רגע לפני שביקור המולדת של אסתר-מדונה בארץ הקודש הופך רשמית להיסטוריה, ראוי להעיף מבט גם באלה שהיו לצידה ברגעים הבלתי נשכחים על הבמה בפארק-הירקון. ליתר דיוק, אלה שלא היו שם לצידה.
ההבטחות היו בשמיים. המדונה, על-פי הצהרות כתבי הרכילות והתרבות (?) שסיקרו את האירוע באינטנסיביות, היתה אמורה להזמין לישראל רבים משמנה וסולתה של העילית ההוליוודית לחגוג איתה את סיום סיבוב ההופעות העולמי Sticky and sweet.
דמי מור ואשטון קוצ'ר הבטיחו (שוב, על-פי עדות התקשורת המקומית) להגיע ולפרגן ואולי גם להגיע לשיעור קבלה או שניים. ג'סטין טימברלייק יועד להיות אורח הכבוד על הבמה במופע האחרון ב-2 בחודש.
על-פי התקשורת המקומית, סוויטות יוקרה כבר שוריינו בבתי-מלון יוקרתיים בתל-אביב לרכבת אווירית של מכובדים, שלא נראתה כמותה מאז יום הולדתו ה-80 של שמעון פרס.
באילו בתי-מלון מדובר? האם היה אישור רשמי לציטוט מטעם נציג ההפקה ו/או אחד מאותם בתי-מלון מדוברים? האם צוין שמו של גורם רשמי אחד המכריז מפורשות: "ג'סטין טימברלייק יעשה אצלנו צ'ק אין ב-14:00"? ברור שלא.
אבל למה לתת לגורם שולי כמו אמת בפרסום להרוס אייטם מוצלח? הרי רבבות קוראים וגולשים רוצים פרטים על ג'סטין ודמי ואשטון הזורים על ראשינו אבק כוכבים ממרומי יציע ה-VIP בשואו של המדונה - אז את מי באמת מעניין שהם לא היו שם? העיקר שכתבו על זה שהם יגיעו.
פירגנו למדונה מרחוק. מימין: מור, קוצ'ר וטימברלייק
ייאמר חד וחלק: לנציגי התקשורת המקומית אין את מי להאשים אלא את עצמם על הדיווחים שפיזרו ביד רחבה, והתגלו ביום שאחרי כילקוט כזבים. נכון שב-2 בספטמבר, יום הופעתה השנייה של מדונה בפארק-הירקון, נפוצו שוב השמועות שלפיהן טימברלייק כבר נחת בארץ. כותב שורות אלה אפילו קיבל הודעת SMS לנייד בשמונה בערב, שפסקה כי כוכב הפופ סועד ברגעים אלה ממש את ליבו במסעדה תל-אביבית יוקרתית לפני שישים פעמיו לפארק ויפזז לצד אסתר.
האם כותב ההודעה היה עובד בכיר בהפקת המופע של מדונה? לא בדיוק. יותר מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו ששמע. ושלא יהיה צל של ספק, מדובר באותה דרגת "מקור אמין" שממנו הודלפו כל השמועות מלכתחילה.
שוקי וייס, מפיק המופעים של מדונה בישראל, לא טען אפילו פעם אחת בפומבי כי יש אישור רשמי לבואם של כוכבים אורחים לארץ. הוא פשוט היה חכם מספיק לא להכחיש טוטאלית.
יום לפני ההופעה הראשונה של מדונה בישראל דיווחו מדורי הרכילות בתקשורת העולמית על מסר משעשע שהעביר אשטון קוצ'ר לחבר קרוב שלו באמצעות שירות הטוויטר שלו, אחרי שאותו חבר עדכן אותו שהוא אמור להיות בישראל. "כן, גם אני שמעתי על זה", ענה הקוצ'ר ממושבו הנינוח בארה"ב - ודי לחכימא בקריזה.
האם העובדה שכבר היה ברור שאין אשטון ואין דמי גרמה לרכילאים המקומיים לחשוב פעמיים לפני שדיווחו, שוב, על הגעתו של הג'סטין? הרי במציאות תקשורתית שבה כל אתר אינטרנט/עיתון חייב ליישר קו עם דיווח של אתר/עיתון מתחרה, למי יש זמן לבדוק עובדות?
הרבה יותר קל להתנפל, בבוקר שאחרי, על נציגי ההפקה של מדונה בארץ ולטעון כי הם אלה שהפילו בפח את בכירי התחקירנים והפיצו שקרים, כדי לעודד ברגע האחרון מכירות של כמה אלפי כרטיסים שטרם נרכשו למופע השני.
האמת המרה היא שבהפקה של מדונה - אם היא אכן המקור לשמועות על הסלבריטאים שלא הגיעו - פשוט השכילו להבין מה שעורכי מדורי הרכילות מסרבים לקלוט כבר שנים: במצב שבו עיתונות בטעם של פעם - המבוססת על בדיקת מקורות ואימות עובדות גם כשמדובר לכאורה באייטם בידורי נטו - נכחדה מזמן לטובת אסופת רכילאי חצר המוכנים לבלוע כל לוקש כתורה מסיני, בלי לעצור לשנייה ולברר מה עניין שמיטה לשמאטע.
למה להיות יותר צדיקים מהאפיפיור כשאפשר לנצל את ריקבון המערכת כדי לעשות קידום מכירות של הרגע האחרון? הרי כל מה שצריך זה ללחוש בסודי סודות מידע מסווג כמו "ג'סטין יעלה לבמה הלילה, אבל לא שמעת את זה ממני" באוזנו של רכילאי בודד ולתת לו להיות הגפרור שנשרף והצית להבות.
אחרי הכול, מי באמת נשרף כאן? לא ההפקה המקומית של מדונה, לא הקהל שרובו המכריע ממילא לא האמין למילה, אפילו לא שמם הטוב של החתומים על פרסומים שלא היו ולא נבראו. השם הטוב הזה לא היה שם מלכתחילה.