עוד לפני שיצא "סיפור גדול" למסכים, פנו אל איציק כהן מהפקת "רוקדים עם כוכבים" וביקשו ממנו להצטרף לעונה שתעלה על המסך בקרוב. הבחירה בכהן, איש כבר משקל שנמצא בדיאטה, היא לא הראשונה שעולה בראש כשחושבים על צעדי טנגו ובגדים מנצנצים. כהן, מצדו, בדרן ("בנות פסיה"), שחקן קולנוע ("סימה ועקנין מכשפה"), תיאטרון ("כנר על הגג", "סלאח שבתי"), וטלוויזיה ("ג'וני"), נענה בשמחה. "אחרי שעשיתי את הסרט", הוא אומר, "ועבדתי על המקום הזה של מישהו כבד ושמן, לוחם סומו, בא לי משהו קליל. אני הכי אוהב שינויים בקריירה. כל תפקיד שאני עושה שונה מזה שקדם לו, וזה נראה לי שינוי גדול. הכינו את הכירופרקט".
אתה כבר יודע מי תהיה בת הזוג שלך?
"לא מספרים לנו עד שיתחילו החזרות".
יש בתחרות משהו מאוד אקסהיביציוניסטי.
"זוהר, רומנטי, פרויקט סוחף. אין לי מושג מה עומד להיות תוך כדי, איך אעשה את ה'קוויק סטפס'. נכון שעשיתי נאמברים וגם הופעתי במחזות זמר, אבל זה משהו אחר לגמרי, שלא תכננתי. לפעמים אני מתכנן דברים בקריירה ולפעמים אני פשוט קופץ על העגלה".
אחרי ההצלחה האדירה של בנות פסיה, אתה זה שהחליט לרדת ממנה.
"כי רציתי לעשות תיאטרון וקולנוע. צריך לדעת לעזוב בשיא, לפני שהגל מתנפץ לך על הראש".
הייתה לך עבודה אחרת?
"לא. בכל מה שנוגע בקריירה אין לי פחד. יש לי אמונה בעצמי".
וכלכלית?
"אז הייתה שנה לא פשוטה, כי הייתי צריך להמציא את עצמי מחדש. ואז הגיע אליי שמואל הספרי עם ההצעה לשחק בקאמרי ב'רב קמע', שרצה 500 פעמים. כל ההצגות שעשיתי היו ככה. והיה גם 'ראש גדול', סדרה בערוץ הילדים שצילמנו 270 פרקים".
בתיאטרון לא מרוויחים הרבה.
"אני פרילנסר. מי רוצה להרוויח חוזה קיבוצי. עשיתי את 'ירדנה ג'עלה' אצל עינת ארליך ויצרתי עם יונתן קוניאק את 'ג'וני', כולל הפיתוח, העריכה והמשחק. גם בקאמרי אני לא מחכה שיציעו לי תפקידים. כששמעתי שעושים את 'המפיקים' פניתי לעומרי ניצן. הוא שאל אם אני שר, וזהו".
יש לך סוכן?
"כבר שנתיים אין לי".
היית רגיל אחרת. בבנות פסיה, הסוכנת והמפיקה שלכם הייתה סוג של אימא.
"גם מדיאה הייתה סוג של אימא. עברתי ליהודה ולבתיה טלית, ואז החלטתי שאני מייצג את עצמי".
אין לך בעיה למכור את עצמך.
"לא. וגם לא לנהל משא ומתן. אני לא שש לזה, אבל אין לי בעיה לקרוא דפי בנק וחשבונות".
יכול להיות שאתה מפסיד עבודות מפני שאין לך סוכן?
"יכול להיות, אבל לא אכפת לי. גם יהודה ובתיה לא היו שולחים אותי לאודישנים. אני ממש רע באודישנים. מקסימום אני בא לפגישה".
אודישן הוא לא חלק מהמקצוע?
"יש לי מזל שהכירו אותי בגיל צעיר ורוצים אותי ספציפית".
אתה נשמע אדיש בכל מה שקשור לפרנסה.
"אני יכול לעשות עוד המון דברים. אני מבשל, אופה, יש לי תעודת ספר ואני מספר חצי מהקאמרי".
אתה לא תלוי רק במשחק.
"אני מרוויח ממשחק, אבל בצוק העתים יהיה לי מה לעשות. באוניברסיטה סיפרתי אנשים בבתים".
איך התגלגלת ל'סיפור גדול'?
"פנו אליי לפני שלוש שנים, ולא הסכמתי. זאת הייתה הפעם הראשונה שפנו אליי לתפקיד בגלל המשקל, כי כל התפקידים שלי בתיאטרון היו למרות המשקל ולא בגללו. ב'הצמה של אבא' שיחקתי זקן בן 75 גוסס מסרטן, בגודל שלי".
חשבת אז שהסרט ישנה את קריירה שלך?
"בתיאטרון הבינו מזמן שאני לא עושה תפקידי נשים. בציבור זה עשה שינוי מאוד גדול".
תקופת הצילומים הייתה מטורפת.
"14-16 שעות ביום, והצגות בערב. הייתי בסוג של טראנס שהכריח אותי להיות במצב תפקודי. הסרט צולם בחורף, כולם עם שפעת, שברתי שלוש שיניים, קיבלתי מכות, ובסצנה האחרונה נתקע לי מסמר של עשרה סנטימטרים ברגל ושיחקתי אותה עם טטנוס".
ומתי הבנת שזאת הצלחה?
"ראיתי את הסרט בפעם הראשונה בפרמיירה בסינמה סיטי, והייתי מרוצה. הסרט נמכר לארצות הברית, לצרפת, לגרמניה ולספרד, עושים ממנו סרט הוליוודי, והוא הוזמן לחמישים פסטיבלים בינלאומיים, שלרובם אני לא יכול לטוס בגלל ההצגות, ועכשיו 'רוקדים עם כוכבים'".
אתה שותף ברווחים.
"מי שניהל את המשא ומתן הזה הוא טלית. מכיוון שבאתי מעמדת מיקוח של לא לעשות אותו, זה היה קל".
אתה עוקב אחרי האחוזים שמגיעים לך?
"זה אולי נאיבי לסמוך על מפיקים ומפיצים, אבל אני מאמין שאם משהו טוב קורה צריך לחלוק בו. אני מאמין בקארמה. אני יודע פחות או יותר כמה מגיע לי". **