הדרישה לחשיפה וגילוי היא סבירה, וככל שמדובר בפעילי שוק ההון, היא דבר טוב ומועיל. בבסיס הביטוי "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב" מסתתרת תבונה רבה, אך לפי אותו משל, תאורה חזקה מידי מזיקה כקרינה מסרטנת ואינה מצילה את הציבור מפעילות לא כשירה, הנעשית במחשכים.
הכול מסכימים שבתחומים רפואיים טוב שיהיו גילוי וחשיפה, אך בצדק לא כפו על בתי חולים להקים חדרי ניתוח בעלי קירות שקופים. תארו לעצמכם את בני משפחות המנותחים "יושבים למנתח על הראש" ומתערבים כל אימת שפורץ מעט דם, עד שידי המנתח ירעדו וכל כישרונו יונח בצד, רק שתעבור הפרוצדורה בשלום.
כבר הייתה לנו מלחמה אחת גלויה (מלחמת לבנון השנייה) שבה מפקדים נמנעו מלהסתכן כי לכתב הטלוויזיה הצעיר יוצא גל"ץ עם השכפ"ץ, היו הערות מהותיות על איכות המזון במנות הקרב, וכל קרב, אפילו ניזקו היה שני פצועים כונה "קרב קשה".
ברור שלצבא צריך לתת מרחב מקצועי אטום, וכך גם לרופאים במלאכת הצלת חיינו. זה נשמע הגיוני שעו"ד ישב עם לקוחותיו תחת מעטה מה שמכונה חיסיון עו"ד לקוח, ורו"ח ישב עם לקוחותיו בחדר סגור ( גם אם יהיו לו הערות לציין על כריכת הדו"ח).
והנה - בתחום ההשקעות ושוק ההון נדרשים הפעילים לחשיפה מוחלטת - למעשה להתפשט לעירום מלא, לא רק לדרישת הרשות לניירות ערך, אלא גם בפרהסיה גמורה - הלקוחות בפרט וכנגד הציבור הרחב בכלל.
תחום הקרינה, הרכילות והפורנוגרפיה
כדי שלא תטעו בכוונתי, אחזור ואדגיש: חובה על הרשות לנ"ע לפקח על פעילי שוק ההון, על יושרם הגינותם ומקצועיותם, כי רק כך יוכל הציבור להניח שהוא ונכסיו בידיים טובות.
טענתי היא שאנו כבר צועדים צעדים הרבה מעבר אל תחומים שהם מעבר לגילוי הנאות - אל תחום הקרינה, הרכילות והפורנוגרפיה.
שתי דוגמאות:
1. לפני כמה שנים הקים משרד האוצר את אתר "גמל נט" למען ישבו הלקוחות ויבחנו את הישגי קופת הגמל שלהם שמתעדכנות בכל חודש. בפועל עצם קיומו של האתר היוו זרז לתזזית שעברה על שוק ההון, תזזית שבה בכל חודש לקוחות בודקים ועוברים ממנהל קופה אחת לאחר, לפי קפריזה של הצלחה בחודש או רבעון או שנה חריגים, כל זאת בעידוד כמה סוכנויות שמינו את עצמן לצורך השוואת תשואות.
משרד האוצר היה צריך לשקול הקמת אתר "רגוע" לעדכון שנתי בלבד, איזו סיבה מוצדקת יש לכך שעלם בן 30 יקבל החלטות בכל תקופה קצרה בקופת הפנסיה שלו?. מדוע לא לצרף לאתר כזה הוראות שימוש, הזהרות, ספקות ? האם ראוי למשל לנקוט גישה העוברת ל"מצטיין התורן" וכך להגיע לשנה בא אולי ייכשל?
כדי לקשור לטענתי ברישא הדברים שייתר חשיפה וגילוי גם הן מסוכנות, אין לי ספק שלאוצר ולמעקב תשואות מהיר ולא שקול זה, היה חלק מהותי בדחיפת מנהלי קופות הגמל שונים לריצה אחרי תשואה מהירה וכך נתקלנו בכל הרעות החולות כמו זיוף תשואות, ניהול רשלני, ומימון יתר למינוף הטייקונים.
2. לאחרונה יש בכוונת הרגולטור תחת רצונו להרחיב את החשיפה, לחייב מנהלי תיקים בדיווח רבעוני ושנתי המכיל בן היתר מידע על השוואת תשואות לכל מיני מדדים, על כמות הלקוחות שהצטרפו ועל אלא שעוזבים.
האם זוכרים הלקוחות שלמדדי השוואה למיניהם, אין מס ואין עמלות? האם ידוע וברור ללקוחות שמדד המחירים לצרכן לא מתקשר בחצות הליל למנהל התיקים שלו בשיא המשבר ואומר "אינני ישן בלילה, "תמכור את המניות קנה לי רק אג"ח ממשלתי".
מדוע צריך מנהל השקעות שעזב אותו תיק גדול, לא כי נכשל אלא בגלל צורכי נזילות, לדווח על עזיבה זו ולפגוע ביכולת השיווק שלו?
אני מעריך שחשיפה וגילוי מסוג זה, יכניסו את כל שוק ההון למצב שיקולי ניהול לטווח קצר בלבד, ללא יצירתיות , ואם הרבה פחות הצטיינות.
לסיום נראה כי לי "גברת כהן מחדרה" המשל הנצחי לכסף הטיפש, עזבה מזמן את חדרה, היא גרה כנראה בצפון תל אביב, ומקבלת המון מידע כתוצאה מהחשיפה הרבה, תיק ההשקעות שלה העובר מיד ליד בהמון עמלות ויזע וכתמיד - נשאר כושל.
הכותב הוא מנכ"ל משותף בסגולה בית השקעות