חישבו מה קורה לרוכל בפינת רחוב במומביי, בדלהי או בניירובי שמוכר 20 שנה ירקות לעקרות הבית בשכונה, ביום שבו קנה טלפון סלולרי. מאותו רגע הוא יכול לקבל הזמנות ולהעסיק עובדים, אולי אפילו לממן להם אופניים או וספות.
חשבו על הכוח הכלכלי שטלפון סלולרי נותן לדייג ולכל לחקלאי אחר שיכול לבחור את הסיטונאי או את השוק אליו הוא מביא את תוצרתו בכל פעם מחדש ולמקסם את רווחיו; מה קורה לשרברב שיכול לעבור מלקוח ללקוח במקום לחזור למשרד בין לקוח ללקוח.
על פי מחקר של הבנק העולמי כל 10% גידול בהיקף הבעלות על טלפונים סלולרים במדינות מתפתחות, מתרגם ל-0.8% תרומה לגידול בתוצר הלאומי הגולמי פר קפיטה. במרץ השנה הצטרפו בהודו 15.6 מיליון משתמשים מאושרים למעגל מנויי הטלפוניה הסלולרית.
בארץ נדרשו שלוש עד ארבע שנים להקים רשת ובה 6 מליון משתמשים. 128 מליון איש בהודו הצטרפו לרשת בין מרץ 2008 עד מרץ 2009. זה מספר מדהים בפני עצמו אבל הוא מדהים עוד יותר בהינתן שהצמיחה הזו התחוללה בתקופה הכי קשה שעברה על כלכלת העולם מזה עשרות שנים. 89 מליון מנויים הצטרפו בסין בתקופה זו ו- 96 מליון מנויים באפריקה.
ההערכה היא שיש כיום בעולם 3.6 מיליארד בעלי טלפונים סלולרים ושעד 2013 המספר יגיע ל- 6 מיליארד (כנראה שזה הזמן להשקיע בחברות פארמה המפתחות תרופות לסרטן המוח).
כמו בתחומים רבים אחרים גם כאן כמעט כל הצמיחה תגיע כמובן משווקים מתפתחים. מחקר של World Resources Institute מצא שבתי אב במדינות מתפתחות מגדילים את ההוצאה על תקשורת סלולרית יותר משהם מגדילים את ההוצאה על אנרגיה, מים או כל מוצר אחר.
אחד הכוחות המאפשרים את תהליך החדירה המהיר של טלפוניה סלולרית הוא התפתחות חברות מסוג Huawei ו-ZTE הסיניות שהורידו דרמטית את מחיר הטלפון הסלולרי לצרכן - מכ-200 דולר בממוצע למכשיר חכם במדינות מתוחכמות לכ 13 דולר למכשיר בסיסי במדינות מתפתחות.
יש חברות ישראליות שפעילות בתחום: ח.מר עוסקת בשנים אלה בפרישת רשתות סלולריות בדרום אמריקה. באתר שלה היא מספרת שעד כה הקימה יותר מעשרת אלפים אתרים. ברן מספרת על למעלה מ-5,000 אתרים סלולרים שהיא הקימה במדינות רבות.
למרבה האבסורד, ניתן כיום לנסוע שבוע בארה"ב או בקנדה מבלי לפגוש בסיגנל סלולרי ואילו בתורכיה, על פסגת האררט ניתן ליצור קשר בסלולר. בהודו אפשר להגיע לפינה שנראית הנידחת ביותר ועדיין יהיה כיסוי. בקניה ניתן להגיע לכפרים בלי חשמל או מים אבל עם סיגנל סלולרי חזק יותר מבמגדל שלום בת"א.
למי שתהה איך מטעינים בכפר טלפון סלולרי בלי חשמל אז מסתבר שניתן גם בארץ לרכוש
מטען דינמו ולחברו למרבית סוגי הטלפונים.
המתוחכמים בינינו כבר יודעים שהאיזיפארק מת והמלך החדש הוא תשלום עבור חניה באמצעות הסלולרי ובשבוע נתקלתי בראשונה באפשרות לבצע תשלומים דרך האינטרנט באמצעות הטלפון הסלולרי. זה קרה באתר "למד" ללימודי תאוריה לנהיגה, הפונה לקהל צעיר שלרובו אין כרטיסי אשראי, אין בגיל הזה חסרי טלפון נייד, השכיל לאפשר תשלום בגין השרות באמצעות הסלולרי.
בקניה ה-killer application של התחום התגלה כשרותי בנקאות. M-PESA (שמשמעותו כסף נייד בסווהילית), הוא שירות שהשיקה Safaricom, חברת בת של וודפון הגרמנית ושגייס 20 אלף מנויים בחודש הראשון לפעילותו ב-2007. לא בכל מקום המודל נחל הצלחה אבל בקניה ובטנזניה מסתבר שטלפונים סלולריים אפשרו לקיוסקים להפוך לסניפי בנק ופתרו בכך צוואר בקבוק בעייתי במסחר של זמינות כסף מזומן, באזורי ספר.
עושה רושם שעד שיצליחו למצוא מנגנוני אבטחה ראויים בפני רמאויות לסוגיהן יהיו הטרנזקציות הכספיות במדיום הזה מוגבלות לסכומים קטנים אבל עושה רושם שגם בסכומים קטנים יש כאן שוק ענק.
לפי אתר Safaricom הגבול העליון לטרנזקציות הוא 50 אלף שילינג קנייתי שהם שווי ערך ל-670 דולר אמריקאי. בעוד המערב משחק עם אפליקציות iPhone וטלפונים חכמים (שמעתי מישהו נוקב במספר 65 אלף לכמות האפליקציות עד כה לסלולרי של אפל ושזכו בסך הכל לכמיליארד הורדות) הרי שהשווקים המתפתחים מתייעלים ומנצלים את הטכנולוגיה כמנוף אמיתי לצמיחה.