"אין לך אקדח, יופי". כך קידם ריצ'רד פולד את פני כתב רויטרס שאיתר אותו בביתו הכפרי באיידהו. פולד, האיש הרע של קריסת ליהמן ברדרס לפני כמעט שנה, קריסה שהציתה את המשבר הכלכלי העולמי, לא נראה מוטרד מדי מקרבתו של יום השנה לאסון הפיננסי-כלכלי שהוא היה מעורב בו.
"יום השנה מתקרב", הוא אומר, "מעכו אותי, כיסו אותי בבוץ, וכל זה הולך לקרות שוב. אתה יודע מה, שיעמדו בתור. הם מחפשים כעת שק חבטות, וזה אני. אתה יודע איך אומרים - גם זה יעבור".
כמה פעמים בשבוע הוא מגיע למנהטן ונראה במסעדות מהשורה הראשונה בניו יורק בחברתם של קולגות לשעבר. "הוא שומר על פרופיל נמוך, אך הולך להרבה ארוחות עם דמויות בעלות השפעה", אומר עליו מנהל בבנק השקעות גדול. "הוא שומר על קשר עם החברים בוול סטריט". "גם במסעדות הוא מתעקש על מקום ישיבה עם הגב לכניסה" מוסר שותף שלו לשעבר. "הוא נבוך להיראות בציבור. הוא חושש שמישהו יטיח עוגה בפרצופו".
למה אחרים חולצו
כאשר הוא נשאל לדעותיו על דמויות המפתח בהחלטה להניח לליהמן לקרוס, אומר פולד שכדאי לעיין בעדות שלו בקונגרס. הוא אמר לוועדת הקונגרס שהוא ימשיך לשאול את עצמו "עד יום מותי" מדוע הממשל האמריקני לא חילץ את הפירמה שלו, כפי שהוא חילץ פירמות אחרות (כמו בר סטרנס ו-AIG).
בעדות שלו האשים פולד סדרה של אירועים בנפילת ליהמן, כולל מכירות בחסר של מניית הבנק על-ידי גורמים שניצלו את המצב לרעה ותוך הפרחת שמועות כוזבות על מצבו, הפחתות דירוג על-ידי סוכנויות דירוג האשראי ואובדן אמון של משקיעים וצדדים חוזיים של הבנק.
לפרשנות של פולד לאירועים יש תומכים, אבל לורנס מקדונלד, לשעבר סגן נשיא ליהמן, שכתב ספר על הקריסה, כינה את פולד שחצן ובלתי אחראי. "לפולד יש מנטליות של בונקר. הוא מאשים את השווקים ואת סוחרי השורט, אבל האמת היא שאנשים מוסמכים הזהירו אותו פעם אחר פעם והוא לא הקשיב להם", אמר מקדונלד לרויטרס.
פולד טוען נגד הצגתו כשחצן שלא מקשיב לאזהרות. "מה, אנשים חושבים שאני אידיוט, שהתעורר לפתע חודשיים לפני המפולת ופתאום היו בעיות? לא, לא, הסימנים כבר היו". את ספרו של מקדונלד הוא מכנה "השמצה לשמה". "הוא כתב 'דיק מעולם לא יצא מהלשכה שלו'. זה שקר. יצאתי מהלשכה שלי, יצאתי מהלשכה הרבה פעמים".
לא מחוסן
המנכ"ל לשעבר מסרב לפרט מה מעשיו בימים אלו, אבל ידידים מסרו שהוא פתח חברת ייעוץ משלו בשם מטריקס אדבייזרז, שפועלת ממשרד בשדרה השלישית במנהטן. לפי כמה מקורות הוא גם מסייע לאלווארז ומרשל, חברת הפירוק של נכסי ליהמן, בלא תשלום.
פולד רחוק מלהיות מחוסן מפני ההשלכות של הפרשה על הקריירה הפיננסית שלו. לפי הערכות, הוא הפסיד יותר ממיליארד דולר מהצניחה של מניית ליהמן, ובחודשים שאחרי פשיטת הרגל, הוא ואשתו קתי החלו למכור נכסים ופריטי אמנות.
אבל פולד מצליח לשמור על אופטימיות ורוח לחימה. בסוף הראיון הוא מכריז: "אני לא תבוסתן. אני מאמין שבסופו של יום, הטובים מנצחים. אני מאמין בזה".