ארה"ב ממשיכה להוביל את דירוג האוניברסיטאות הטובות בעולם, כשהרווארד שוב בראש הרשימה. כך עולה מהדירוג השנתי של 2009 שפרסם היום (ה') מגזין החינוך וההשכלה Times Higher Education (THE) בשיתוף מכון QS. הרווארד מדורגת במקום הראשון גם השנה לאחר שהשיגה ציון מושלם בקטגוריות השונות שבחן הדירוג.
את המקום השני תפסה השנה קיימברידג' מאנגליה על חשבון ייל שירדה למקום השלישי. במקום הרביעי ניצבת אוניברסיטת קולג' לונדון שטיפסה מהמקום השביעי. את המקום החמישי חולקות אוקספורד ואוניברסיטת אימפריאל קולג' הלונדונית, כשלאחריהן ניצבות ברצף לא פחות מעשר אוניברסיטאות מארה"ב, בהן גם כמה מחברות ליגת הקיסוס של האוניברסיטאות הפרטיות הגדולות כמו פרינסטון, קולומביה ופנסילבניה. את העשירייה הראשונה סוגר המכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech), שירד בחמישה מקומות לעומת 2008.
ואיפה ישראל בדירוג? שלוש אוניברסיטאות נכנסו לדירוג 200 המובילות בעולם אך אין כל כך במה להתגאות. האוניברסיטה העברית שהגיעה אשתקד למקום ה-93 ירדה השנה 9 מקומות למקום 102, בעוד אוניברסיטת תל אביב שמרה על המקום ה-114. הטכניון שניצב אשתקד במקום ה-109 רשם ירידה חדה של 23 מקומות, היישר אל המקום ה-132.
אסיה מתחזקת
למרות הדומיננטיות הניכרת של ארה"ב בדירוג האוניברסיטאות, השנה נכנסו לרשימה רק 54 אוניברסיטאות מצטיינות מתוך 200 - ירידה של ארבע אוניברסיטאות מארה"ב לעומת 2008.
בריטניה שמרה על מעמדה במקום השני עם 29 אוניברסיטאות, כשקנדה, הולנד וגרמניה ניצבו גם הן בחלק העליון של הדירוג עם 10-12 אוניברסיטאות בממוצע לכל מדינה.
מי שהצליחו לצמצם פערים הן מדינות אסיה ובהן יפן (11 מוסדות), סין (6 מוסדות) ודרום קוריאה (4 מוסדות), שהאוניברסיטאות שלהן הצליחו לקפוץ למעלה בדירוג ואף להעלות את כמות המוסדות ברשימה.
השקיעו בהשכלה
פיליפ אלטבאך, מנהל המרכז להשכלה גבוהה במכללת בוסטון, הסביר למגזין THE כי "המדינות הללו השקיעו באופן ניכר בהשכלה גבוהה בשנים האחרונות וזה בא לידי ביטוי באיכויות של האוניברסיטאות המובילות שלהן". לדברי אלטבאך, "המוסדות גם הצליחו להגביר את הבינלאומיות שלהן על ידי העסקת יותר סגל מעבר לים, דבר שעזר להדגיש את יתרונן בעולם". עוד הוסיף אלטבאך כי "האוניברסיטאות הללו החלו גם לשים דגש על פרסום מחקרים של חוקריהן במגזינים בינלאומיים, מה שללא ספק הוסיף למודעות שלהן".
אז איך נעשה הדירוג? מדובר במספר קטגוריות, שהעיקרית שבהן (40%) מבוסס על סקר של 10,000 אנשי אקדמיה - ממרצים ועד נשיאי אוניברסיטאות שבחרו כ-30 מוסדות מצטיינים לדעתם. קטגוריות נוספות שהשפיעו על הדירוג: הצטיינות במחקר ביחס לגודל המוסד (20%); הצטיינות בהוראה לפי יחס של סגל מול מספר סטודנטים; סקר מעסיקים (10%); חברי סגל בינלאומיים (5%) וסטודנטים בינלאומיים (5%).