ה
בחירות היצריות לנשיאות
לשכת רואי החשבון התקיימו אתמול (ג'), ובכך הסתיים קרב שגלש לנימות אישיות בין המתמודדים, רוה"ח
עופר מנירב ו
יגאל גוזמן - אך גם קרב שעורר את המקצוע מהתנומה שאחזה בו ויצק תוכן למצעי הבחירות. עוד בטרם
הוכרז המנצח, ומבלי להיכנס לעניינים פרסונליים, ניסה "גלובס" לברר מהן הסוגיות הבוערות המחכות לנשיא הלשכה הנכנס, מה דחוף לעשות ומה ניתן לשפר - מקצועית, כמובן.
רו"ח דני מרגלית, השותף המנהל בפירמת BDO זיו האפט, מדגיש 3 נושאים עיקריים שצריכים לדעתו לעמוד בראש סדר היום של נשיא הלשכה הנבחר: הגבלת אחריות רואי החשבון, הטמעת החידושים החשבונאיים במשק והסדרת שכר-הטרחה.
"נושא הגבלת אחריות רואי החשבון נבחן ואומץ במרבית מדינות העולם, אך בארץ התהליך רק התחיל ולא מטופל בצורה רציפה. זהו הנושא הראשון במעלה שעל הלשכה לעסוק בו. השאיפה היא להגיע להסכמה על הגבלת האחריות של רואי החשבון - ואפשר לקבוע מדדים שונים להגדרת גובה האחריות, למשל לפי גודל החברה המבוקרת או לפי גובה שכר-הטרחה. לא ייתכן כי תבוצע עבודת ביקורת בעשרות אלפי שקלים, שתחשוף את רואה החשבון המבקר לאחריות במיליוני דולרים", אומר מרגלית.
לגבי הטמעת חידושי החשבונאות במשק מסביר מרגלית, כי לאחרונה התקבלו חידושים חשבונאיים רבים וחשובים, אך בעוד שרואי החשבון מתעדכנים בהם - הרי שהמשתמשים, הלקוחות המבוקרים, נשארו מאחור. "חובה להטמיע את החידושים גם בקרב הלקוחות המשתמשים. הדירקטורים למשל חייבים להיות יותר מעורבים ומודעים לשינויים. הלשכה יכולה לקדם זאת על-ידי ייזום השתלמויות מקצועיות שאינן מיועדות רק לרואי חשבון", אמר.
נושא שכר-טרחת רואה החשבון המבקר כבר קיבל את התייחסות רשות ניירות ערך, שדרשה שקיפות של גובה שכר-הטרחה בדו"חות הכספיים. שקיפות זו חשפה מספרים שלדעת מרגלית אינם ראויים. "שכר-הטרחה המקובל בחברות הציבוריות הוא נמוך מדי. מכיוון שהוא נגזר במקרים רבים משכר-הטרחה בחברות הממשלתיות, אשר נקבע על-ידי רשות החברות, הלשכה והנשיא הנבחר צריכים להתדיין מול רשות החברות ולהציב את שכר-הטרחה על רף ראוי, שישמש בעקיפין גם את החברות הציבוריות", מסכם מרגלית.
המחוקק מצפצף
רו"ח נדב הכהן, ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות', רואה את הדברים מזווית אחרת. הוא מצביע על חולשת הלשכה מול חברי ועדת הכספים של הכנסת. אומנם נציגי הלשכה נשמעו בדיונים בוועדת הכספים, אך זו נתנה משקל יתר לאנשי משרד האוצר. לראייה - חוקים כבדי-משקל שאומצו בחוק ההסדרים למרות התנגדותה הנחרצת של לשכת רואי החשבון, ובראשם תיקון חוק מע"מ וחובת חשבוניות מס מקוונות, וכן הגדלת תקרת השכר לצורך תשלום דמי ביטוח לאומי. "חשוב שהמחוקקים יראו בחברי הלשכה גוף מקצועי, שמבין למצוקת הנישומים ומנסה באמת לפעול למניעת הליכי חקיקה בלתי מאוזנים", אמר הכהן.
עוד מציין הכהן את הדילמה התמידית בה נתון רואה החשבון, שמחד הכנסתו תלויה בלקוח, אך הוא חב בחובת זהירות הולכת וגוברת כלפי המשתמשים בדו"חות. "אני מקווה שהנשיא הנבחר יצליח למנוע דרישות בלתי סבירות שמועלות על-ידי רגולטורים, כך שחברי הלשכה יוכלו למלא את תפקידם הקשה והמורכב. במקביל, הגיעה העת לבחון ביסודיות ובכובד-ראש את הנושאים החשובים ובעלי ההשלכה על מעמד ויכולת רואי החשבון - חובת השתלמויות, לימודים אקדמאיים וכו', במיוחד לאור יישום ה-IFRS לחברות ציבוריות ול-SME's", אומר הכהן.
עוד אומר הכהן כי "אם בכירי האוצר ומשרד ראש הממשלה יפנו ללשכת רואי החשבון לקבלת ייעוץ בנושאים כלכליים ומשקיים - טוב אם הנשיא הבא יידע להרים את הכפפה ולתרום את עמדת הלשכה בנושאים אלה. בכל מקרה, תקוותי ואמונתי היא שהנשיא וחברי הוועד המרכזי יפעלו יחדיו, גם אם לא כולם באותו צד של המתרס, ישתפו פעולה ויביאו לקירוב לבבות ויחסי חברות בין העמיתים למקצוע".
תוכנית אסטרטגית
לדברי ד"ר (רו"ח) אייל סולגניק, משנה למנכ"ל IDB וראש (משותף) תוכנית החשבונאות במרכז הבינתחומי בהרצליה, הזוכה בבחירות יחליף את הנשיא היוצא, רו"ח ראובן שיף, נשיא מוצלח, ממלכתי וחכם, שהשכיל להעלות על שולחן הדיונים סוגיות הרות חשיבות ואף להתחיל בטיפול בהן. על מחליפו יהיה מוטל הנטל להשלים את הטיפול בהן ולהתחיל להתמודד עם אחרות, חשובות לא פחות.
"בראש ובראשונה, אני מציע לנשיא הנכנס להקים צוות אינטגרטיבי של רואי חשבון בכירים, מנהלים בכירים, נציגי משתמשים בדיווח הכספי המבוקר, מומחי רגולציה, מומחי בקרה, כלכלנים, שמאים, מומחי שיווק, משפטנים ועוד, ולבקש מהם להניח על שולחנו בתוך חודשיים תוכנית אסטרטגית: מקצוע ראיית החשבון בישראל בשנים 2011-2020. הם יוכלו להיעזר לשם כך גם בעבודות שנעשו במקומות אחרים בעולם, בהשקעות גדולות, כולל עבודת חשיבה יפה שנעשתה בלשכת רואי החשבון האמריקנית. תוכנית אסטרטגית זו תפורסם ברבים, ותתבקש תגובת הציבור. אני מאמין כי מהלך כזה יתניע תהליך מבורך עבור מקצוע ראיית החשבון וציבור המשתמשים בדיווח הכספי בכללותו. אפשר גם לקוות כי מהלך כזה יסייע בשימור ההון האנושי הטוב ביותר בתוך מסגרת מקצוע ראיית החשבון - ולאו דווקא בענפים המשלימים (ניהול כספים, יועצים כלכליים ועוד)", אומר סולגניק.
ומהן הסוגיות העיקריות שעל הפרק? "הנקודה הראשונה והמכרעת על סדר היום האסטרטגי של הנשיא הנכנס היא השבת אמון הציבור במקצוע ושיקום תדמיתו. אין זה סוד כי מקצוע ראיית החשבון סובל מזה שנים רבות מתדמית ירודה. רבים ממנהלי החברות, ואף חלק ממנהלי הכספים והחשבים, רואים בעבודת הביקורת נטל, ורואי החשבון, אשר בעבר שימשו כיועציהם הכל-יכולים של מנהלים בכירים, פינו את מקומם לבעלי מקצוע אחרים: עורכי דין, יועצי תקשורת ועוד. שתיים מהסיבות העיקריות לכך הן אובדן אמון בתוצרי ראיית החשבון עקב כשלים שיוחסו לרואי החשבון וירידה דרמטית ברלוונטיות המידע החשבונאי.
"עם זאת, מעבר לטיפול בעניינים מקצועיים היכולים להביא לשיפור בתדמית, אני סבור כי על הנשיא הנכנס מוטלת, לפני הכל, החובה לקרב אל המקצוע את בכירי המנהלים בישראל, לרבות את מנהלי הכספים. אין כוונתי למפגשים חברתיים, אלא ל'שולחנות עגולים', צוותי חשיבה משותפים ועוד", מדגיש סולגניק.
בפריטה לפרטים מונה סולגניק מקצת מהסוגיות החשובות שיהיה לדעתו על הנשיא הנבחר לטפל בהן: "השבת עטרת הביקורת ליושנה: אף כי עיקר תפקידו של רואה החשבון המבקר הנו בביקורת הדו"חות הכספיים, ידוע לכל כי טובי המוחות בתחום נמשכים לחשבונאות הפיננסית, וזו אכן מתחדשת חדשות לבקרים. החשבונאות הפיננסית השתלטה על המקצוע ועל תשומותיו, אך תורת הביקורת כמעט שאינה מתחדשת מזה שנים רבות. על הנשיא לשנות את הדברים ולהגדיל משמעותית את משקלה של הביקורת אל מול החשבונאות. עליו להחזיר את הכבוד למקצוע המבקר, לרבות על דרך עידוד יצירת מומחים לביקורת, עידוד פורומים מקצועיים מתקדמים בתחום, סיוע בפיתוח שיטות ביקורת מתקדמות (חוק BENFORD) ועוד.
"פעולות נוספות: הגבלת אחריות רואי חשבון ואימוץ מודל הקושר באופן סביר יותר בין תשואה לסיכון; פעולה משולבת עם רשות ניירות ערך לצמצום היקף הדיווח הכספי, על מנת להגביר משמעותית את ערך האינפורמציה; הגברת מעורבות הלשכה, בשיתוף עם מוסדות ההשכלה הגבוהה, בגיבוש חינוך רואה החשבון המודרני וביצירת מודל חינוך מתמשך על פני כל הקריירה; ולבסוף - יצירת התמחות בענפי ראיית החשבון, כך שבעולם זה, כמו בעולם הרפואה, יהיו מומחים לתחומים שונים", מציע סולגניק.
שכר-טרחה שערורייתי
ד"ר (רו"ח) גד פניני, שותף מנהל במשרד רו"ח פניני את פניני, מרצה ותיק לחשבונאות וראש ההתמחות בחשבונאות במרכז ללימודים אקדמיים, מציע לנשיא הנבחר להגדיר ראשית כל מהו ייעודה של הלשכה. "בלשכה חברים בעלי מקצועות שונים, שכולם נושאים את התואר רואה חשבון, אך רובם כלל אינם רואי חשבון מבקרים, אלא עוסקים במקצועות אחרים כמו מנכ"לים, מנהלי כספים, מבקרים פנימיים, חשבים, יועצים ואפילו כעורכי דין. ה'קצפת' המקצועית היא רואי החשבון המבקרים, כלומר אותם אלו שעובדים במשרדי רואי חשבון ומבקרים דו"חות. הלשכה חייבת להיות ממוקדת בנושא של ייעוד המקצוע - רואי חשבון מבקרים. באנלוגיה לכך - ישנם הרבה רופאים, אולם הכירורגים לא באותו איגוד עם הגניקולוגים. על הנשיא הנבחר להגדיר את תחומי המקצוע ואת מי באה הלשכה לשרת", אומר פניני.
פניני מסכים עם דבריו של רו"ח מרגלית לגבי הצורך בהעלאה משמעותית בשכר-הטרחה. "על הנשיא להגדיר כי שכר-טרחה של פחות מ-500 שקל לשעה הינו פגיעה במקצוע. לא יעלה על הדעת שאני - ד"ר גד פניני, בעל השכלה רחבה מאוד עם למעלה מ-30 שנות ניסיון ומומחיות - מקבל עבור שירותי למדינה 160 שקל לשעה, בעוד ששכר-הטרחה עבור עורך דין צעיר וחסר ניסיון עומד על 180 דולר לשעה. זו שערורייה שפוגעת ברמה ובאיכות. על הנשיא הנבחר להגדיר, בתאום עם הממונה על ההגבלים העסקיים, מהו שכר נמוך שמתחתיו אסור לתת שירות".
פניני מבקש להבחין גם בין המשרדים הגדולים לקטנים. "כיום התקנים המקצועיים מוחלים על כולם באותה מידה, וברור שמשרד קטן לא יכול לעמוד בדרישות התקינה. כל חתימה על דו"ח המבקרים היא חתימה על מסמך מפליל. אף משרד רואי חשבון קטן - ולדעתי גם הגדולים - איננו ממלא אחר התקנים המקצועיים ותקני הביקורת. כך, למשל, לא מיישמים סטטיסטיקה בדגימה לפי תקן 85, וכך לא מיישמים ביקורת מערכות ממוחשבות כנדרש בתקנים. קיימים תקנים רבים רחבי היקף שלא ניתנים ליישום, ומי שאיננו מיישמם וחותם על דו"ח המבקרים חותם על מסמך לא נכון. על הנשיא הנבחר לקבוע מידרג דרישות בהתאם לטיב המבוקר והיקפו, ובהתאם לטיב המבקר והיקפו".