גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טובין עלה לישראל עם משפחתו לפני שנה ומאז הוא מנהל את המשרד המקומי של הקרן. את תהליך הסוציאליזציה לישראל הוא משלים עם הבלקברי, שמסייע לו בלימודי העברית. יחסית למי שנאבק בשפה השמית הזו רק שנה, העברית שלו לא רעה בכלל.

בטרי ביצעה בישראל השקעות עוד קודם לכן, אבל רק ב-2006 היא פתחה משרד מקומי. טובין, שהשקיע בעבר בחברות בתחילת דרכן, כמו אקמאיי, יתארח בכנס הג'רני, שייערך ב-15 בספטמבר בשיתוף ארנסט אנד יאנג ו"גלובס".

סינטרה שר על ישראל

*כיצד עברה עליך השנה הזו כישראלי ולא כמי שמגיח לביקורים?

"הילדים התאקלמו בבתי הספר ומתמודדים עם השפה. הקליטה הראשונית הייתה נהדרת. אבל, אני נדהם כל פעם מחדש כמה אנשים מופתעים מזה שעברנו לגור כאן. גם מבחינת בטרי נפתח כאן משרד לכל דבר. גם דיוויד סוקוליק, שהיה סגן נשיא במיקרוסופט, עבר לבטרי ולישראל".

*מה למדת מהמעבר לכאן?

"יש לישראל שם של מקום שקשה לעשות בו עסקים אם אתה מגיע מבחוץ, כי הכול מאוגד בידי מספר קבוצות סגורות. כשנפגשנו עם ראשי תעשיות שונות, המציאות לא התאימה לתדמית הזו".

*ואיך באופן אישי המעבר הזה?

"ישראלים נוטים לצחוק על האמריקנים שהם נחמדים אבל לא כנים. שהם מברכים 'בוקר טוב, מה שלומך' באופן מכני ולא בכנות. כמי שהגיע מארה"ב, אני מרגיש שיש בישראל דגש על ה'גדול' ולא על ה'קטן'.

"אפשר לכוון לגדול ולשמור גם על הדברים הקטנים. כלומר, להישאר מנומס. הדברים הקטנים הללו חשובים לא פחות ולפעמים משפיעים לטובה על הדברים הגדולים".

*היכן זה בא לידי ביטוי?

"הלכתי עם שני בניי למשחק של נבחרות יוון וישראל בכדורגל. במגרש הייתה אווירה שדומה לכל אירוע ספורט אחר. אבל בהפסקה, כשניסינו להגיע למזנון, נתקלנו בעוד פנים של ישראל - הצעקות והדחיפות. הרי אם היה תור, כולם היו מקבלים את מה שהם רוצים.

"אם להתבדח, אומר שלאחר שנה בישראל, נדמה שהשורה "If I can make it there, I'll make it anywhere" מהשיר "ניו-יורק ניו-יורק" של פרנק סינטרה, נכתבה על ישראל. המקום הוא מדהים וצעיר וזה מרתק להיות חלק מההתפתחות שלו".

"לא לחפש תירוצים"

מבחינת פעילות ההון סיכון, לטובין היו פחות הפתעות ביחס לישראל. הוא הרי הגיע הנה גם בעבר וכבר השקיע ביחד עם השחקנים המקומיים.

בטרי, שחוגגת 25 שנה לפעילותה, מנהלת כ-3 מיליארד דולר ב-8 קרנות. במשרדים בישראל מועסקים שבעה עובדים. הקרן נחשבת למובילה בארה"ב, גם כי שבע מתוך שמונה הקרנות שלה היו ברבעון העליון של ביצועי הקרנות הטובות במדינה. הקרן היחידה שרשמה ביצועים נמוכים יותר, הייתה זו שגויסה בשנת 1994 והחזירה "רק" פי-5 על הכסף.

טובין אומר ש"השנים האחרונות הביאו איתן יותר אתגרים בשני המגרשים שבטרי פעילה בהם. אנחנו מגייסים ומשקיעים כל פעם מקרן אחת, שהיא משלבת פעילות של הון סיכון ופרייבט אקוויטי".

*כמה רלוונטי תחום הפרייבט אקוויטי לישראל?

"נכון שתחום הפרייבט אקוויטי פה פחות מפותח מההון סיכון. אבל, כשבחנו את האפשרות לפתוח כאן משרד, מצאנו בישראל חברות שעושות עסקים טובים וכסף ויכולות להתאים למבנה המימון שאנחנו מציעים".

*אז למה הפרייבט אקוויטי לא פורח בישראל?

"זה עוד יקרה. יש בישראל עסקים יעילים פיננסית ורווחיים, בסולם המקומי. אפשר לסייע להם למנף את הכישרונות ולהופכם לגלובליים. לא צריך לחפש תירוצים למה זה לא יכול לקרות. לישראלים יש גם יתרונות טבעיים של יצירתיות. זה קרה בטבע וגם שטראוס היא אחת משלוש חברות הקפה הגדולות בעולם".

*ומה עם ההון סיכון?

"אנחנו נלהבים גם בתחום הזה. יש כאן יזמים שנמצאים בסיבוב השלישי שלהם. כאלה שבנו עסקים מוצלחים שנמכרו או הונפקו, אנשים שמילאו תפקידים בכירים בחו"ל וחוזרים לכאן להקים עסקים חדשים. זה סימן טוב עבורנו וזו אחת מהסיבות שפתחנו משרד בישראל, כדי להיות קרובים אליהם ולא לחכות להם שיגיעו אלינו לארה"ב".

*המודל של ההון סיכון עובד?

"יש נטייה לראות באנשי ההון סיכון טפילים מקצועיים. אבל אני מוצא שתי סיבות להיות גאה במקצוע שלי. ראשית, בכך שאנחנו מצליחים לבנות חברות גדולות ורווחיות, אנחנו מביאים למשקיעים שלנו את תשואות גבוהות. שנית, זה מביא גאווה לראות חברה שצומחת להיות משמעותית ורווחית. זה מה שיוצר עוד משרות ומתדלק את הכלכלה".

*ומה עם הקמת חברות גדולות?

"יש דיבורים בישראל על בניית ה'נוקיה הבאה'. אבל לא בכל שוק יש דינמיקה שיכולה לאפשר לחברות לצמוח ולהיות גדולות מאוד. לכן גם אם חברות נרכשות, זה לא נורא. למשל קאשיה הישראלית (בה השקיעה בטרי - ב.פ), שנרכשה בידי EMC, הכפילה וכמעט שילשה את גודלה מאז הרכישה".

*כמה תשקיעו בישראל?

"ב-2008 ביצענו 18 השקעות בעולם. במהלך 2009 נעשה 16-20 השקעות, מהן 3-4 בישראל. אנחנו לא מפחדים להשקיע בקבוצת יזמים עם רעיון. עשינו את זה כבר בקאשיה".

*יש בישראל הזדמנות בתחום הקלינטק?

"זו תעשייה צעירה, שהיה מסביבה הייפ מוקדם מדי בעולם. אבל אנחנו קרובים למצב נורמלי יותר. בישראל יש חוקרים ומוסדות אקדמיים בתחום שהם מהשורה הראשונה, אבל כדי ליצור חברות, יש צורך בהגברת פעילות המסחור. בארה"ב פעילות המסחור מאוד חזקה והיינו שמחים לראות את זה קורה גם פה. אנחנו רואים מחקרים מרתקים שנשארים באקדמיה".

*בארה"ב יש גם תמיכה ממשלתית חזקה בתחום.

"נכון וישראל תצא נשכרת אם הממשלה גם תחליט לעודד את התחום. כמשקיע זר אני בוודאי אשמח לראות את זה קורה. העולם הולך לכיוון האנרגיה הירוקה וזה התחום להיות בו עכשיו".