גדול שכן מי שיצפה במשחקים באינטרנט הוא לרוב "מי שאין ידו משגת או אינו מעוניין בספורט מספיק בכדי לשלם", כך שממילא אינו צופה פוטנציאלי שהיה משלם עבור צפייה בטלוויזיה.
הפרמיירליג יוצגה ע"י עו"ד מאיר קלינגר; בעל האתר האנונימי ע"י עו"ד יורם ליכטנשטיין; נטוויז'ן ונענע10 ע"י עו"ד לירון פרמינגר; והיועץ המשפטי לממשלה ע"י עו"ד שמאי בקר מפרקליטות מחוז ת"א. (ת.א. 1636/08)