פרופ' עדה יונת היא הזוכה הישראלית התשיעית בפרס נובל, והאישה הישראלית הראשונה הזוכה בפרס.
יונת זכתה בפרס עבור מחקרה בנושא הריבוזום. זהו האיברון בתוך התא האנושי, אשר תפקידו לתרגם את הקוד הגלום בגנום לחלבונים, שמבצעים את הוראות הגנום בבניין וניהול הגוף החי. זהו מנגנון בסיסי ביותר בגוף, וההבנה שלו עשויה להביא לעולם תרופות חדשות רבות, ובעיקר תרופות אנטיביוטיות, שכן גם בתא החיידק פועל ריבוזום.
יונת אמרה בעבר ל"גלובס" כי ההישג בפענוח מבנה הריבוזום הוגדר בעבר כהישג השני בחשיבותו בביולוגיה, אחרי פענוח הגנום.
זוהי השנה השנייה שבה מקבלים ישראלים את הפרס בכימיה, והפעם הראשונה שבה הוא ניתן לחוקר ממכון ויצמן, שם מכהנת יונת כראש מכון הלן ומילטון קימלמן להיערכויות ביומולקולריות.
הפרסים הקודמים בתחומים המדעיים ניתנו לפרופסורים אהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו מן הטכניון, לרוברט ישראל אומן מן האוניברסיטה העברית ולדניאל כהנמן, ישראלי במקור העובד היום באוניברסיטת פרינסטון.
במכון ויצמן בירכו היום את פרופ' יונת על זכייתה בפרס נובל בכימיה. "אנו שמחים וגאים על כך שוועדת פרס נובל הכירה בחשיבות עבודתה המדעית של פרופ' יונת והעניקה לה את הפרס החשוב הזה. פרופ' יונת היא דוגמה לדרך שבה חזון מדעי, אומץ בבחירת שאלה מדעית גדולה ודבקות במטרה עשויים להביא להצלחה ולהרחבת הידע האנושי לטובת כל בני האדם באשר הם. מחקרה של פרופ' יונת הונע מתוך סקרנות ושאיפה להבין טוב יותר את העולם ואת מקומנו בתוכו".
מתחלקים בפרס
יונת חולקת את הפרס עם שני חוקרים נוספים שחקרו את הריבוזום - פרופ' וונקטרמן רמהקרישנן מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה ופרופ' תומס סטייטז מאוניברסיטת ייל בארה"ב. השלושה יחלקו את הפרס הכספי שווה בשווה וכל אחד יקבל כ-1.78 מיליון שקל.
ועדת הפרס הסבירה כי הפרס ניתן בעבור מחקרם של השלושה, אשר הראה לראשונה כיצד נראה הריבוזום וכיצד הוא מתפקד ברמה האטומית. השלושה השתמשו בשיטה בשם קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן כדי למפות את המיקום של המדויק של כל אחד ממאות אלפי האטומים המרכיבים את האיברון. יונת פיתחה שיטה ייחודית בשם ביו-קריסטלוגרפיה שהפכה לשימושית מאוד בתחום.
אם נתייחס לגנום האנושי בתור תוכנית הבנייה של הגוף, ולחלבונים בתור אבני הבניין וגם הבנאים, הרי שהריבוזום הוא הכלי המתרגם את תוכניות הבנייה לצוות הבניין, לצורך העניין האדריכל והקבלן של הגוף. מולקולת ה-DNA איננה מקודדת חלבונים על דעת עצמה - היא פאסיבית. ללא הריבוזום, הגנום היה נשאר תוכנית לא ממומשת. הבנת הריבוזום פירושה הבנת האופן שבו נבנים החיים.
עידוד להשכלה
אם חוסמים את הריבוזום של חיידק, הוא אינו יכול להתקיים, וכבר היום מבוססות כמה אנטיביוטיקות על פעולה כזו. על-ידי הבנת מבנה הריבוזום המדויק, כפי שעשו החוקרים הזוכים בפרס, ניתן לתכנן מולקולות המתאימות לו בצורתן ולכן חוסמות את פעילותו טוב יותר. חלק מן התרופות הללו פותחו בהשתתפותה של יונת. כלת הפרס הטרייה ציינה היום כי "ההתקדמות החדשה שהשגנו במסע הארוך לפיענוח מבנהו ודרך פעולתו של הריבוזום עשויה לסלול בעתיד את הדרך לשיפור יעילותן של תרופות אנטיביוטיות שונות, שיכוונו לבלימת הפעילות הריבוזומלית של חיידקים גורמי מחלות. אותה הבנה תוכל אולי בעתיד לסייע לנו בבלימת תהליכי הייצור הבלתי מבוקרים של חלבונים הגורמים מחלות שונות, לרבות סרטן".
פרופ' עדה יונת נולדה בירושלים למשפחה ענייה, אך אף שההורים שלה לא היו משכילים, הם עודדו תמיד את בתם לרכוש השכלה. היא התייתמה מאביה בגיל צעיר, ואחר כך עברה המשפחה לתל אביב, שם עזרה יונת לפרנסת אמה ואחותה, תוך כדי לימודיה.
יונת סיימה תואר ראשון בכימיה ותואר שני בביוכימיה באוניברסיטה העברית ודוקטורט במכון ויצמן. בעבר כיהנה במשרות הוראה ומחקר, בין היתר באוניברסטאות קרנגי מלון, אוניברסיטת שיקגו ו-MIT בארה"ב ובמכון מקס פלאנק בגרמניה.
בראיון ל"גלובס" לרגל בחירתה לאחת הנשים המשפיעות בישראל ב-2008, סיפרה יונת כי "פענוח המבנה המדויק של הריבוזום נחשב לפרויקט מסובך ביותר למחקר במדעי החיים. הוא דרש אומץ מדעי, מחשבה מקורית ופיתוחים חדשניים ולא מקובלים. בארבע-חמש השנים הראשונות היה קושי גם במימונו וגם במשיכת סטודנטים ומדענים מהשורה הראשונה".
יונת הסבירה באותו ראיון כי החזון שלה הוא להמשיך במחקר, בתקווה כי תרומתה בעתיד תהיה המשך ישיר לעבר. מקורות ההשראה שציינה הם: "אנשים יצירתיים, ביקורתיים והגיוניים. הקו המנחה את התנהלותי המדעית יכול להיות מסוכם ב'ללכת בעקבות הסקרנות, ולא להירתע מקשיים'".
פוטנציאל עצום
בהרצאתה בעת קבלת פרס ישראל אמרה כי: "כשהתחלתי לעסוק בתחום, מספר המבנים התלת-ממדיים של מולקולות ביולוגיות שהיו ידועים ברמת הדיוק האטומי, היה קטן ממספר אצבעות הידיים. רק מעטים ידעו על קיום שטח זה ורק חלקם חזו את הפוטנציאל העצום הטמון בו"
בשנים האחרונות הוצפה פרופ' יונת באותות הכרה ובפרסים יוקרתיים, ביניהם פרס ישראל, דוקטורט של כבוד מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה, מדליית "קוטון" למצוינות של החברה הכימית בארה"ב, פרס מפעל חיים של לוריאל למדעניות נשים ועוד.