בית משפט השלום בתל-אביב קבע כי
עיתון אינו אחראי לסדרת כתבות שהמליצו על השקעה בחברה מסוימת, שהתבררה כחברה ריקה מתוכן. זאת, משום שהסתמכות על כתבה עיתונאית בעת השקעה במניות אינה נחשבת להסתמכות סבירה.
השופטת נועה גרוסמן מחקה תביעה שהגיש אהרון שוטסין נגד השבועון בשפה הרוסית "ספוטניק", שיוצג על-ידי עוה"ד יורם מושקט ומנחם אברהם.
השבועון פירסם סדרת כתבות הממליצות להשקיע בחברת רוסנפטגזאינווסט של גרגורי לרנר, שכבר הורשע בשתי פרשות מירמה וכיום עומד לדין על פרשת הונאה נוספת בחברה זו.
לדברי התובע, בעקבות התדמית החיובית שיצרו הכתבות לחברה, הוא השקיע בה כ-21 אלף שקל והפסיד הכל. בדיעבד התברר כי החברה היא כלי ריק וכי לרנר עומד לדין פלילי.
לפי הפסיקה, מסירת מידע רשלני עשויה להקים עילת תביעה בנזיקין, אם מקבל המידע הסתמך על המצג הרשלני באופן סביר ואם קיימים יחסי קירבה בין מוסר המידע למקבלו.
עיקרון ההסתמכות
השופטת גרוסמן פסקה כי "לא כל מידע עיתונאי מקיים את עיקרון ההסתמכות ואת חובת האחריות" של עיתון. "גם אם מדובר בסדרת כתבות, עדיין מוטלת על הקורא הסביר החובה לשקול את המידע ולבחון אותו בכלים נוספים".
לדברי השופטת, על הקורא להתחשב בכך ש"גם עיתון המוחזק כאובייקטיבי מפרסם כתבות המציגות את עמדת הכותב ועשויות להיות גם דעות נוגדות".
נקבע כי במקרה הנדון ההסתמכות אינה סבירה, שכן "על הקונה להיזהר ולבדוק באמצעים נוספים ותוך היוועצות בגורמים כלכליים את נכונות הכתבה העיתונאית, בשים לב לכך שעיתונאי מוסר מידע כללי ואינו פועל כיועץ השקעות... משקיע סביר אינו מבסס רכישת מניות על כתבות עיתונאיות אלא נעזר בבעלי מקצוע בשוק ההון".
השופטת גרוסמן ציינה גם כי במקרה הנדון בפניה לא קיימים יחסי קירבה מיוחדים בין העיתון לבין התובע, שהוא אחד מבין קוראיו הרבים. לכן, פסקה כי גם אם יוכח כי הכתבה כולה שגויה ומדובר במצג-שווא מטעה - אין בכך להטיל חבות על העיתון כלפי המשקיעים בחברה. (ת"א 09-163368).