הרכב מורחב של 9 שופטי בג"ץ דחה שוב ב-15 חודשים את ההכרעה בשאלת חוקיות חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל"), תוך שהוא מביע מורת-רוח מהאיטיות ביישום החוק.
כזכור, ב-1998 פסק בג"ץ כי הסדר דחיית הגיוס לבחורי הישיבות אינו חוקי, וכי על הכנסת לחוקק חוק בנושא בתוך שנה - תקופה שהוארכה מעת לעת. ועדה בראשות השופט בדימוס צבי טל הביאה לחקיקת "חוק טל" ב-2002, כהוראת שעה ל-5 שנים. כעבור 4 שנים קבע בג"ץ, בדעת רוב, כי החוק מפלה בין המשרתים בצה"ל לבין תלמידי ישיבות הזכאים לפטור ולדחייה, ובכך נפגעים עיקרון השיוויון ו"כבוד האדם של כל אחד מקבוצת הרוב המחוייב בשירות צבאי".
עם זאת, בג"ץ סבר כי החוק ייבחן במבחן התוצאה (הקטנת מספר החרדים המקבלים לפטור), אך טרם הבשילה העת לבחון את מידתיות פגיעתו בכבוד האדם. זאת משום שטרם נוצרו מסלולים צבאיים לחרדים שיבחרו בשירות צבאי בתום "שנת ההכרעה", לא הוקמה מינהלת לשירות אזרחי, לא הותקנו תקנות רלוונטיות וכו'.
ב-2007 האריכה הכנסת את תוקפו של "חוק טל" ב-5 שנים נוספות, ונגד החלטה זו הוגשו העתירות הנוכחיות. המדינה מסרה כי נכון ליוני 2009 משרתים בשירות האזרחי כ-705 חרדים לעומת 70 במאי 2008, וכי נעשים מאמצים רבים להגדיל שיעור זה. כן ציינה כי הוקמו בצה"ל שני מסלולים מיוחדים המותאמים לחרדים ושניים נוספים נמצאים בשלבי גיבוש.
השופטת אסתר חיות (בהסכמת 8 שופטים נוספים) קבעה כי "גידול זה, שהוא מרשים כשלעצמו, רחוק מלהצביע על השינוי המשמעותי הנדרש להוכחת הקשר הרציונלי בין התכלית המשולבת שנועד החוק להגשים ובין האמצעים שנקבעו בחוק להשגתה, אם מביאים בחשבון שב-2008 מספר דחויי השירות הגיע ל-4,672".
חיות קבעה דיון נוסף בעתירות בינואר 2011, "כדי לברר במהלך תקופה זו אם המנגנונים הקבועים בחוק שהחלו לפעול יש בכוחם לחולל שינוי משמעותי", עליו דובר בבג"ץ ב-2006.