בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעה בסך 13 מיליון שקל שהגישה קבוצת חברות ה
טקסטיל י. ברום, שבשליטת האחים
אברהם ו
צבי ברום, נגד חברת הביטוח
שומרה, בגין נזקי ה
שריפה שאירעה במפעל הבדים במעלה-אפריים ב-2006. זאת, לאור ראיות נסיבתיות מהן עולה כי האחים ברום היו מעורבים ב
הצתה.
המפעל מייצר בדי ברזנט ועוסק בצביעה ואשפרת בדים ובייצוא כלי מיטה. באמצעות עו"ד חיים זליכוב טענה ברום כי השריפה אירעה בשעה שכלל עובדי המפעל היו בחופשה מאורגנת והמפעל היה סגור. שומרה טענה, באמצעות עו"ד מרדכי תגר, כי הפוליסה פוטרת מתשלום "מעשה במתכוון" של המבוטח.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ קבעה כי שומרה אינה נדרשת לחובת הוכחה מוגברת, ודי שתוכיח את טענותיה במידה הנדרשת במשפט אזרחי ("מאזן ההסתברויות"). אמנם לא די בהצגת מניע או חשד כלפי המבוטח, הדגישה, אולם קשה כמובן להביא ראיות ישירות וחד-משמעיות למעורבתו, ולכן די בדרך כלל בראיות נסיבתיות.
נקבע כי שומרה הציגה "שורה ארוכה של ראיות נסיבתיות בעלות משקל, המעלות חשד כבד כי ידיהם של האחים ברום היו בהצתה": מצבה הכלכלי של קבוצת ברום היה רע; אין מחלוקת שהמפעל הוצת ושהמציתים הכירו את המפעל והיה להם מידע פנימי; האחים התנהגו בערב השריפה בצורה מעוררת חשד; אחד האחים דרש לשנות את תנאי המיגון בפוליסה זמן קצר לפני ההצתה; כדי להרחיק מניע כלכלי הם הציגו הזמנת עבודה שיש ספק של ממש ביחס לאמיתותה; אין חשד אמיתי להצתה על-ידי גורם אחר בעל מניע, שכן האחים העידו שלא אוימו על-ידי גורם כלשהו.
"שרשרת הנסיבות מצביעה על מניע, על הזדמנות, ועל הכנות לשריפה", סיכמה כנפי-שטייניץ, ובעלי המפעל לא הביאו ראיות שישמיטו את הבסיס מתחת לראיות שומרה או לאופיין ה"מפליל". "המסקנה כי בעלי ברום היו מעורבים בהצתה מסתברת יותר מהמסקנה שההצתה בוצעה על-ידי גורם אחר".
ברום חויבה בהוצאות משפט וב-200 אלף שקל שכר-טרחת עורך דין. (ת.א. 7517/05).