קרן הפנסיה הוותיקה של הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) ומלון "הוד המדבר" שבבעלות הע"ל הגישו היום (ה') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה אזרחית בהיקף 190 מיליון שקל נגד שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, לשעבר יו"ר הע"ל, המרצה שנתיים מאסר בגין גניבת 2 מיליון שקל מכספי הע"ל; מיקי צולר, לשעבר יו"ר קופת-חולים לאומית, שהיה האיש החזק בהע"ל לצד הירשזון; בכירים ובעלי תפקידים נוספים לשעבר בהע"ל ובקרן הפנסיה שלה; ודירקטורים בקרן שהיתה בשליטת ובניהול הע"ל.
התביעה מתייחסת לפרשות הקשורות להתנהלות הקרן בין השנים 1998 ל-2005 בנוגע ל-3 פרשות: פרשת שיפוץ המלון "הוד המדבר"; פרשת "פושקין"; והבונוס לצולר בעקבות השלמת ההשתלטות על דש איפקס. (ראו טבלה). התביעה אינה כוללת את פרשת ההשתלטות על דש איפקס, אך אם נזקי הפרשה לא יושבו לקרן - סכום התביעה הכולל עשוי לגדול ל-300 מיליון שקל.
מדובר במהלך ראשון מצידו של גורם מאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, לדרישה אפקטיבית של תשלום אישי מבעלי תפקידים שלא עמדו בנהלים. התביעה הוגשה באמצעות משרד עו"ד ארנון שגב, שגם מונה למפקח מורשה בהע"ל הוותיקה עם התפוצצות הפרשה ביוני 2008. לאחר שהתגלו ממצאים חמורים בנוגע להתנהלות הקרן בביקורת שערך רו"ח ראובן סווירי. כיום נמצאת הקרן בניהול מורשה של יעל אנדורן.
התרשלות
"כבר עתה ברור כי הנתבעים רכשו לעצמם את הכבוד המפוקפק להיות מעורבים באחת הפרשיות החמורות, אם לא החמורה שבהן, שנתגלו בתחום החיסכון ארוך-הטווח", טוען עו"ד שגב בתביעה, ומפרט כי "בשורה של מעשים ומחדלים, העולים כדי הפרת חובות הנאמנות והאמונים ובוודאי הפרת חובת הזהירות, הפנו הנתבעים עורף לאותם עשרות אלפי חוסכים ומעלו בתפקידם". זאת, כתולדה של "בלבול מחשבתי שאחז בנתבעים, שראו בכספי הציבור שנוהלו על-ידם בנאמנות ככלי שרת להפקת רווחים אישיים".
התביעה טוענת כי הנתבעים התרשלו בתפקידם, וכי "כפי הנראה בין צולר להירשזון שררה מערכת יחסים של 'תן וקח'. צולר דאג להסתדרות והירשזון דאג לצולר - ושניהם ביחד 'דאגו' כי אותה מערכת יחסים תיעשה על חשבון קרן הפנסיה".
אור אדום
הנתבעים בקרן הינם כאמור צולר, ששימש בעבר בשורת תפקידים בכירים בגופים של הע"ל, בהם יו"ר הקרן וחבר דירקטוריון וועדת ההשקעות בקרן; הירשזון, המעורב לדברי התביעה בפרשיות שיפוץ המלון והבונוס; יהודה זיכרמן, מנכ"ל מלון "הוד המדבר"; ציון כהן, שכיהן בשורת גופים של הע"ל ולשעבר מנהל הקרן; יונה גרואר, מרדכי כהנא, משה כהנא, אברהם עיישה, אנשל אשכנזי וגדעון דורון, ששימשו כדירקטורים ונושאי משרה בקרן; ואריק קודלר, מאיר לוי, ניסים אקוקה, חיים אברהם, חיים בשארי, אמנון נגר, כחלון ליאורה ואיתן רוזנמן, ששימשו כדח"צים בקרן.
ידין ענתבי, המפקח על הביטוח, מסר כי "התביעה תהווה אור אדום בפני נושאי משרה ושומרי סף בתחום החיסכון ארוך-הטווח, אשר חייבים להעמיד לנגד עיניהם את טובת החוסכים".
מסר מרתיע לדירקטורים / פרשנות
כבכל תביעה משפטית, בוודאי תביעות אזרחיות, מועד הגשת התביעה הוא לא המועד האופטימלי לקבוע מסמרות בנוגע לאשמת המעורבים. נטל ההוכחה כנגד הנתבעים רובץ על מי שהגיש את התביעה.
ואולם, התביעה האזרחית שהוגשה כיום נגד ראשי הסתדרות עובדים לאומית (הע"ל) וגופים בבעלותה ובשליטתה, בראשם קרן הע"ל הוותיקה, חמורה ורבת חשיבות באופן ברור כבר היום.
מעבר להיקף הפרשות הנתבעות, בין שלל אירועים לא תקינים שהתנהלו בקרן כשהיתה בשליטת הע"ל, מדובר בעיקר בתביעה הישירה כנגד דירקטורים ונושאי משרה שלא עמדו בחובותיהם, ודרישה חדשה ורבת משקל לאחריות אישית מצד מי שאמון על החיסכון הפנסיוני של הציבור.
"נעשו פה דברים שאסור שייקרו. מבחינתנו זה בנק צפון אמריקה של עולם החיסכון לטווח ארוך", אומר עו"ד ארנון שגב. ואכן, בתביעה האזרחית יש קווי דימיון לפרשת בנק צפון אמריקה, שיגבירו את המחויבות של מנהלי החיסכון לטווח ארוך של הציבור לטובת החוסכים, וזאת מתוך חשש לתשלום אישי. כל זאת, בהמשך לדרישות הרגולטוריות ההולכות ומתרבות מהדירקטורים ונושאי המשרה בגופים המוסדיים, וכצעד משלים שנותן לרגולציה היבשה תוקף.
ולא מדובר בדבר של מה בכך. דירקטורים ובעיקר דח"צים הם שומרי סף, שתפקידם בעצם להגן על העמיתים בגופים הפנסיונים. מדובר במטרה ראשונה במעלה לרגולציה פעילה ואפקטיבית הרבה יותר בשוק המוסדי. ואם דירקטור יודע כי הוא עלול לאבד את דירת המגורים שלו, אם לא עשה מה שנדרש ממנו או שפעל מחוץ לסמכויותיו - אז כבר מדובר בחלק הארי מהרגולציה האפקטיבית הרצויה.
מקרה הע"ל הוותיקה חריג בחומרתו, אבל הוא לא היחיד שהתגלה בו בעיות שהצביעו על כך שטובת העמיתים אינה ראשונה במעלה מבחינת כל המוסדיים. הגברת המחוייבות, הפיקוח והביקורתיות של מי שאמון על כספי הציבור היא צורך עליון.
