שופטת הפירוקים התל-אביבית, ורדה אלשיך, אישרה צו הקפאת הליכים עד ל-30 בספטמבר לחברת הבנייה רמט, בגין חובות של כ-209 מיליון שקל.
אלשיך מינתה את רו"ח עליזה שרון לנאמן, הורתה לה לגבש תוכנית הבראה והסדר נושים, והפקידה אותה על ניהולה השוטף של החברה.
רמט טוענת כי קיימים מספר משקיעים פוטנציאליים שמוכנים לשקול לרכוש את הקבוצה או את פעילותה, כחלק מתוכנית ההבראה.
אלשיך ציינה כי רמט היא חברה בעלת פעילות ענפה ומורכבת בתחום הבנייה, הכורכת מעצם טיבה מספר רב של צדדים שלישיים העשויים להיפגע קשות מקריסתה ומהפסקת פעילותה כעסק חי. זאת, לצד הסכנה שב"כדור שלג" של סילוקי-יד, הפעלת סעדים עצמיים וחילוט ערבויות, שיורידו אף יותר את ערך הנכסים ויגרמו נזקים כבדים לכל הצדדים המעורבים.
הבנקים יעמידו מימון ביניים
מהבקשה שהגישה רמט, באמצעות עו"ד חגי אולמן ממשרד יהודה רוה, עולה כי החברה חייבת לנושים המובטחים כ-158 מיליון שקל: 77 מיליון לבנק לאומי, 50 מיליון לבנק הבינלאומי ו-31 מיליון לבנק אגוד. לנושים הלא מובטחים (ספקים, נותני שירותים וקבלני-משנה) היא חייבת כ-26 מיליון שקל, לבעלי העניין בחברה היא חייבת כ-21 מיליון שקל, לאפרידר היא חייבת כ-1.6 מיליון שקל, ולנושים בדין קדימה (עובדים, רשויות המס, עירייה ודמי שכירות) היא חייבת כ-3.8 מיליון שקל.
אלשיך התחשבה בהסכמת הבנקים לבקשה ובנכונותם העקרונית להעמיד מימון ביניים בסך 1.2 מיליון שקל לתקופת ההקפאה. לדבריה, נראה כי "מרכז הכובד" וליבתו של המשבר בחברה, שהביאו אותה למצבה העגום היום, נעוץ בעיקר בבעיות תזרים. עם זאת קבעה כי אין טעם למנות שני בעלי תפקידים (יהודה רוה ועליזה שרון), כפי שביקשה רמט.
רמט נוסדה ב-1942 ועוסקת בייזום, פיתוח והקמה בכל תחומי הבנייה הנדל"ן וההנדסה האזרחית. קבוצת רמט מעסיקה 74 עובדים וכמה מאות נוספים באמצעות קבלני-משנה. כיום מבצעת הקבוצה 3 פרויקטים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים כל אחד, בשלבי ביצוע שונים.
רמט מצויה בשליטת האחיות עליזה יפו ומרים דורון. במארס 2008 רכשה אפרידר של אלי אלעזרא 51% מרמט, בעסקה שטרם הושלמה. אלעזרא החליף הנהלה והזרים לרמט 27 מיליון שקל. בשל כך הסכימו הבנקים למחוק חלק מחובותיה בניסיון להצילה. בימים אלה הודיע אלעזרא כי הוא נסוג מהעסקה בנימוק שלא התקיימו התנאים המתלים להשלמתה, לאחר שגילה חברה במצב קשה מזה שהוצג לו.
עיקר האשמה מופנה לבנק לאומי
רמט טוענת כי ההנהלה החדשה הקפיאה פרויקטים, צמצמה כוח-אדם, מימשה נכסים והשיגה הזמנות חדשות בהיקף של 153 מיליון שקל. למרות זאת, בשל חוסר בהון מספיק למימון הפעלת החברה היא נקלעה למצבה הנוכחי.
עיקר האשמה מופנה לכיוונו של בנק לאומי, שסירב להעמיד ערבות מכרז וביצוע לשני פרויקטים, לטענתו מתוך הבנה כי גם הבנקים האחרים יפעלו בדרך דומה.
כשלאומי גילה כי הבנקים האחרים אכן לא העמידו ערבויות ורמט לא העמידה הון עצמי, הוא סירב לכבד צ'קים של החברה בסך 7 מיליון שקל. רמט אף קיבלה תשלומים באיחור ממזמיני העבודה, ולכן נמצאה בתזרים שלילי.
לכך התווספה העובדה שחברת איירפורט סיטי סילקה את רמט מביצוע הפרויקט בהיקף 35 מיליון שקל לבניית מבנה לחברת אודיוקודס בטענה להפרת הסכם.
רמט טוענת כי מזמיני עבודות מסרבים לשלם לה סכומים משמעותיים בגין עבודות שכבר ביצעה, בין היתר בשל השמועות שפשטו בדבר קשיים שאליהם נקלעה. משכך, היא אינה יכולה לגבות כספים, לשלם משכורות לעובדים ותשלומים לספקים ונושים, בשל אי-הסכמת הבנקים לביצועם.
לדברי רמט, יש לה זכויות לקבלת כספים מחברות קשורות בהיקף של 73 מיליון שקל, בעיקר בגין נכסים שטרם מומשו. היא מעריכה את נכסי הנדל"ן שלה שטרם מומשו בכ-50 מיליון שקל, ובנוסף מופקדים בנאמנות 17 מיליון שקל מנכסים שמומשו.