גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד עידית רייטר: ישראל עוקפת את ארה"ב בחוק אוויר נקי

עוד אמרה רייטר בכנס מנהלי אחריות סביבתית: "אם תאושר הצעת החוק להפחתת פליטות גזי חממה שהוגשה השנה, חברות שלא יפעלו להפחתת טביעת הרגל האקולוגית שלהן יספגו סנקציות כולל עד שנת מאסר למנכ"לים"

רק לפני חצי שנה אמר ל"גלובס" ד"ר יוסי ענבר, ערב היבחרו למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, כי העולם המתקדם לא מצפה מישראל לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות של הגזים המזהמים והמחממים שיוכרזו בוועידת קופנהגן (הוועידה הבינלאומית להגנה מפני שינויים אקלימיים שתתקיים בדצמבר). את ההערכה הזאת השמיע בצער.

היום (ה'), בכנס מנהלי איכות הסביבה (פונקציה בארגונים שמטרתה לוודא שהחברה פועלת באופן שאינו פוגע בסביבה) שאורגן על-ידי חברות הייעוץ אביב ויורוגרין והתקיים באוניברסיטת תל-אביב, כבר הצהיר המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר ישעיהו בר-אור כי ישראל תצטרך לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות כדי להצליח להצטרף ל-OECD (ארגון המדינות המפותחות).

לקח למשרד להגנת הסביבה חודשים ספורים להבין שישראל יכולה ליישר קו עם העולם המתקדם, וכי גם אין לה ברירה אם היא באמת רוצה ליהנות מהיתרונות הכלכליים שטמונים בחברות ב-OECD.

ועידת קופנהגן, נזכיר, היא האירוע הסביבתי המכונן הצפוי להתקיים בדצמבר, ולקחת את העולם צעד קדימה במאבקו על הגנת כדור הארץ, לאחר הוועידה העולמית הקודמת שהתקיימה בקיוטו. פרוטוקול קיוטו נקבע ב-1997 ואמור להתממש בין השנים 2008-2012 (עיקרו הפחתת פליטות של גזים במדינות העולם המתקדם, ולא כולן - ארצות-הברית למשל לא חתומה על פרוטוקול קיוטו). כעת, בקופנהגן, העולם צפוי להגביר את מאמצי השמירה על שלומו של כדור הארץ בהיבטים של הפחתת גזי חממה ובהיבטים של מניעת והפחתת זיהום. במילים פשוטות - הדרישות יוחרפו וככל הנראה גם הפרקטיקה ליישם את ההחלטות שיילקחו בוועידה, כדי להימנע ממה שקרה בסיפור קיוטו, שההחלטות נעשו אבל היישום שלהן בדרך-כלל צולע.

רשימת דרישות

"ישראל קיבלה רשימה של דרישות שאם לא תעמוד בהן היא לא תצטרף ל-OECD, שליש מהן בתחום הגנת הסביבה", הבהירה היום בכנס עו"ד עידית רייטר, שותפה וראש מחלקת דיני איכות סביבה במשרד עו"ד יובל לוי. לכן מדינת ישראל נערכת בשנתיים האחרונות בתחומים של חקיקה ואכיפה בנושאים סביבתיים. החברות התעשייתיות ירגישו חזק את השינוי ברגולציה ואכיפה. לא ייתכן שמצד אחד ישראל תהיה מספיק מתקדמת כדי להצטרף ל-OECD ושמצד שני לא תוכל לעמוד ביעדי ההגנה על כדור הארץ שמתחייבים מכך", אמרה רייטר.

באשר להצעת החוק להפחתת הפליטה של גזי חממה שהוגשה השנה, מספרת רייטר כי מדובר למעשה בגלגול של הצעות חוק קודמות, שעודכן "בלי סנכרון עם המשרד להגנת הסביבה", כדבריה. עמדו מאחוריו חכ"ים כמו דב חנין, ניצן הורוביץ אופיר פנס ואחרים, וכן גופים כמו אדם טבע ודין וחיים וסביבה.

לעניין חוק אוויר נקי אשר ייכנס לתוקפו בינואר 2011, ציינה רייטר כי בהגדרת "מזהם" נכנסים גם גזי חממה. "לא בטוח שכל מקדמי ההצעה בכנסת שמו לב לכך", אמרה, "בחוק אוויר נקי האמריקאי, גזי חממה אינם נחשבים כ'מזהם'". עוד אמרה, כי החוק עושה הבחנה בין מקורות פליטה נייחים בעלי פוטנציאל זיהום גבוה להם יונפק היתר פליטה, מקורות בינוניים וקטנים- בהם הטיפול יהיה דרך רישיונות העסק ומקורות אחרים כמו בתי חולים ורכבות אשר יטופלו בדרך של צווים אישיים.

לדבריה, יש שתי שיטות הנהוגות בעולם לקביעת יעדי הפחתת פליטות של גזים. השיטה הראשונה קובעת שיש לבדוק את המציאות בשטח ברמת המדינה והמפעל, ועל-פי היכולות הכלכליות והטכנולוגיות לגזור את יעדי הפליטה. השיטה השנייה, שהיא גם זו המופיעה בהצעת חוק הפחתת הפליטות, גוזרת שקודם כל יש לקבוע את יעדי ההפחתה, ובהתאם לכך מכריחים את המציאות להתיישר.

על-פי הצעת החוק, היעדים שישראל לקחה על עצמה במסגרת חוק אוויר נקי הם: הפחתה של לפחות 25% מפליטות גזי החממה עד סוף 2020, והפחתה של לפחות 50% עד סוף 2050. ההפחתות יעשו ביחס לרמת הפליטות הכוללת של ישראל בשנת 2000.

טובת הנאה תעלה ביוקר

כדי שההפחתה תיושם נעשה שימוש במגוון כלים רגולטוריים ובהם סנקציות עונשיות על חריגה ממכסת פליטות גזי חממה, תמריצים כלכליים לעומדים בנדרש, עיגון יעדי הפחתת הפליטות במגוון הליכים סטטוטוריים כולל הליכי תכנון ובנייה ותכנון משק החשמל ועוד.

סנקציות כנגד מפעלים (ומנהליהם) שיחרגו ממכסת הפליטות המותרת יהיו מנהליות (יאפשרו הטלת קנסות עוד בטרם הגשת כתב אישום), אזרחיות ופליליות (קנס או מאסר של עד שנה). תוטל סנקציה גם על טובת הנאה שנובעת מאי קיום חוק אוויר נקי. לדוגמה, אם חברה לא השקיעה במתקנים מייעלי אנרגיה במפעל, וכתוצאה מכך בסופו של יום המוצר שלהם זול משל מתחריהם שהשקיעו את הנדרש, יוטל עליה מס של עד פי 4 מטובת ההנאה או הרווח שהשיגה. למען הסר ספק - מדובר בעונש נוסף לכל עונש אחר שיוטל על החברה ומנהליה. את הקובלנה כנגד החברה יכולים להגיש גם אנשים פרטיים וגם כמובן רשויות מקומיות וגופים ציבוריים.

המשרד להגנת הסביבה פועל במרץ כדי לאפשר לישראל להצטרף ל-OECD ולהיות חברה של כבוד בוועידת קופנהגן, ומה לגבי המגזר העסקי?

רייטר מתרה כי חברות שעדיין לא השכילו להתארגן לקראת המחר העסקי שמצפה לנו יכולות לשלם בכסף ובמוניטין. החברות לדבריה צריכות ללמוד את נושא הפחתת גזי החממה ולהכין תשתית פנים ארגונים לשם כך. החברה צריכה לבדוק באילו אמצעים היא יכולה להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלה על העולם ולייעל את כל תהליכי הייצור והעבודה שהיא מנהלת.

"כדאי גם ללמוד מהתמודדות דומה בחברות במדינות בעלות יעדי הפחתה. חברות שיזהו הזדמנויות אלה היום יכינו עצמן טוב יותר לרגולציה עתידית ולשוק מבוסס כלכלה מעוטת פחמן", אמרה רייטר. "יש פה למעשה גם הזדמנות גדולה, כי השקעה בנושאים הללו תייצר חיסכון מהותי לחברות", הדגישה.

כולם רוצים את ישראל

ביין הדוברים בכנס היה גם המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, ישעיהו בר-אור, שאמר כי בוועידה המכינה לוועידת קופנהגן, שהתקיימה בחודש מארס 2009 בבון, ניכרה התפתחות של "גושים" של מדינות החוברות לקואליציות לקראת קופנהגן. הגושים האלה כוללים את המדינות המפותחות, ה-OECD; גוש המדינות המתפתחות בהובלת סין ובין היתר גוש בהובלת דרום קוריאה ומקסיקו. בר אור ציין, כי הגושים השונים מפנים מאמצים רבים לחזק את הקואליציות שלהם, וכי עמדתה של ישראל מעוררת עניין וסקרנות רבה. לדבריו, מדינות שונות מאוד מתעניינות לדעת עם מי ישראל עומדת לחבור, ובאחרונה אף זכינו לכמה משלחות כולל מדרום קוריאה שהגיעו לארץ כדי לשכנע אותה לחבור לגוש שהן מייצגות, מצב שלדבריו כלל לא מזיק ליחסי החוץ של ישראל במצב הנוכחי.

את דבריו סיים בר אור בהמלצה לכל העסקים והמפעלים, ש"כשם שמדינת ישראל מתחילה להיערך לקראת השלכות ועידת קופנהגן בעזרת מחקר שעורכת עבורה חברת מקינזי, כדאי לכל עסק וארגון לקחת יועץ ולהעריך אילו אמצעים של התייעלות אנרגטית כדאי לו כלכלית לעשות, ולא לחכות שהמדינה תחליט עבורכם מה עליכם לעשות ובאיזה תמהיל".

עוד כתבות

אורי לוין, מנכ"ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

דיסקונט הרוויח 279 מיליון שקל ברבעון; הפסדי האשראי קפצו ב-365%

הבנק דיווח על ירידה של 31% ברווח הנקי ברבעון הראשון לרמה של כ-279 מיליון שקל, לעומת רווח של 405 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019 ● התשואה על ההון עמדה על 6%

מני מזוז/ צילום: רפי קוץ

"המציאות בה נאשם בפלילים מקים ממשלה משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה"

11 שופטי בג"ץ פרסמו את נימוקיהם  בעניין הטלת המנדט על בנימין נתניהו  ● השופטים מבקרים את המצב בו נאשם בפלילים מקבל את הרכבת הממשלה, אך טוענים שהתערבות בהחלטה המכוננת את הרשות המבצעת "כמוה כהתנגשות חזיתית עם רצון הבוחר כפי שבא לידי ביטוי בהצבעת נציגיו בכנסת"

יובל ברונשטיין /  צילום: אלי דסה

פוקס תמנה את מנכ"ל עזריאלי לשעבר יובל ברונשטיין לדירקטור חיצוני בקבוצה

קבוצת האופנה מבקשת לאשר באסיפה הכללית השנתית, שתתקיים ב-7 ביולי, את מינויו של ברונשטיין לכהונה בת שלוש שנים

חללית השיגור של נאס"א וספייסX / צילום: ביל אינגלס, AP

בעקבות מזג האוויר: נדחה שיגור האסטרונאוטים האמריקאים על גבי חללית SpaceX

18 דקות לפני השיגור הודיעה בקרת השיגור לשני האסטרונאוטים כי "בשל תנאי הבטיחות והעובדה שכמה פרמטרים בנוגע למזג האוויר אינם עומדים בהם, אנחנו נאלצים לבטל את השיגור" ● ניסיונות שיגור נוספים נקבעו מראש ל-30 במאי ול-31 במאי

גיל גבע, יו"ר קבוצת תדהר / צילום: רונן אקרמן

תדהר והראל יקימו את הקומפלקס החדש של הקריה האקדמית אונו

רכשו מגרש בשטח של כ-14 דונם בצומת סביון ב-100 מיליון שקל מידי יעקב אטרקצ'י, בעלי אאורה ● עלות הפרויקט, שאמור להיפתח בשנת 2023, נאמדת ב-550 מיליון שקל

מיכאל (מימין) ודניאל זלקינד, בעלי חברת אלקו  / צילום: ישראל הדרי

אלקו רוצה להציף ערך בסופרגז: מקדמת הנפקת החברה בשווי כפול מזה שבו נרכשה

על פי ההערכות בשוק, את ההנפקה, המתוכננת להתבצע בשבועות הקרובים, מעוניינת אלקו לבצע לפי שווי חברה של כ-1 מיליארד שקל לסופרגז "לפני הכסף", ולגייס לה 200-300 מיליון שקל

קפה ביאליק בת"א. מתלבטים אם לפתוח / צילום: איל יצהר, גלובס

תחת ערפל, הנחיות מבלבלות וגל קריסות: המסעדות חוזרות היום, בקושי

רק אתמול בלילה אישרה הממשלה את ההנחיות החדשות באופן רשמי • רונן נמני, בעלי קבוצת "קפה קפה": "אחרי כל ההתנהלות ההזויה עד כה, גם הפעם אנחנו לא יודעים עד הרגע האחרון מה קורה"

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

הפעילות הקווית של פרטנר מפצה במעט על השחיקה בסלולר

הכנסות פרטנר ברבעון הראשון הסתכמו ב-807 מיליון שקל, עלייה של 2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד אך ירידה משמעותית לעומת הרבעון הקודם ● הקורונה השפיעה על ההכנסות משירותי סלולר, שנשחקו ב-4% והסתכמו ב-423 מיליון שקל

מנכ"ל מודרנה סטפן בנסל / צילום: Andrew Harnik, AP

חשש מחקירה נגד מפתחת החיסון לקורונה מודרנה הפיל את המניה

חשד כי החברה וחלק ממנהליה או דירקטורים מטעמה ביצעו עבירות שלא כדין בקשר לתוצאות הניסוי בחיסון לקורונה שפרסמה החברה בתחילת החודש

יפתח רון טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

יו"ר חברת החשמל: "נדרוש מתמר להוזיל את הגז ב-35% לפחות"

לאחר הבהרת פומפאו כי ארה"ב לא רואה בעין יפה פעילות סינית בישראל, יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל מצהיר כי החברה לא תמנע מרוכשים סיניים להשתתף בקבוצה שתרכוש תחנת כוח

צביקה לבנת \ צילום: עינת לברון

אל על מוכרת את החזקתה בממן תמורת 15.4 מיליון דולר

אל על החזיקה עד כה ב-6.18 מיליון מניות של ממן (15% ממניות החברה) בעלות שווי שוק של 32 מיליון שקל, וכן ב-4.67 מיליון אופציות לרכישת כ-10% נוספים ממניות ממן

הרשי פרידמן / צילום: יונתן בלום, גלובס

הרווח התפעולי של אזורים עלה ב-17% ברבעון הראשון של 2020 ל-48 מיליון שקל

אזורים הפסידה 23 מיליון שקל כתוצאה מהנפקת קרן הריט אזורים ה.פ ליווינג ● אזורים מכרה 153 יחידות דיור ברבעון הראשון בכ-269 מיליון שקל, לעומת 113 יחידות דיור שנמכרו בתקופה המקבילה בהיקף של 222 מיליון שקל

הפרויקט בנאות אפקה בתל אביב / הדמיה: קבוצת גבאי, יח"צ

קבוצת גבאי תקים פרויקט פינוי-בינוי של 378 יח"ד ומסחר בנאות אפקה א' בתל אביב

היקף המכירות בפרויקט, שיכלול דירות בנות 3-5 חדרים ודירות פנטהאוז, מוערך בכ-850 מיליון שקל

חנויות סגורות בככר המדינה בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

שוק העבודה מתחיל להתאושש? עלייה קלה במספר החוזרים לעבודה

בשירות התעסוקה מדווחים כי מאז החלו ההקלות בסגר לשחרור המשק, ב-19.4.2020, נרשמו בשירות התעסוקה 103,155 דורשי עבודה חדשים, ומנגד, מספר המדווחים לשירות התעסוקה על חזרה לעבודה עומד על 202,332

רוכב אופניים בחליפת מגן בברלין / צילום: משה חדד

האיחוד האירופי מתכנן: קרן נוספת בשווי 750 אירו למאבק במשבר הקורונה

לפי הצעה שטרם אושרה, 500 מיליארד מתוך הסכום, כפי שהסכימו ביניהן צרפת וגרמניה, יבואו מגיוס חוב משותף ויחולקו כמענקים למדינות הזקוקות לתמיכה, לראשונה בתולדות האיחוד ● הקמת הקרן נתקלת באופוזיציה צפון-אירופית, ובשבועות הקרובים ידונו בה נציגי המדינות באיחוד

דורי ושאול נאוי / צילום: יונתן בלום

שאול נאוי מכר לאחיו דורי את מניותיו בחברה ופורש מניהולה

המניות נמכרות תמורת 60 מיליון שקל, בדיסקאונט של 25% על מחיר השוק ● דורי נאוי: "שאול הגיע למסקנה שהוא רוצה ליהנות מהחיים לפני שהוא מזדקן" ● מניית נאוי קרסה ב-50% מתחילת השנה

בני גנץ נואם בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת

שבוע אחרי שהורד מסדר היום, החוק הנורבגי עבר קריאה טרומית

לפי ההסדר המוצע, שרים שהתפטרו מן הכנסת יוכלו לחזור אליה בהמשך, אם יתפטרו מתפקיד השר או יפוטרו ● 66 תמכו בהצעה לעומת 42 מתנגדים ● את הצעת החוק הגיש ח״כ רם שפע, אחד הח״כים הבודדים שיש כיום לכחול לבן (שאינו שר)

מירי רגב צילום תמר מצפי

רגב תוקפת את גנץ בראיון: "לא בשל, צריך לעבור אפייה ולגלות לנו אם הוא סחיט"

את הדברים הקשים אמרה השרה רגב בראיון שצפוי להתפרסם מחר ב"ידיעות אחרונות" ● ממפלגת הליכוד נמסר "הקמפיין הסתיים וזו העת לאחדות. הגיע הזמן להפסיק את המתקפות האישיות מכל צד שהוא. הבחירות מאחורינו והמשימות המשותפות לפנינו ועלינו לשלב ידיים למען אזרחי ישראל"

קובי הבר, מנכ"ל ביטוח ישיר / צילום: כפיר סיון

משבר הקורונה ונזקי מזג אוויר סוחפים מטה את תוצאות ענף הביטוח: "ביטוח ישיר" עברה להפסד

החברה רשמה ברבעון קיטון בפרמיות שגבתה מלקוחותיה, שקטנו בכ-2.3%, כשבשורה התחתונה היא מציגה הפסד רבעוני של 9.4 מיליון שקל לעומת רווח של 51.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

בזק / צילום: תקשורת תאגידית בזק

תם ונשלם: נפתרה המחלוקת סביב הטלפוניה הסיטונאית של בזק

משרד התקשורת קובע שהפתרון שבזק מציעה לטלפוניה הסיטונאית עומד בדרישות שקבע וכבר בקרוב החברה כבר לא תהיה בהפרה ● אחד האירועים הקשים ביותר שליוו את החברה בשנים האחרונות בא על סיומו