נשיאת העליון,
דורית ביניש, רומזת כי יש לצמצם את זכות העיון של הציבור בתיקי בתי המשפט, בשל ה
פגיעה בפרטיות בעלי הדין וצדדים שלישיים. דבריה מתייחסים למערכת ניהול התיקים "
נט המשפט" המוטמעת בימים אלה בכלל בתי המשפט בישראל, והמאפשרת מבחינה טכנולוגית לעיין בכלל מסמכי התיקים המתנהלים בבתי המשפט השונים, דרך אתר האינטרנט של הרשות השופטת.
בג"ץ דחה עתירה שהגישו לפני 12 שנה האגודה לזכויות האזרח ועו"ד יעקב שמשי, כנגד חוקתיותה של תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), המחייבת אדם המבקש לעיין בתיק שהוא אינו צד לו, לנמק את בקשתו.
העתירה עברה גלגולים רבים נוכח שינויי חקיקה, שינויים בעמדות שרי המשפטים שהתחלפו ובעמדות גורמים רלוונטיים אחרים ושינויים מעשיים (הקמת אתר האינטרנט של בתי המשפט).
לכן התמקדו העותרים, שיוצגו על-ידי עו"ד דן יקיר, בשאלת חוקתיות תקנה 4. לטענתם, ההסדר בתקנות פוגע בעקרון החוקתי של פומביות הדיון, הקבוע בחוק יסוד השפיטה, ומכאן שהוא בגדר חקיקת משנה הסותרת חוק יסוד. כן טענו כי חובת ההנמקה משקפת גישה לפיה אין לציבור זכות לעיין בתיקי בית המשפט.
הנשיאה ביניש, בהסכמת השופטים אדמונד לוי ואשר גרוניס, קבעה כי זכות העיון היא נגזרת של עיקרון פומביות הדיון, וכי נקודת המוצא לבחינת בקשות עיון היא שיש לאפשר את העיון בתיקים. לדבריה, על מבקש העיון לגלות בתמצית את מטרתו, כדי לאפשר לשופט/רשם לאזן בין זכותו לעיון לבין הזכויות והאינטרסים של המתנגד לעיון או הציבור בכללותו.
פומביות הדיון
נוכח תוכנה המצומצם של חובת ההנמקה (שמבקש העיון יכול לעמוד בה ללא צורך בסיוע משפטי מקצועי), ציינה ביניש כי מידת הפגיעה בזכות העיון שגורמת חובת ההנמקה הינה מצומצמת ביותר, ואינה מצדיקה אפילו לבחון אם היא עומדת בתנאי "פיסקת ההגבלה" שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
"אין מדובר בפגיעה בזכות חוקתית מוגנת, ובכל מקרה אם וככל שיש פגיעה - מדובר בפגיעה מזערית, ונותר מתחם רחב יותר למחוקק המשנה בקביעת ההסדרים שבסמכותו לקבוע", ציינה.
לכן לא חיפשו השופטים מנגנון חלופי אחר, הגם שציינו (וגם המדינה הסכימה) כי המנגנון שהציעו העותרים, לפיו מבקש העיון יידרש להציג נימוקים רק אם יוגשו התנגדויות לבקשה, הינו מנגנון סביר לטיפול בבקשות עיון.
דיון יעיל
לדעת השופטים, חובת ההנמקה נועדה לעצב מסגרת דיונית יעילה של בקשות עיון. ההנמקה מאפשרת לשופט לאמוד את עוצמת זכות העיון של המבקש, שכן משקל זכותו של מבקש לעיין מתוך סקרנות גרידא פחות מזה של מבקש לעיין לצורך לימוד או מחקר.
מעבר לכך, מסייעת דרישת ההנמקה לבית המשפט לאתר מצבים בהם קיים חשש משימוש לרעה ושלא בתום-לב בזכות העיון. ההנמקה אף מאפשרת למתנגדים לעיון להגיב באופן ענייני וממוקד לבקשת העיון, אם תגובתם התבקשה.
כאמור, ביניש ציינה לבסוף כי הטמעת מערכת "נט המשפט" מקדמת אמנם את נגישותו של הפרט לתיקי בית המשפט, אך מציבה מנגד סוגיות מורכבות הנוגעות לזכויות הצדדים להליכים אלה, ובראשם הזכות החוקתית לפרטיות.
"המצב שנוצר מחייב שלא להשאיר את הנושא ללא טיפול המותאם להתפתחויות ולנסיבות החדשות שנוצרו. הגיעה העת לבחינה מחודשת של תקנות העיון, וזאת על רקע המציאות החדשה", קבעה הנשיאה. (בג"ץ 5917/97).