"הגעתי לישראל לראות איך הישראלים מגיבים לסרט. אם הם יתרגשו, אם הם יצחקו. זו הפעם הראשונה שלי בישראל, והסרט הוא הזדמנות מצוינת. אני סקרן לראות אם ייצאו מהסרט באמצע, מה יחשבו עליו. חשוב לי שיאהבו את הסרט אצלכם". כך אמר היום (ג') הבמאי
קוונטין טרנטינו במסיבת עיתונים שנערכה עימו במלון דן בתל-אביב.
הקרנת הבכורה החגיגית של סרטו החדש של טרנטינו - "ממזרים חסרי כבוד", תתקיים הערב במתחם הקולנוע בקניון עזריאלי. קהל המוזמנים לאירוע, רובו ככולו, לבטח יצפה שהסרט יסב לו הנאה מבדרת, כמיטב התוצרת הפילמאית של הבמאי. איש מהם, יש להניח, לא מצפה לחוויה סוחפת יותר מזו שהעניקה הצפייה ב"כלבי אשמורת", "ספרות זולה" או "קיל ביל", להיטיו הגדולים של הבמאי, שהיוו את שיא הקריירה שלו.
בכל זאת, שיאים שקשה לשחזר. נהוג לומר שהכישרון פוחת עם הגיל, מה גם שסרטו האחרון ("חסין מוות") נכשל ובצדק, ואם אין די בכך, לא מעט כתבי קולנוע ברחבי העולם כתבו שטרנטינו "כבר אמר את כל מה שיה לו להגיד".
אבל טרנטינו (46), אחד הבמאים הנערצים בעולם, וללא ספק אחד הגדולים שבהם, יצר את יצירת המופת הגדולה ביותר שלו. "ממזרים חסרי כבוד" הנו עילוי קולנועי והסרט יהפוך בתוך שבוע לסרט הרווחי ביותר שלו עד כה - אף יותר מספרות זולה, שהכניס בבתי הקולנוע 217 מיליון דולר. בצאתו מהאולם אל חלל הקניון המצועצע, יפגוש הקהל בטרנטינו, חנוט בטוקסידו ואם יורשה לנו לנחש, כשעל פניו מתוח חיוך גדול. טרנטינו נמצא בפסגת הקריירה שלו, במקום הכי גבוה שאליו אפשר לשאוף.
רץ על הקצה
שנת 2008 בקולנוע העולמי מתאפיינת בגל סרטים העוסקים בשואה. בזה אחר זה יצאו סרטים המספרים על התקופה האפלה ביותר בהיסטוריה האנושית, ובסך הכל יותר מעשרה סרטים, שהופצו בכל העולם בליווי קמפיינים תקשורתיים רחבים, ביניהם "רסיסים", "אדם בן כלב", "אביב 41", "התנגדות", "מבצע ואלקירי", "הנער בכתונת הפסים", "נער קריאה". המשותף לסרטים הללו הוא שאף אחד מהם לא מצליח לרגש, על אף שכל אחד מהם מאוד מתאמץ להרעיד את בלוטות הרגש של הצופים.
"ממזרים חסרי כבוד", להבדיל, מצליח לרגש בלי ליצור מניפולציות רגשיות מלאכותיות. יותר מזה, לפרקים מורגש שטרנטינו לועג לז'אנר סרטי השואה, ובכללם הגל האחרון. במידה יותר ממסוימת, "ממזרים חסרי כבוד" הוא פרודיה מוצלחת על סרטי השואה. חלילה לא פרודיה לשם פרודיה, אלא חלק ממכלול שלם, מושלם. "זה לא סרט פארודי", אומר טרנטינו ל"גלובס".
טרנטינו במסיבת העיתונאים במלון דן היום
במסיבת העיתונאים זע טרנטינו באי נוחות. לשאלות על עיצוב דמויות של יהודים כנמוכים, מסכנים, גרוטסקים, הוא לא היה מוכן. נראה שציפה לתשואות על כך שהציג את הפן ההירואי בקרב היהודים, בעיקר על כך שהרשה לעצמו לעוות את ההיסטוריה.
"אני אוהב את כל הדמויות שאני יוצר", אומר טרנטינו. "יש לי רגשות כלפיהן. אין לי ברירה, אני לא מתערב להן בחיים, לא בדרך שבה הן מתנהגות. ניסיתי לכתוב, התחלתי לכתוב, וככה הדמויות יצאו. וזה יצא מעניין. לא ניסיתי ליצור דמויות נלעגות. הכנסתי את היהודים והגרמנים לקרב מערבוני בין אמריקנים לאינדיאנים".
*בשנה שעברה שטף את המסכים גל של סרטים בנושא השואה. ב"ממזרים חסרי כבוד" זיהיתי אירוניה - בעיקר באופן הגרוטסקי של הצגת הדמויות - הנאצים והאמריקנים. באיזו מידה הושפעת מהם?
"לא התייחסתי לסרטים הרבים על השואה שיצאו. כשכתבתי את הסרט רציתי ליצור סרט הרפתקאות, קצת מערבוני. משם זה התחיל.
*ועדיין, קשה להתעלם מהאירוניה, מהפן הפרודי בסרט.
"זה לא סרט פרודי. אבל כן, יש בסרט אירוניה לכל נושא הקורבנות. לתפיסה של הטובים והרעים. מי הקורבן. זה יותר מערבון, סרט ספגטי".
ההכלאה בין מערבון לסרט הרפתקאות לסרט פנטזיה על השואה, נראית לטרנטינו משעשעת. מאתגר אותו לרוץ על הקצה, לבדוק את תגובת הקהל לקולנוע אלים, מלא הומור שחור, ששואב השראה מסרטים ישנים. וטרנטינו ראה אלפי סרטים.
פועל כ"אוטר"
טרנטינו הוא חוקר קולנוע בעל יכולת ניתוח והבחנה נדירה בדקויות. המחוות שהוא מציג לסרטים ישנים שאהב, מתקבלות לעיתים על-ידי המבקרים כהעתקה.
הוא בעיקר חובב קולנוע אמריקני, איטלקי ויפני, אך פועל כ'אוטר' - במאי כל יכול, המנוע של הסרט, על-פי התיאוריה של במאי הגל החדש הצרפתי. את תיאוריית האוטר לקח טרנטינו רחוק יותר: הוא התסריטאי, הבמאי, העורך, עורך פס הקול, מפיק שותף בסרטיו. בנוסף, טרנטינו הוא הכוכב הבלתי מעורער של סרטיו - גם אם הוא אינו מופיע בהם בתפקיד צנוע. הוא אולי הבמאי היחיד כיום (במאי שאינו שחקן במקור) שמעמדו ככוכב גדול בקנה מידה שווה לכוכביו הראשיים. ל"ממזרים חסרי כבוד" הקהל לא הגיע בגלל שבראד פיט מככב בתפקיד הראשי. הקהל הגיע כי זה סרט של טרנטינו. *