1. איך לקבוע את תעריפי בזק משרד התקשורת אמור לקבל בימים הקרובים החלטה חשובה שתקבע אם יש מקום להקים ועדה חיצונית לצורך קביעת תעריפי בזק - או למנות חברת ייעוץ חיצונית, כפי שבעבר מונתה חברת NERA לצורך קביעת תעריפי קישור גומלין בסלולר.
קביעת מבנה תעריפים נכון היא אבן-יסוד לפיתוחו של ענף התקשורת. בעולם התקשורת הנוכחי, שהולך ומתבסס רק על פרוטוקול אינטרנט (IP), אבד הכלח על המודל של חיוב לפי שנייה, לטובת חבילות במחיר קבוע.
בצד אחד של המתרס עומד אסף כהן, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, שרוצה למנות ועדה בראשותו של פרופ' ראובן גרונאו. מנגד, אחרים הסבורים כי יש למנות חברה חיצונית שתעשה את העבודה.
לכל דרך יתרונות וחסרונות, ומנכ"ל משרד התקשורת, עדן ברטל, הוא זה שיחליט באיזו מתכונת ייקבעו תעריפי בזק. הנטייה שלו, לפי הערכות, היא למנות ועדה חיצונית שהרכבה ייקבע בקרוב.
כלל לא בטוח שפרופ' גרונאו, שקרוב במשך שנים למשרד התקשורת, אכן יעמוד בראש ועדה כזו. גורמים במשרד התקשורת חשים כי הגיע הזמן לרענן את השורות ולהביא אנשים חדשים לוועדה, למורת רוחו של אגף הכלכלה.
הוועדה האחרונה שבראשה עמד גרונאו, ואשר במסגרתה נקבעה מדיניות התחרות בשוק התקשורת במארס 2008, לא נחלה הצלחה מרובה, ומסקנותיה העיקריות התאדו.
היה זה שר התקשורת הקודם, אריאל אטיאס, שמינה את ועדת גרונאו, קיבל את מסקנותיה - וגם דחה את יישומה לאחר שהגיע באיחור לתובנה כי המסקנות שלה לא ניתנות ליישום. נראה שהוא רצה להראות שהוא מסוגל לעשות מהפכות, לא הקשיב לאזהרות - ובסוף הפיל את התיק על משרד האוצר, כאילו בגלל שלא אישר לו תקנים אי-אפשר היה ליישם את מסקנות הוועדה.
אגף הכלכלה בראשותו של כהן מעדיף את גרונאו משום שהוא סומך עליו ומעריך אותו, והם מדברים "באותה שפה". לא לחינם ועדת גרונאו האחרונה נקראת כך רשמית, אך חבריה קראו לה ועדת אסף - היא הרי הגיעה למסקנות שהוא רצה.
הטיעון העיקרי להקמתה של ועדה לפיקוח על תעריפי בזק הוא שאינה יכולה ליפול בפח של בג"ץ, בעוד שיהיה קל יותר לתקוף משפטית חברת ייעוץ חיצונית.
משרד התקשורת בשנים האחרונות הולך עם שלייקס וחגורה במקביל - העיקר לא ליפול בבג"ץ, אך עובדה זו לא צריכה למנוע ממנו לשקול את האפשרות של חברת ייעוץ חיצונית, שהיא כנראה הטובה ביותר. יש חברות המתמחות בתעריפים וברגולציה שיש להן נגישות למאגרי מידע אודות כל המודלים לקביעת תעריפי פיקוח.
הן זמינות, מהירות יחסית בזמני התגובה שלהן ומקצועיות, אך יש להן חיסרון בולט: לא תמיד הן מסוגלות להגיד למשרד את מה שהוא רוצה. הן עלולות להגיד דברים הפוכים, או להציע מודלים כלכליים מרחיקי-לכת, שלא יתאימו לקצב של משרד התקשורת - וזו כבר בעיה אמיתית. גם במשרד התקשורת היו מי שהציעו לשנות את מודל התעריפים ל"חייב ושמור", אך לא היה מי שיקדם זאת.
מי שמתמנה לעמוד בראש הוועדה יהיה חייב את מינויו לשר התקשורת, ועלול לפעול לפי הנחיות שיקבל. הוא לא יעז להפתיע, אגף הכלכלה יהיה נוכח בכל ישיבה ודיון ויעזור בניסוח המסקנות - וכך אפשר יהיה ללכת לבג"ץ ולהיות בטוחים שהמחלקה המשפטית לא תפסיד.
רעיון אחר שנדון הוא שילוב של ועדה עם חברת ייעוץ חיצונית, שזה רעיון שבא לרצות את שני הצדדים, אבל בשורה התחתונה אין לו הרבה משמעות. כי ברגע שממנים ועדה - היא זו שחתומה על העבודה, ולכן תשקף את מה שמצפים ממנה. חברת ייעוץ חיצונית עשויה לחרוג מהמסגרת, וזה לא בריא - במיוחד כשמדברים על תעריפי בזק.
2. מפגן כוח שהוא חרב פיפיות
בשבוע שעבר ארגנה בזק הפגנת כוח לכל שוק התקשורת במסגרת אירוע בזק-אקספו. זה היה מפגן עוצמה, משום שבזק הראתה חלק קטן מיכולותיה על-גבי רשת התקשורת החדשה שהיא מקימה בימים אלה. אלה הם שירותים שכבר קיימים בעולם, בצורה כזו או אחרת, וכעת הם מגיעים לבזק, שמכוונת לעולם השירותים כמנוע צמיחה.
זו רק ההתחלה, ולכן המהלך של בזק הוא גם מפחיד באותה נשימה. היא הראתה מה היא מסוגלת להציע אם רק ייתנו לה להתחרות ויפסיקו לפקח עליה. מה היא מסוגלת להציע לציבור, ואילו שירותים נקבל אם יפסיקו להתערב.
זו הסיבה שמודל הפיקוח על בזק כפי שהוא קיים היום אינו יעיל דיו. נוצר מצב שהציבור באמת נפגע, משום שנכפית עליו תחרות שמוכתבת על-ידי רגולציה אגרסיבית.
הגיע הזמן להתחיל ולחשוב ברצינות על המודל הבריטי של הפרדת שירותים מתשתיות. זהו המהלך שוועדת גרונאו פחדה להמליץ עליו ולכן כשלה. מודל של שתי חברות נפרדות - אחת לתשתיות (מפוקחת), שמוכרת את הקווים ושירותיה לכל דכפין; ושנייה שמספקת את כל שירותי התקשורת ללא מגבלות ומתחרה בשוק ללא כבלים.
לא בטוח שזה יעבוד או שהתוכנית ישימה, אבל צריך להתחיל לחשוב עליה. זה עדיף מכל אופציה אחרת, וודאי מאופציה שגורמת לשוק להישאר עם מסקנות הועדה האחרונה.