משפחת גינדי מאמינה ביתרון לגודל. בשנת 1991, כשהאחים יגאל ומשה גינדי החלו לבנות את
קניון הזהב בראשון-לציון, אמרו להם שהעיר כבר רוויה בקניונים. אז הם בנו קניון ענק במיוחד, שהעמיד בצל את כל האחרים וחנק בהדרגה את המתחרים בסביבה.
לפני שנה, לאחר שמכר עם אחיו 75% מהקניון לחברת מגדל במיליארד שקל, הבטיח לנו יגאל גינדי שהתמורה תשמש להפיכת הדור הבא לחברת הנדל"ן המובילה בארץ. למזלם של ילדי גינדי, הפעם למתחרים אין יותר מידי כסף נזיל כדי להכניס דריסת רגל.
כעת, כשרק קבוצות הרכישה מזנבות בהם, משתלטים הגינדים על דרום הקריה - הקרקע הפנויה והכי לוהטת בעיר. לפני מספר חודשים הם רכשו (גינדי החזקות ביחד עם משה ויגאל) קרקע ל-2 מגדלי משרדים ב-170 מיליון שקל והיום הם זכו ב-3 מגדלי המגורים, תמורת מחיר פנטסטי של 436 מיליון שקל (לא כולל מע"מ ופיתוח).
תחרות, אם כן, לא תהיה להם. לטוב ולרע, אין פרויקט שיידמה לזה שיוקם על קרקעות הטמפלרים. ובכל זאת, כשהמיתון עוד לא ממש מאחורינו, המשק הישראלי הפסיק לייצר בסיטונות מיליונרים חדשים, וגם היהודים הזרים לא משופעים בכסף, קשה לראות כמה מיליונרים, שעדיין לא "הסתדרו" בדירה במגדלי אקירוב או בכפר שמריהו, יבואו לגור בקריה החדשה שייבנו הגינדים, שיצטרכו למכור במיליון דולר דירות 4 חדרים.
אפילו קבוצות הרכישה - עם רשימת קונים סגורה, ללא רווח יזמי ועם חסכון במיסוי על הבנייה - הציעו פחות מהם. בנובמבר 2008, למי ששכח, נכשל אותו מכרז בדיוק, לאחר שההצעה הגבוהה ביותר, של דורון אביב, עמדה על 157 מיליון שקל.
נכון להיום, רק דבר אחד אפשר לומר בוודאות: תל אביב, שרק לפני שנתיים עוד השתעשעה ברעיון לשווק 100 דירות "בר השגה" במכרז דרום הקריה, לא מהווה עוד אלטרנטיבה למגורים. אפשר ורצוי לקנות או לטייל בה. אבל בשביל לישון, יצטרך הישראלי הממוצע להרחיק לפחות עד נתניה או מודיעין.