זו תקופה לא נוחה עבור
קרנות ההון סיכון. אבל, בין לבין יש גם הצלחות. למשל, רכישת Pure Digital במארס על-ידי חברת
סיסקו תמורת כ-600 מיליון דולר. החשבון של המשקיעות נראה די חיובי: פיור דיגיטל גייסה כ-80 מיליון דולר, והתמורה עבור רוב העסקה הייתה במניות. שווי סיסקו, שידעה אז את אחד מרגעי השפל במשבר הנוכחי, טיפס מאז בכ-70%.
בדירקטוריון פיור דיגיטל ישב גם מייקל מוריץ, שותף בכיר בקרן סקויה, המשקיעה המובילה בחברה. כך שאין הפתעה גדולה בדבריו כי "העסקים שלנו דווקא די טובים". סביר שמוריץ, שמעיד לא פעם כי לסקויה יש סבלנות, לא רץ לממש את המניות שהתקבלו מהעסקה. מבלי לדעת בדיוק את המספרים, סקויה כנראה רשמה עוד עסקה מאוד מוצלחת. מוריץ צפוי להשתתף בכנס ג'רני, שייערך ביום שלישי הקרוב בתל אביב בשיתוף ארנסט אנד יאנג ו"גלובס".
"אנשים רצו לשפוך כסף"
השנה האחרונה, כפי שאפשר להבין, לא גרמה למוריץ להרגיש הבדל כלשהו בעקרונות הבסיס של התעשייה בה הוא פועל, למרות שבלא מעט קרנות ניתן לשמוע שהמודל המוכר של ההון סיכון הגיע לסוף דרכו.
"למעשה, עסקי ההון סיכון הם די מצומצמים וגם לא דורשים הרבה כסף", טוען מוריץ, "הסיבה שזה הפך לעסק רע עבור רבים, היא שיש יותר מדי הון.
"קרנות נסגרות, אחרות מתקשות לגייס עוד כספים ושותפים מוגבלים (LP; מהם קרנות ההון סיכון מגייסות את הכסף) ומשקיעים ממהרים לבצע אקזיטים. כל הדברים האלה עבורנו הם החדשות הטובות ביותר ששמענו במשך 15 השנים האחרונות.
"כל זה היה אמור לקרות כבר לפני עשור, אבל מכל מיני סיבות אנשים רצו להמשיך ולשפוך כסף לעסקי ההון סיכון. כעת אותם אנשים גילו שהם לא היו אמורים לעשות את שעשו מלכתחילה".
כבר שנים שמוריץ משמיע טענות אלו. בכל שיחה בה נשאל על המודל וההצלחה המועטת של הקולגות, הוא הצהיר כי "מי שאינו מבין בהון סיכון, עדיף שלא ייכנס". כיום, בעקבות המשבר בשווקים וסימן השאלה שמרחף מעל לפעילות חלק גדול מהקרנות, יכול מוריץ להגיד את הדברים באופן יותר בוטה.
לדבריו, "רוב ההשקעות של הקרנות הסתיימו באכזבה. זה תמיד היה נכון. הייתה תקופה קצרה בסוף שנות ה-90, שנראה היה שהעסק הרבה יותר פשוט ממה שהוא היה באמת. זה היה משום שכולם הרגישו שהם באיזה 'קוקו-לנד', סביבה משוגעת. כאשר התקופה הזו הסתיימה, נעשה מאוד ברור אילו קבוצות יודעות מה הן עושות ואילו היו מעמידות פנים שאין להן מושג".
*יש חששות שכתוצאה מהמשבר הכלכלי כבר אין מספיק כסף כדי לתמוך בתעשייה?
"זה לא נכון. יש מספיק כסף כדי להמשיך. כל מי שיש לו רעיון טוב - בישראל או בארה"ב - יש מספיק כסף כדי לעזור לו להרים עסק.
"עבור מרבית התעשייה זו תהיה תקופה קשה. אין בכך דבר רע. אם הקימו קרנות שלא יכולות לעמוד בהבטחות, מגיע להן לצאת מהעסק ולמצוא מקצוע אחר".
רזומה ההשקעות: גוגל, אפל ויאהו
לסקויה, שיושבת בעמק הסיליקון מאז שנת 1972, יש הצלחות גם בתקופה הנוכחית.
אבל, כאשר מוריץ מדבר על הצלחה, הוא לא מתכוון לעוד אקזיט מנקר עיניים, או להשקעה מצוינת בשווי נמוך מהצפוי, וגם לא לגיוס האחרון של הקרן לפני כשנה בהיקף של כ-930 מיליון דולר, אלא למשהו אחר לגמרי.
"ההשקפה על המצב של העסקים תלויה במקום שלך", הוא אומר, "ואנחנו די מרוצים. אני יודע שיש הרבה חברים בקהילת ההון סיכון שנאבקים ונואשים, אבל זה לא בהכרח איפה שאנחנו".
המקום בו נמצאת הקרן כולל קודם כל את מוריץ עצמו, שנחשב לאחד ממשקיעי ההון סיכון המובילים בעולם. הוא דורג פעמיים בעשור האחרון (ב-2006 וב-2007) במקום הראשון ברשימת המשקיעים בעלי "מגע הזהב" של פורבס - רשימת המידאס.
ההיסטוריה שלו ושל סקויה מלאה בהשקעות מוצלחות, ביניהן גוגל, יאהו, PayPal, YouTube, נטוורקס אפליינס, סיסקו, אורקל ואפל. הקריירה של מוריץ לא כוללת רקע טכנולוגי. הוא היה בכלל עיתונאי בטיים לפני שהצטרף לסקויה ב-1986.
מוריץ מבקר בישראל לעיתים קרובות, ונפגש עם אנשי הקרן בישראל - חיים סדגר ושמיל לוי - וכן עם חלק מחברות הפורטפוליו, וחברות בהן הקרן בוחנת השקעה.
בדצמבר שעבר השלימה הקרן הישראלית, שקיימת מזה כעשור, גיוס של כ-200 מיליון דולר לקרן חדשה, מה שמעמיד את סך ההון המגויס של הקרן על כ-580 מיליון דולר בארבע קרנות.
מוריץ מאמין כי הפעילות של ההון סיכון בישראל דומה לארה"ב, גם בהיבט השלילי. "היו יותר מדי קרנות, יותר מדי כסף ויותר מדי אנשים שלא ידעו מה הם עושים, ואתה יכול להגיד את אותם הדברים גם על ארה"ב, אירופה או מקומות אחרים, כמו סין. זו מגפה בינלאומית של קרנות ההון סיכון, והמצב אינו שונה בישראל".