גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדובר בצעד אפקטיבי ראשון שבו נוקט משרד התשתיות, שנועד לבחון את הטלת הפיקוח על מחירי הגפ"מ, לאחר שלפני כשנה החל המשרד לבדוק תלונות של ארגוני הצרכנים על התייקרויות חדות במחירי הגפ"מ.

הפנייה של משרד התשתיות, באמצעות הממונה על המחירים, חן בר יוסף, נועדה לבחון את התנהלות שוק הגפ"מ בהיבט של רווחיות חברות הגז, רמת התחרות בענף ומידת הריכוזיות בשוק, הנשלט כיום על ידי 4 חברות הגז הגדולות (פזגז, אמישראגז, סופרגז ודורגז). הפנייה דורשת את אישור שרי האוצר והתשתיות וועדת המחירים שבאוצר.

ההוזלה לא הגיעה לצרכנים

מחיר הגז הביתי היה בעבר נתון לפיקוח, אולם הוא הוסר סופית בשנת 1995. הפיקוח על מחיר הגז הסיטונאי (מחיר בו חברות הגז רוכשות הגפ"מ בבתי הזיקוק. ל.ב) הוסר לפני כשנתיים, ב-1 באוקטובר 2007, במסגרת החלטת הממשלה על פיצול בתי הזיקוק בחיפה ואשדוד והפרטתם. לאחר ההפרטה התלוננו ארגוני הצרכנים כי מחירי הגפ"מ התייקרו בעשרות אחוזים מעבר למצופה. בחודשים האחרונים טענו ארגוני הצרכנים כי למרות שמחיר הגפ"מ שרוכשות חברות הגז מבתי הזיקוק ירד ב-50%, ההוזלה לא הגיעה לצרכנים.

בעקבות זאת, הודיע משרד התשתיות כי יבחן את השבת הפיקוח הן בשער בז"ן (המחיר הסיטונאי) והן במחיר הסופי לצרכנים. הפנייה של משרד התשתיות לחברות הגז מעידה כי המשרד סבור כי שהבעיה היא במרווחי השיווק (הפער בין המחיר הסיטונאי למחיר לצרכן) שאותן גובות חברות הגז מהצרכנים.

על רקע התלונות להתייקרות במחירי הגפ"מ, החל משרד התשתיות לפרסם את המחיר הבינלאומי ליבוא הגפ"מ לארץ על מנת שיהווה נקודת ייחוס למחיר רכישת הגז מבתי הזיקוק. בתנאי ההפרטה קבעה המדינה כי אם יחרוג המחיר שייגבה מהמחיר הבינלאומי המקובל מעבר לפעמיים בשנה, תהיה המדינה רשאית להחזיר את הפיקוח.

ל"גלובס" נודע עוד כי חלק מחברות הגז מערימות קשיים בפני משרד התשתיות, ואיימו שלא לשתף פעולה עם העברת הנתונים בנימוק כי קיים חשש לגילוי סודות מסחריים.

ארכה עד סוף אוגוסט

שוק הגפ"מ בישראל מהווה 5% משוק התזקיקים, ומגלגל כ-2.5 מיליארד שקל בשנה. 70% מהכמות מסופקת ע"י בתי הזיקוק והיתרה מיבוא. חברות הגז הגדלות מחזיקות כיום בנתח שוק של 90% מהענף.

בשנה שעברה קידם משרד התשתיות רפורמה בשוק הגפ"מ שנועדה לעודד התחרות ומעבר צרכנים מחברה לחברה, אך התוצאות בשטח לא מורגשות בינתיים.

ממשרד התשתיות נמסר בתגובה כי "המשרד בוחן בימים אלה את האפשרות להטיל פיקוח על הגפ"מ. הדיווח בו נדרשו החברות אינו מהווה פיקוח על המחיר שנקבע לצרכן, אלא מתכונת הנדרשת אחת לשנה לבדיקת רווחיות ומחירים. רק לאחר קבלת החומר מהחברות, לימוד וניתוח הנתונים והסקת מסקנות בסיוע יועץ מקצועי שנשכר על ידינו, יוכלו בהמשך להתקבל החלטות יותר מבוססות ומפורטות מבחינה מקצועית. לחברות ניתנה ארכה עד סוף אוגוסט להעלות על הכתב את טיעוניהן בקשר לפורמט הדיווח הנדרש".

מסופרגז נמסר בתגובה כי "תקנות משרד התשתיות בנוגע לדיווחיהן של חברות הגז טרם תוקנו. כאשר יסיים משרד התשתיות את תהליך התקנתן תכבד סופרגז את התקנות, ותפעל על פיהן". מפזגז לא התקבלה תגובה.