הביזיון הגדול של נבחרת ישראל אמש (שבת) הוא גדול מסך מרכיביו. הוא מבטא שנים, אולי אפילו דורות, של תהליכי הרס עצמי שעוברים על הכדורגל הישראלי. ובכל זאת, העובדה שהכישלון הפעם הוא צורב כל כך, בלי נסיבות מקלות בדמות נבחרות כמו אירלנד וצרפת, אינה מקרית.
1. לוזון. אבי לוזון הוא האיש הכי רע בתולדות הכדורגל הישראלי. נקודה. אני לא רוצה לקחת שום דבר מאלמוג ומהברפלד, מגברי ואיצ'ה, כל אחד מהם תרם בדרכו כמה מטרים נאים של חפירה נמרצת לעומק הבור שבו נמצא הכדורגל הישראלי. אבל לוזון היה הראשון להציב שלט של "עבודות בכביש" ליד הבור הזה ולהיכנס אליו עם קטרפילר. ההצהרה על הליגה הישראלית כשישית בטיבה באירופה וההכרזה על עלייה למונדיאל, הן טכניקות רטוריות של הגרועים במנהיגים. ככל שהמצב גרוע יותר, בוא נגיד שהוא בעצם נפלא: מגדילים את הליגה בשם הקומבינה? לוזון ידבר על "פריפריה"; גורמי השידור בורחים מהליגה הישראלית כמו מאש? לוזון יספר שאנחנו בין הליגות האטרקטיביות של אירופה; הנבחרת תידרדר למקום הרביעי בבית? לוזון יספר שאנחנו בדרך לדרום אפריקה; הקהל מצביע ברגליים? לוזון יאשים את התקשורת.
בדרך הוא ישים אותנו על המפה במקום טוב בין קפריסין ללוקסמבורג. אבל העיקר שדירוג פיפ"א מוכיח אחרת.
לוזון טען השבוע שכולנו חיים בסרט רע. האמת, הוא צודק: בסרט האימה שלנו לא רק הכדורגל נשלט בידי "לוזונים" לסוגיהם.
2. קשטן. אחד הדברים הראשונים שטרח דרור קשטן להבהיר, זה שהוא ישאר בנבחרת עד לסוף החוזה שלו. סחתיין גבר. העובדה שקשטן ממשיך לעבוד תמורת המשכורת שאני משלם לו, מאפשרת לי לומר לו את מה שאני חושב עליו: דווקא עשרים הדקות הראשונות אמש, אולי הטובות של נבחרת ישראל בקמפיין הזה, מוכיחות עד כמה קשטן הוא מאמן פחדן. אין מילה אחרת: למה ישראל יכולה לשחק כדורגל התקפי רק כשהיא מוכרחה לנצח? איפה היה הכדורגל הזה בפתיחה מול שווייץ ויוון? למה הדקות היחידות הטובות של הנבחרת בקמפיין הזה היו רק בפיגור (מול אותן שווייץ ויוון), כשכבר אין מה להפסיד וצריך לשכוח את כל ההוראות של המאמן? הנבחרת של קשטן שיחקה כדורגל רק כשלא היתה לה ברירה.
מהרבה בחינות נעשה אמש צדק פואטי ברוח הקלישאה לפיה "כשיכולים - לא רוצים, ושכבר רוצים - מגלים שלא יכולים". בפעם הראשונה בקמפיין הזה ישראל, מחוסר ברירה, רצתה מספיק - ונענשה בחוסר יכולת.
3. האזרח ק'. חוכמה קטנה היא להזכיר היום את קולאוטי שנותר מחוץ לסגל. אבל אם צריך להידרש לרגע לנושא המקצועי, הרי שנבחרת ישראל שיוועה אמש לחלוץ: אחד שיחתוך את כדורי הרוחב הרבים שחלפו את ההגנה הלטבית. יותר מדי זמן לקח לקשטן להבין שעומר גולן לא מסוגל, פחות מדי זמן היה לבן סהר להוכיח שהוא כן, ומה כבר היה מזיק עוד חלוץ כמו קולאוטי על הספסל? מה, את תמיר כהן אפשר לזרוק למערכה למרות שיודעים שהוא לא פוגע (כדי שיחליף את אלברמן שעליו יש קונסנזוס שהוא לא פוגע)?
ככה זה רוברטו: לא מספיק להתאזרח כאן כדי לשחק בנבחרת, צריך גם לאזרח איתך כמה בני משפחה ומקורבים, אחרת לא עשית כלום.
4. ילד שלי פרחח. הזמנים שבהם היה המונדיאל חגיגה מבחינת רמת הכדורגל, חלפו לבלי שוב. הכסף הגדול הפך את ליגת האלופות למשהו גדול בהרבה: קחו את שמונה המעפילות לרבע גמר הצ'מפיונס - כל אחת מהם מנצחת בלי הרבה מאמץ כל נבחרת לאומית שלא תהיה. רמה גבוהה היא כבר מזמן לא שם המשחק כאן. תנסו להזכר ברגע אחד של כדורגל טוב מתוצרת נבחרת איטליה, אלופת העולם. איך זה קשור לבניון?
הסיפור בנבחרות הוא כושר גופני ומשמעת טקטית. דרום קוריאה לא היתה טובה יותר מישראל כשחוס הידינק הביא אותה לחצי גמר המונדיאל. ספרד, המאכזבת הגדולה בתולדות הטורנירים השונים, זכתה בתואר הראשון שלה בתקופתו של ארגונאס, רס"ר משמעת קשוח שהעיף מהנבחרת את ראול, אולי גדול השחקנים הספרדים בכל הזמנים. בניון הוא השחקן הישראלי עם הקריירה האירופית הכי מפוארת, אבל המאמן הבא של נבחרת ישראל צריך להיכנס לתפקיד כשהצעד הראשון שהוא עושה הוא להדיח את הקפטן. על הערס המצוי שמתחבא בנשמתו של כל כדורגלן ישראלי אפשר להתגבר רק בחינוך מחדש. קשטן של לפני עשר שנים היה בשל למשימה. קשטן של היום הוא איש מפוחד.