לפני שמונה שנים כשהמטוסים התרסקו לתוך
מגדלי התאומים, עוד לא הייתי עיתונאי. עבדתי אז ככלכלן עסקי בלונדון, ותפקידי היה לבדוק מה קורה לכלכלה, ולשער מה יקרה לה בהמשך. לצד ההלם והזעזוע שחש כל מי שצפה בטלוויזיה, הייתי גם די מבולבל. היה ברור לי שההרס העצום ומותם של כל-כך הרבה אנשי מקצוע מיומנים, יגרמו להפרעה בפעולתה הרציפה של כלכלת ארצות הברית. אך מכיוון שלא היו תקדימים למתקפת טרור בסדר גודל כזה, קשה היה להעריך את מידת ההשפעה של הפיגוע.
האומדנים הראשוניים שפורסמו, גרסו שהעלות הכלכלית עשויה להיות חמורה ביותר. לפי תשקיף שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית, שלושה חודשים אחרי ההתקפה, הפסדי הכלכלה האמריקאית היו אמורים להגיע ל-75 מיליארד דולרים.
אחרים העריכו כי הכלכלה ניזוקה אף יותר. רוברט א.לוני, מורה בבית הספר הגבוה של חיל הים האמריקאי, העריך בשנת 2002 שהעלויות הישירות עברו את 27 המיליארד דולרים, וכי הפגיעה בכלכלה עשויה להסתכם ב-500 מיליארד דולר. דוח שערך משרד מבקר העיר ניו יורק, העריך שהעיר עצמה צפויה להפסיד בשלוש השנים שלאחר הפיגוע סך כולל של 58 מיליארד דולרים.
המגדל הגבוה בשיקאגו כמשל
כמה מהניסיונות להתמודד עם השאלה היו לא פחות ממבריקים. אלברטו אבאדי, פרופסור בהרווארד, וסופיה דרמיסי מאוניברסיטת רוזבלט, כלל לא בחנו את ניו יורק כדי לאמוד את השפעת ההתקפה, אלא דווקא את שיקאגו. אמנם, שיקאגו לא הותקפה, אך היא העיר שבה שוכן מגדל סירס, הבניין הגבוה בארצות הברית.
החוקרים הניחו כי שיקאגו תסבול מהשפעות פסיכולוגיות שליליות - משום היותה מטרה אפשרית להתקפות עתידיות. ואכן, התגלה כי מספר הדירות, המשרדים והבניינים הפנויים במגדל סירס ובסביבתו (כמו גם בסביבתם של שני גורדי-שחקים מפורסמים אחרים בעיר), גדל בצורה ניכרת לאחר הפיגוע.
מגזין "כלכלת השלום, מדע השלום והמדיניות הציבורית", היוצא לאור בימים אלה, ניסה לחשב את השפעת התקפות ה-11 בספטמבר, ומפרסם מגוון מאמרים, שסוקרים את הנושא משני כיוונים שונים. הגישה הראשונה, הרחבה יותר, בודקת את הכלכלה כמכלול, ולכן מתקשה לאמור את נזקי ההתקפה; באותה תקופה, בועת הדוט.קום הייתה בשלבי התפוצצות והכלכלה האמריקאית נכנסה בדיוק למיתון. הגישה השנייה צרה יותר, ובמרכזה בדיקה של שכר הדירה והשכר בעיר ניו יורק לפי הפיגוע ואחריו.
האיום לא מומש
אחרי קריאת המחקרים, הגעתי למסקנה שההשפעה הממשית של מתקפת הטרור הייתה דווקא קטנה מהצפוי.
דרך צרה לחשב את הנזק של הרצח ההמוני הזה, היא לחשב מחיר ועלויות: הבניינים בשווי 25 מיליארד דולרים שנהרסו ואת שכרם העתידי של הקורבנות שמוערך בכעשרה מיליארד דולרים. מעבר לכך, נדמה שהיו מעט מאוד השלכות כלכליות ישירות על העיר ניו יורק. העלויות הנוספות שספגה המדינה בכללותה היו בעיקר פסיכולוגיות: למשל, אובדן מקומות עבודה בגלל אובדן אמון. יש הרי סיבה לכך שהמעשים הללו מכונים "התקפות טרור". בשורה התחתונה, פיגועי התאומים איימו על הכלכלה האמריקאית, אך היא הצליחה להפתיע בחוסנה ובמהירות בה התאוששה.