משרד האוצר מתנה בימים האחרונים את ה"פוש" האחרון להסדר בערוץ 10, ההשקעה בקולנוע, בקיום הרפורמה בטלוויזיה שמתוכננת כרגע לשנת 2010 או 2011, תלוי את מי שואלים, תלוי באיזה יום.
"גורמים" במשרד האוצר כבר "הזהירו" לפני כחודש שהאוצר לא יממן את פעילותו או חובותיו של ערוץ 10. לגיטימי. ערוץ 10 חייב לעמוד במחויבויותיו, בכולן. הוא כבר הלך כברת דרך, עכשיו הוא רוצה קצת עזרה.
אבל במשרד האוצר, כמו במקומות נוספים, טוענים שהם לא מפחדים ממכרז. זו הכרזה אמיצה, שמעידה ללא ספק על מנהל תקין וחסר פשרות. אבל הבה נבחן אותה בראי המציאות. להלן, שלושה תרחישים אפשריים למכרז על ערוץ 10 והשפעתו על שוק הטלוויזיה המסחרית בישראל, וכמובן - על הרפורמה בענף הטלוויזיה.
תרחיש א': המעטפה הריקה
אף גוף לא מציע הצעה שעומדת בתנאי הסף לזיכיון בערוץ 10. הארנק המדמם של יוסי מימן הצליח להרחיק כל יזם, תאב תקשורת וכח ככל שיהיה מלהתאבד על הצוק שישראל 10 מדממת עליו. האופק הכלכלי הלא ברור שיש לשוק הפרסום והמדיה עם השינויים בעוגת הפרסום, לא מוסיפים ביטחון למציעים.
וההשפעה על שוק הטלוויזיה? זהו חלומם הרטוב של קשת ורשת, שיחזיקו ב-100% מהפרסום בטלוויזיה (במקרה של קשת קצת יותר בתוספת מה שיש לה מערוץ 24). תחרות לא תהיה בענף, גם לא זיכיונות: קשת ורשת יעשו הכל כדי להחזיק כמה שיותר זמן לבד בשוק, עד שיצא מכרז חדש, עד שיגיעו - אם יגיעו - הצעות חדשות. הם צפויים לקבל עזרה מאוד צפויה מהכבלים והלוויין, שלא ממש מתלהבים מהחבילה הצרה שבאה עם הרפורמה.
לסיכום: תחרות - אין, יצירה עברית - בקושי, רפורמה? אל תצחיקו אותי.
תרחיש ב': משתיים יוצא אחת
אף קבוצה לא מצליחה לעמוד בכל התנאים וההתחייבויות הכלכליות, אבל יש שתי קבוצות, שמסוגלות, אולי, ביחד, להחזיק ערוץ. על הקבוצות מוטל להפעיל יחד את ערוץ 10, בפורמט זה או אחר.
מזכיר לכם משהו? נכון - שידורי עדן וישראל 10. החטא הכפול שליווה את לידתו מלאת הייסורים של ערוץ 10. זו הייתה יריית הפתיחה של ערוץ 10, אלא שהיא כוונה לרגלו של הערוץ עצמו. סביר למדי שזה מה שיקרה גם בתרחיש זה.
רפורמה? לא בשנתיים הראשונות. אחר כך? נראה אם ישרדו ואיך. תחרות? עשו לי טובה...
תרחיש ג': הזוכה המאושר
מזל טוב. יש זכיין חזק בישראל, והוא לא ישראל 10. הוא חזק יותר, גבוה יותר, עשיר יותר, אמיץ יותר ואהוב אפילו על היוצרים. נניח.
עכשיו צריך לעשות טלוויזיה. להקים ערוץ על הרגליים, גם אם מדובר ברגליים איתנות, צריך בין שנתיים לשלוש במקרה הטוב. בחו"ל זהירים יותר ומדברים על חמש. תהיה תחרות, תהיה יצירה.
אבל האם תהיה רפורמה? האם זכיין שקיבל הרגע זיכיון, ויצר אווירה ציבורית לפיה יש כסף בטלוויזיה, יהיה מעוניין במעבר לשיטת הרישיונות בה יקבל עוד מתחרה או שתים לאוויר? לו אני אותו זכיין לא רק שהייתי מתנגד, אלא הייתי גם דורש התחייבות מראש שזה לא יקרה. הייתי חושב על איזה שם משכנע, נניח - "הגנת ינוקא". קרוב לודאי שהייתי מקבל אותה.
יש עוד כמה תרחישים, אבל הם יותר מתאימים למדף המדע הבדיוני, אותו מדף שאני ממש מקווה ששטייניץ לא מגיע אליו. לא בשעות העבודה בכל אופן.