ישראל היא יצואנית הנשק השלישית בגודלה בעולם, אחרי ארה"ב ורוסיה. התעשיות הביטחוניות הישראליות חתמו על חוזים חדשים ליצוא נשק, תחמושת, טכנולוגיות וציוד צבאי בשווי 6.3 מיליארד דולר ב-2008 ובשווי 20.3 מיליארד דולר בארבע השנים שחלפו. כך עולה מנתונים של משרד הביטחון שנחשפו היום (ב') בראשונה בגיליון החדש של דיפנס ניוז.
נתוני משרד הביטחון שונים במידה רבה מאוד מנתוני הסקר השנתי של שירות המחקר של הקונגרס (CRS), זרוע של ספריית הקונגרס, שמספקת מידע למחוקקים בסנט ובבית-הנבחרים. הסקר מדרג את ישראל במקום השמיני בעשיריה המובילה של יצואניות הנשק הגלובליות אשתקד ובמקום התשיעי בארבע השנים שחלפו.
לפי הנתונים האמריקניים, שווי החוזים החדשים שחתמו אשתקד התעשיות ביטחוניות בישראל מגיע ל-500 מיליון דולר בלבד, כלומר כמעט שישה מיליארד דולר פחות בהשוואה לנתוני משרד הביטחון הישראלי. בשנים 2005 2008, חתמו החברות הישראליות על חוזים בשווי 5.3 מיליארד דולר, לפי נתוני שירות המחקר של הקונגרס, 15 מיליארד דולר פחות מהנתונים הישראליים הרשמיים.
נתוני משרד הביטחון פורסמו בד בבד עם פתיחת יריד הנשק הגדול AUSA, במרכז הכנסים והוועידות בוושינגטון, בהשתתפות מאות חברות מרחבי תבל, לרבות החברות הביטחוניות הישראליות הגדולות, תע"א, תעש, רפאל ואלביט ומספר חברות ישראליות קטנות יותר.
הסקר האמריקני, שפורסם לפני כחודש, נושא את הכותרת "העברות נשק קונוונציונלי למדינות מתפתחות בשנים 2001-2008", אך מכיל נתונים גם על מכירות נשק בהיקף גלובלי. הוא מדרג את ארה"ב כיצואנית הנשק הגדולה בעולם עם חוזים חדשים בשווי 142.8 מיליארד דולר ב-2008, ואחריה רוסיה, עם חוזים בשווי 57.6 מיליארד דולר.
הסקר האמריקני מדרג את ישראל במקום השביעי, אחרי ארה"ב, רוסיה, צרפת, בריטניה, גרמניה ואיטליה, בשנים 2001-2008, עם חוזים חדשים בשווי 9.9 מיליארד דולר. הנתונים הישראליים, לעומת זאת, מדרגים את ישראל במקום השלישי גם בתקופה זו, עם חוזים חדשים בשווי 33 מיליארד דולר, כלומר פער של יותר מ-23 מיליארד דולר.
גורמים במשרד הביטחון ומנהלים בתעשיות הביטחוניות לא יכלו להסביר את הסיבה לפערים הגדולים. פקיד בסיב"ט, האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, אמר לדיפנס ניוז, כי כל הנתונים בספרי המשרד משקפים חוזים חתומים, ששולמה עליהם מקדמה. "נהלי החשבונאות שלנו קשיחים ועקביים מאוד", אמר הפקיד. "שום דבר לא נכנס למחשבים שלנו בלי חוזה סופי וחתום עם מקדמה".
הפקיד הוסיף: "ליצוא הביטחוני יש חשיבות קריטית לביטחון הלאומי שלנו. היצוא הוא הדך היחידה שבה אנו יכולים לשמר את היכולת התעשייתית שנחוצה לצרכי הגנת ישראל... איננו מחפשים פה תהילה. אנו יודעים מה היכולות שלנו ולקוחותינו יודעים מה היכולות שלנו. בכל זאת, אנו סקרנים לדעת מדוע חלקה של ישראל בשוק היצוא הביטחוני ממוזער באופן עקבי בדו"ח היוקרתי הזה (של שירות המחקר של הקונגרס)"?
מחבר המחקר, ריצ'ארד גרימט, אנליסט ותיק שמתמחה בסוגיות ביטחון בינלאומי, התקשה להסביר את הסיבות לפערים. בראיון לדיפס ניוז הוא אומר, כי אחת הסיבות האפשריות לפער היא, שהמקורות הצבאיים האמריקניים, שמספקים לו את הנתונים, מתמקדים במכירות של פלטפורמות גדולות ואינם עוקבים אחר עסקות שכרוכים בהן מחקר ופיתוח, תת-מערכות וכן שירותים כאימונים, שדרוגים ותמיכה טכנית.
"לגבי מדינה כמו ישראל, שלמעט מספר חריגים אינה מייצרת פלטפורמות גדולות, אני מניח שהמתודולוגיות
שבהן משתמש הממשל האמריקני לחישוב הנתונים יכולות להוביל לפערים משמעותיים", אמר גרימט.
הוא הדגיש: "אני יכול להבטיח, שאיננו מנסים להציג נתונים בלתי מדויקים או לגבי שום מדינה... אין שום ספק בכך שהישראלים ממלאים תפקיד משמעותי בסחר הנשק הגלובלי והם מדורגים בקביעות ברמה העליונה של ספקי נשק".
לפי נתוני משרד הביטחון, השוק האמריקני מוסיף להיות הלקוח הגדול ביותר של התעשיות הביטחוניות זו השנה השניה ברציפות, עם חוזים חתומים בשוי 1.5 מיליארד דולר. אלביט ואלביט יו.אס.איי עומדות במקום הראשון במכירות לארה"ב, עם חוזים חדשים בשווי 907 מיליון דולר אשתקד. ספקית ישראלית גדולה נוספת לארה"ב היא פלסן סאסא, שמתמחה במיגון רכבים בחומרים מרוכבים ושקיבלה חוזים בשווי מאות מיליוני דולר ממשרד הגנה האמריקני.
ספקית גדולה אחרת היא תע"א, שצברה חוזים חתומים בשווי מיליארד דולר עם קניינים אמריקניים וקנדיים, אך נתון זה כולל גם מכירות אזרחיות, בעיקר מטוסי מנהלים. רפאל נאלצה להסתפק בנתח קטן יחסית של השוק האמריקני: חוזים חתומים עם ארה"ב תרמו רק 160 מיליון דולר לכל החוזים שקיבלה החברה אשתקד, בסך 1.4 מיליארד דולר.
המכירות למזרח אסיה, לרבות הודו, הסתכמו אשתקד ב-1.5 מיליארד דולר, כמו המכירות לארה"ב, והן כוללות עסקה למכירת טילי הגנה אווירית מדגם ספיידר להודו בשווי 250 מיליון דולר להודו. נתוני המכירות למזרח אסיה אינם כוללים עסקה משותפת לתע"א ולרפאל למכירת טילי ברק להגנת אוניות בשווי 1.4 מיליארד דולר להודו. זו תיכלל בנתוני 2009.
המכירות למרכז, מערב ומזרח אירופה הסתכמו ב-800 מיליון דולר ב-2008.