גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד עידית רייטר: ישראל עוקפת את ארה"ב בחוק אוויר נקי

עוד אמרה רייטר בכנס מנהלי אחריות סביבתית: "אם תאושר הצעת החוק להפחתת פליטות גזי חממה שהוגשה השנה, חברות שלא יפעלו להפחתת טביעת הרגל האקולוגית שלהן יספגו סנקציות כולל עד שנת מאסר למנכ"לים"

רק לפני חצי שנה אמר ל"גלובס" ד"ר יוסי ענבר, ערב היבחרו למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, כי העולם המתקדם לא מצפה מישראל לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות של הגזים המזהמים והמחממים שיוכרזו בוועידת קופנהגן (הוועידה הבינלאומית להגנה מפני שינויים אקלימיים שתתקיים בדצמבר). את ההערכה הזאת השמיע בצער.

היום (ה'), בכנס מנהלי איכות הסביבה (פונקציה בארגונים שמטרתה לוודא שהחברה פועלת באופן שאינו פוגע בסביבה) שאורגן על-ידי חברות הייעוץ אביב ויורוגרין והתקיים באוניברסיטת תל-אביב, כבר הצהיר המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר ישעיהו בר-אור כי ישראל תצטרך לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות כדי להצליח להצטרף ל-OECD (ארגון המדינות המפותחות).

לקח למשרד להגנת הסביבה חודשים ספורים להבין שישראל יכולה ליישר קו עם העולם המתקדם, וכי גם אין לה ברירה אם היא באמת רוצה ליהנות מהיתרונות הכלכליים שטמונים בחברות ב-OECD.

ועידת קופנהגן, נזכיר, היא האירוע הסביבתי המכונן הצפוי להתקיים בדצמבר, ולקחת את העולם צעד קדימה במאבקו על הגנת כדור הארץ, לאחר הוועידה העולמית הקודמת שהתקיימה בקיוטו. פרוטוקול קיוטו נקבע ב-1997 ואמור להתממש בין השנים 2008-2012 (עיקרו הפחתת פליטות של גזים במדינות העולם המתקדם, ולא כולן - ארצות-הברית למשל לא חתומה על פרוטוקול קיוטו). כעת, בקופנהגן, העולם צפוי להגביר את מאמצי השמירה על שלומו של כדור הארץ בהיבטים של הפחתת גזי חממה ובהיבטים של מניעת והפחתת זיהום. במילים פשוטות - הדרישות יוחרפו וככל הנראה גם הפרקטיקה ליישם את ההחלטות שיילקחו בוועידה, כדי להימנע ממה שקרה בסיפור קיוטו, שההחלטות נעשו אבל היישום שלהן בדרך-כלל צולע.

רשימת דרישות

"ישראל קיבלה רשימה של דרישות שאם לא תעמוד בהן היא לא תצטרף ל-OECD, שליש מהן בתחום הגנת הסביבה", הבהירה היום בכנס עו"ד עידית רייטר, שותפה וראש מחלקת דיני איכות סביבה במשרד עו"ד יובל לוי. לכן מדינת ישראל נערכת בשנתיים האחרונות בתחומים של חקיקה ואכיפה בנושאים סביבתיים. החברות התעשייתיות ירגישו חזק את השינוי ברגולציה ואכיפה. לא ייתכן שמצד אחד ישראל תהיה מספיק מתקדמת כדי להצטרף ל-OECD ושמצד שני לא תוכל לעמוד ביעדי ההגנה על כדור הארץ שמתחייבים מכך", אמרה רייטר.

באשר להצעת החוק להפחתת הפליטה של גזי חממה שהוגשה השנה, מספרת רייטר כי מדובר למעשה בגלגול של הצעות חוק קודמות, שעודכן "בלי סנכרון עם המשרד להגנת הסביבה", כדבריה. עמדו מאחוריו חכ"ים כמו דב חנין, ניצן הורוביץ אופיר פנס ואחרים, וכן גופים כמו אדם טבע ודין וחיים וסביבה.

לעניין חוק אוויר נקי אשר ייכנס לתוקפו בינואר 2011, ציינה רייטר כי בהגדרת "מזהם" נכנסים גם גזי חממה. "לא בטוח שכל מקדמי ההצעה בכנסת שמו לב לכך", אמרה, "בחוק אוויר נקי האמריקאי, גזי חממה אינם נחשבים כ'מזהם'". עוד אמרה, כי החוק עושה הבחנה בין מקורות פליטה נייחים בעלי פוטנציאל זיהום גבוה להם יונפק היתר פליטה, מקורות בינוניים וקטנים- בהם הטיפול יהיה דרך רישיונות העסק ומקורות אחרים כמו בתי חולים ורכבות אשר יטופלו בדרך של צווים אישיים.

לדבריה, יש שתי שיטות הנהוגות בעולם לקביעת יעדי הפחתת פליטות של גזים. השיטה הראשונה קובעת שיש לבדוק את המציאות בשטח ברמת המדינה והמפעל, ועל-פי היכולות הכלכליות והטכנולוגיות לגזור את יעדי הפליטה. השיטה השנייה, שהיא גם זו המופיעה בהצעת חוק הפחתת הפליטות, גוזרת שקודם כל יש לקבוע את יעדי ההפחתה, ובהתאם לכך מכריחים את המציאות להתיישר.

על-פי הצעת החוק, היעדים שישראל לקחה על עצמה במסגרת חוק אוויר נקי הם: הפחתה של לפחות 25% מפליטות גזי החממה עד סוף 2020, והפחתה של לפחות 50% עד סוף 2050. ההפחתות יעשו ביחס לרמת הפליטות הכוללת של ישראל בשנת 2000.

טובת הנאה תעלה ביוקר

כדי שההפחתה תיושם נעשה שימוש במגוון כלים רגולטוריים ובהם סנקציות עונשיות על חריגה ממכסת פליטות גזי חממה, תמריצים כלכליים לעומדים בנדרש, עיגון יעדי הפחתת הפליטות במגוון הליכים סטטוטוריים כולל הליכי תכנון ובנייה ותכנון משק החשמל ועוד.

סנקציות כנגד מפעלים (ומנהליהם) שיחרגו ממכסת הפליטות המותרת יהיו מנהליות (יאפשרו הטלת קנסות עוד בטרם הגשת כתב אישום), אזרחיות ופליליות (קנס או מאסר של עד שנה). תוטל סנקציה גם על טובת הנאה שנובעת מאי קיום חוק אוויר נקי. לדוגמה, אם חברה לא השקיעה במתקנים מייעלי אנרגיה במפעל, וכתוצאה מכך בסופו של יום המוצר שלהם זול משל מתחריהם שהשקיעו את הנדרש, יוטל עליה מס של עד פי 4 מטובת ההנאה או הרווח שהשיגה. למען הסר ספק - מדובר בעונש נוסף לכל עונש אחר שיוטל על החברה ומנהליה. את הקובלנה כנגד החברה יכולים להגיש גם אנשים פרטיים וגם כמובן רשויות מקומיות וגופים ציבוריים.

המשרד להגנת הסביבה פועל במרץ כדי לאפשר לישראל להצטרף ל-OECD ולהיות חברה של כבוד בוועידת קופנהגן, ומה לגבי המגזר העסקי?

רייטר מתרה כי חברות שעדיין לא השכילו להתארגן לקראת המחר העסקי שמצפה לנו יכולות לשלם בכסף ובמוניטין. החברות לדבריה צריכות ללמוד את נושא הפחתת גזי החממה ולהכין תשתית פנים ארגונים לשם כך. החברה צריכה לבדוק באילו אמצעים היא יכולה להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלה על העולם ולייעל את כל תהליכי הייצור והעבודה שהיא מנהלת.

"כדאי גם ללמוד מהתמודדות דומה בחברות במדינות בעלות יעדי הפחתה. חברות שיזהו הזדמנויות אלה היום יכינו עצמן טוב יותר לרגולציה עתידית ולשוק מבוסס כלכלה מעוטת פחמן", אמרה רייטר. "יש פה למעשה גם הזדמנות גדולה, כי השקעה בנושאים הללו תייצר חיסכון מהותי לחברות", הדגישה.

כולם רוצים את ישראל

ביין הדוברים בכנס היה גם המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, ישעיהו בר-אור, שאמר כי בוועידה המכינה לוועידת קופנהגן, שהתקיימה בחודש מארס 2009 בבון, ניכרה התפתחות של "גושים" של מדינות החוברות לקואליציות לקראת קופנהגן. הגושים האלה כוללים את המדינות המפותחות, ה-OECD; גוש המדינות המתפתחות בהובלת סין ובין היתר גוש בהובלת דרום קוריאה ומקסיקו. בר אור ציין, כי הגושים השונים מפנים מאמצים רבים לחזק את הקואליציות שלהם, וכי עמדתה של ישראל מעוררת עניין וסקרנות רבה. לדבריו, מדינות שונות מאוד מתעניינות לדעת עם מי ישראל עומדת לחבור, ובאחרונה אף זכינו לכמה משלחות כולל מדרום קוריאה שהגיעו לארץ כדי לשכנע אותה לחבור לגוש שהן מייצגות, מצב שלדבריו כלל לא מזיק ליחסי החוץ של ישראל במצב הנוכחי.

את דבריו סיים בר אור בהמלצה לכל העסקים והמפעלים, ש"כשם שמדינת ישראל מתחילה להיערך לקראת השלכות ועידת קופנהגן בעזרת מחקר שעורכת עבורה חברת מקינזי, כדאי לכל עסק וארגון לקחת יועץ ולהעריך אילו אמצעים של התייעלות אנרגטית כדאי לו כלכלית לעשות, ולא לחכות שהמדינה תחליט עבורכם מה עליכם לעשות ובאיזה תמהיל".

עוד כתבות

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

מחנה אוהלים בח'אן יונס / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

דיווח: התנאים החדשים של חמאס, ואיך יתנהל המו"מ בדוחא

טיסת רה"מ לארצות הברית נדחתה לשעה 17:00, לפני העלייה למטוס נתניהו צפוי לשאת דברים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הדיפ פייק מגיע לבית החולים: "זיוף חמור כחלק מקמפיין הונאה"

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?