אם שואלים את היועץ המשפטי של
רשות המסים, עו"ד
משה מזרחי, בתי המשפט לא רק שלא יוצאים נגד רשות המסים, אלא ברוב המקרים הם תומכים בעמדתה. קצת מוזר לטעון זאת, אבל אפילו באחד המאבקים המרים ביותר של רשות המסים בשנים האחרונות, או אי-פעם בכלל, המאבק בעניין ההכרה ב
הוצאות הטיפול בילדים, גם שם רואה מזרחי את רשות המסים כשידה על העליונה.
"אנחנו טענו בבית משפט גם כי השיקול התקציבי בפרשנות של חוק מסים הוא מהותי כל זמן שיש שתי פרשנויות אפשריות, בפרט שאחת מהן היתה נהוגה כל-כך הרבה שנים. העובדה שהם החילו את תוקף הפסיקה מ-2010, מראה שהם לקחו בחשבון את התקציב של מדינת ישראל. דעתנו לא נדחתה בבית המשפט. התיק הזה עוד יילמד בפקולטות".
* הדברים שציינת הם בשוליים. את עמדתכם המהותית שלפיה הוצאות השגחה בילדים אינן הוצאות לייצור הכנסה, בית המשפט לא קיבל. עובדה, שניסיתם לבטל את הפסיקה.
"אני מתנגד למילה 'לבטל' בכל תוקף. אנחנו בתוך רשות המסים, וכך במשרדי הממשלה בכלל, מבינים שלעולם העליון הוא הפוסק האחרון, ותמיד נעשה את הדברים מתוך כבוד למערכת השופטת. גם במקרה הזה, לאורך כל הדרך, היה ברור שאסור לנו 'לבטל' את פסק הדין, אלא לעשות הסדר אחר, אלטרנטיבי, כפי שבית המשפט העליון איפשר בפסיקה שלו.
* ואתה לא חושב שבפשרה שהתקבלה בסופו של דבר, של תוספת נקודת זיכוי פלוס תקצוב נוסף למעונות יום, יש משום ביטול של פסק הדין?
"ממש לא. זה הסדר אחר, שהוא הרבה יותר צודק. דעתי כל הזמן היתה שצריך לתת יותר ויותר כסף למעונות יום, בצורה של תמיכה ישירה ולא בצורה של הוצאה במסים. אני כן חושב שהמדינה צריכה לאפשר לאם שעובדת סידור הולם לילדיה בהתחשב בגובה הכנסתה".
* איך אתה יכול להגיד שזה הסדר צודק, כשיש חלק גדול באוכלוסייה, שלא נהנה מזה - האמהות לילדים מעל גיל 5?
"ההוצאות לטיפול בילדים מתנקזות ברובן עד גיל 5, שהוא הגיל לחוק חינוך חובה חינם. המחשבה היתה שזה הגיל שבו ההוצאה יורדת, שהמדינה מסבסדת את כל החינוך מגיל 5. אז שוב, זה לא צדק מוחלט, אך זה כפוף לאילוצי תקציב, ולכך שהמדינה מנסה לעשות כמה שיותר למען נשים עובדות. הייתי שמח מאוד אם היתה אפשרות לתת חינוך חובה מגיל 0, אבל באילוצים הקיימים בתקציב ישראל זה בלתי אפשרי".
ניצחונות לרשות המסים
לעומת פסק הדין בפרשת ורד פרי, שגם אם מזרחי מרוצה ממנו ומהתוצאה הסופית שלו, כי בית המשפט נתן לו בכל זאת סיבות טובות להיות מרוצה, מזרחי אומר כי "יש מן תחושה, ראיתי זאת בכל מיני פורומים שאני יושב בהם, שטוענים כי בתי המשפט לא מקבלים את עמדת רשות המסים. בעיניי זה ממש לא מדויק".
ב-3 נושאים שהדירו שינה מעיניו, רשות המסים קיבלה פסיקה לטובתה. אחד מהם הוא פסק דין חגי כץ, בנושא מיסוי אופציות לעובדים, שם נקבע כי למרות שמדובר ברווח הון, ימוסו האופציות במס שולי בשיעור של 50% ולא בשיעור של 35%.
פסק דין שני הוא פסק דין פוליטי, שם סקר בית המשפט את התזה של החישוב הליניארי במס הכנסה ובמיסוי מקרקעין, כתוצאה מהורדת שיעורי המס. מזרחי: "גם התיק הזה הדיר שינה מעינינו, מהטעם הפשוט שאם עמדתנו לא היתה מתקבלת, התפעול של המערכת היה בלתי אפשרי. המשמעות היתה שכל רווח הון של כל מכונה בארץ, היה דורש בדיקת שמאי. בסופו של דבר, החליט בית המשפט על מתווה המבטיח לעיתים יתרון לנישום ולעיתים יתרון למערכת המס, באומרו שדיני המס מפותלים מספיק, ואין מקום וטעם לסבכם עוד יותר".
פסק דין נוסף, שלישי, שבו רואה מזרחי ניצחון, אם כי חלקי, הוא פסק דין פזגז. שם קבע בית המשפט העליון כי באותו מקרה, לא יכירו בהוצאות המימון לצורך חלוקת דיבידנד. פסק הדין יצר הרבה ביקורת נגד בית המשפט העליון, בטענה כי הוא יעצור את הדינמיקה הכלכלית. לדעת מזרחי, אמנם פסק הדין מהווה ניצחון לרשות המסים, ברמה הפורמלית, אך זאת רק בשל העובדות הספציפיות של אותו מקרה. אולם מהותית, הוא יצר שינוי לטובה מבחינת הנישום.
* איך הוא פועל לטובת הנישום?
"עד לפסק דין פזגז כל הוצאת מימון שהוצאה לטובת רכישה שאינה בייצור הכנסה, לא הותרה בניכוי מס, ובית המשפט סירב פעם אחר פעם לבדוק את הקשר העקיף בהוצאה כזו. בפסק דין דין פזגז השופטת עדנה ארבל, איפשרה לחברות, לראשונה זה 40 שנה, לבדוק את הקשר העקיף בהוצאה. ולכן בפסק דין פי גלילות (פסק הדין המאוחר לפסק דין פזגז, ואשר דן באותו עניין, ה' מ') - שם הנסיבות היו שונות, על אותה הוצאה בדיוק - הותרו ההוצאות".
* האם עורכי הדין רואים בפסק דין פי גלילות "תיקון" של פסק דין פזגז?
"אני לא חושב שזה תיקון. ארבל פשוט יישמה את הכלים המשפטיים שהיא קבעה בפזגז. השוני היה בעובדות. פזגז עשתה שינוי גדול מאוד בהון העצמי כשהיא עברה מיזוג, ולכן המצב המשפטי שם היה מסובך. היה קושי לעקוב אחרי ההלוואות וההון העצמי. בפי גלילות היה ברור שאפשר לזהות את ההון העצמי במאזן, ולכן ההלכה יושמה במלואה".
לתת למערכת לזרום
מנגד ישנו פסק דין שמזרחי לא יכול לראות בו הצלחה, פסק דין שקורי, שבו השופט מגן אלטוביה חיזק והרחיב הלכה קודמת בעניין - הלכת קלס, והתיר חישוב מס נפרד של בני-זוג. אולם לא חלפו חודשיים מאז ניתן פסק הדין, וניתן פסק דין במחוזי בבאר-שבע, המפקפק בהחלטה של אלטוביה.
לדברי מזרחי, רשות המסים מתכוונת לערער על פסק הדין של אלטוביה. "אם נקבל את פסק הדין הזה, יהיה חיכוך יומיומי עם כל הנישומים שיטענו לחישוב נפרד, ואני כבר רואה את הסכסוכים שיגיעו לבית המשפט, וזה דבר שאני מנסה למנוע. בכלל, המדיניות שלנו היא כמה שפחות להגיע לחיכוכים, ולתת למערכת לזרום עם כמה שפחות מגע של פקידים שלנו בעולם העסקים. חוק שגורם לחיכוך תמידי עם האזרח הוא לא חוק טוב. בעקבות פסק הדין הסותר מבאר-שבע, נראה לי שלא יהיה מנוס מלהביא זאת להכרעה בבית המשפט העליון".
* אם פסק הדין של אלטוביה יישאר על כנו - מה יהיו השלכותיו?
"אני מניח שיהיו הרבה מאוד עסקאות בדויות. למשל, בעלים של עסק, שאחד מבני-הזוג שלהם היה בבית, יעדיף לדווח על בן-הזוג כעובד במקום העסק, כדי לקבל פטור ממס על החלק היחסי שלו. הפיתוי לעשות את זה הוא כל-כך גדול בעקבות פסק הדין, שאני מאמין שיהיו לנו הרבה מאוד מקרים כאלה. אז גם אם נפתח בחקירות פליליות ונטען לעסקאות בדויות, זה יביא למצב של חיכוך אינסופי עם האוכלוסייה הרלוונטית. זה נימוק בעד הערעור".
* אתה מסכים שהמצב עד היום יצר במקרים רבים חוסר צדק?
"אני מבין שזו שאיפה של בית המשפט, לצדק מוחלט, אבל מנגד ישנם שיקולים של תפעול המערכת והחיכוך עם האוכלוסייה, שהם שיקולים כבדי משקל".
מאז נחשפה בתקשורת פרשת המינויים הלא חוקיים ברשות המסים, יש מי שטוענים כי מזרחי הוא למעשה "מנהל הרשות בפועל". על רקע החשש מקבלת החלטות, נוצר מצב שכל ההחלטות - קלות ככבדות, מתנקזות לפתחו של מזרחי.
* מה אתה אומר על התואר שהודבק לך - מנהל הרשות בפועל?
"אני מסכים שבעקבות החקירות, ההחלטות מתקבלות בקושי יותר גדול, אבל לזה מצטרף גם המצב המשפטי של העשור האחרון, שהולך יותר לכיוון של שקיפות ואחידות. ברור שכל החלטה שמתקבלת עלולה להשפיע בהשפעות רוחביות. שני אלה ביחד גורמים לכך שיותר ויותר החלטות עולות אליי. מה גם שצריך לזכור שמאז נכנסתי לתפקיד אין החלטת רולינג שיוצאת ללא אישור של היועץ המשפטי, כי החלטות רולינג הן משפטיות, של פרשנות החוק. בעניין הזה היתה לי תמיכה מאוד מאסיבית של משרד המשפטים, וכבר בתחילת הדרך היה מקובל על כולם שההחלטות האלה לא ייצאו על-ידי אדם אחד בלבד, אלא ייצאו על דעת היועץ המשפטי ויפורסמו לציבור.
שיתוף-פעולה
"בד-בבד אני מאוד משתדל שהחלטות שהן לא מענייני לא יגיעו אליי, והרבה פעמים אני מחזיר את אלה שמגיעות אליי לעובדים הרלוונטיים כדי שיחליטו בעצמם. אם להגיד עליי שאני מנהל רשות המסים בפועל, וזה אומר להגיד שאני עובד קשה - אז נכון, אני עובד קשה. יש מנהל רשות המסים ואני עובד איתו בשיתוף-פעולה מוחלט. יש בינינו יחסי אמון נהדרים, ואני רואה את תפקידי כמי שבא לפתור את הבעיות ולא להעמיס עליו דילמות משפטיות. כל מה שנוגע למדיניות עובר אליו".
* טוענים שכל מנגנון קבלת ההחלטות עבר אלייך, לא רק המשפטיות.
"התפקיד של המנגנון המשפטי בכל המדינה הלך ותפס נפח, ואנו לא יוצאי דופן. גם פה החלק המשפטי תפס נפח יותר גדול והדברים יותר מסובכים".
* יש תחושה שהענישה הפלילית בעבירות מסים מאוד הוחמרה. לפעמים מתקבלים גזרי דין חמורים ללא פרופורציה. למשל, שנים של מאסר על העלמת הכנסות.
"מאז שנכנסתי לתפקיד, רציתי לסמן זאת כך שעבירות המס הן עבירות חמורות, וביקשתי מבתי המשפט להטיל עונשים כבדים. עבירות מס הן קלות לביצוע, מפתות מאוד, קשות לגילוי, ופוגעות קשות במרקם החברתי במדינה. אני רוצה שכל אחד מאיתנו יחשוב על זה שהוא נושא בנטל המס, לעומת השכן שלו שלא משלם מסים, ומסוגל לתת לילדים שלו יותר מאשר האדם שמציית לחוק ומשלם מסים. בעיניי זה מעורר כעס מאוד גדול, ולכן צריכים להבין שגניבה מקופת המדינה, היא גניבה חמורה שבצידה יש עונשים חמורים.
"אדם שגנב מיליונים מקופת המדינה במשך הרבה מאוד שנים, וזו דרך חייו, זה לא יהיה מוגזם לשלוח אותו לכמה שנים לכלא. המשפט הפלילי בא להרתיע את היחיד ואת הרבים ולכוון התנהגות. וזה בדיוק מה שהפסיקה הזו מכוונת להשיג. גם בתי המשפט הבינו בשנים האחרונות שצריך להחמיר בענישה של עברייני המס".
"כופר - רק בתיק עם ראיות"
בפרסום הקרוב של החלטות הכופר המתקבלות בוועדות הכופר, יפורסמו לראשונה שמות של מבקשי הכופר. זאת על-פי פסיקת בית המשפט העליון. מזרחי מסכים עם העיקרון הזה, ולא חושב, כפי שטוענים אחדים, שהפרסום ירתיע חשודים מלבקש כופר.
"דעתי היא, שההצעה לכופר צריכה להיעשות רק כשמדובר בתיק שיש בו ראיות סבירות להרשעה פלילית. אני רוצה להיות במצב שכשאדם מסרב לכופר, מיד יוגש נגדו כתב אישום פלילי. אסור שניתפס כמנהלים משא-ומתן לסגור תיק מחוסר ראיות, בכופר. זו לא המטרה של המשפט הפלילי ולא המטרה של הליך כופר".