המשבר הכלכלי האחרון כלל לא מסמן נקודת שבר בקפיטליזם אלא להיפך - הוא הוכחה מצוינת לכך שהקפיטליזם עובד בדיוק כמתוכנן. כך טוען פרופ' ישראל (רוברט) אומן מהאוניברסיטה העברית, זוכה פרס נובל על עבודתו בתחום תורת המשחקים. קפיטליזם הוא משחק של תמריצים, הוא אומר, ובמשבר פשוט ניתנו התמריצים הלא נכונים.
לדבריו, "כלכלות העולם בסך הכל בריאות, זה לא שקרה איזה אסון טבע. אין שום סיבה שלא נמשיך לראות מגמת צמיחה לטווח הרחוק מאוד, עד האופק הנראה לעין". הכלכלה סבלה, כך טוען אומן, מבעיה אמיתית זמנית (משבר הסאב-פריים) ומעבר לכך מבועה שלילית, שנוטה לתקן את עצמה באופן טבעי, בדיוק כמו בועה חיובית.
לטענת ישראל אומן, "הממשלה בארה"ב המשיכה לתת תמריצים לא נכונים כשחילקה חבילות הצלה ותמכה בבנקים הקורסים. היא סימנה להם שלא תהיה שום בעיה לקחת אותם סיכונים שוב - וזו טעות". לדבריו, "אם מישהו מסמן את המשבר כסיבה לחזור לסוציאליזם - זה רעיון מסוכן מאוד. אם למדנו משהו מהמאה ה-20, זה שהסוציאליזם הוא אסון ושכלכלה בלי תמריצים פשוט לא יכולה לפעול.
* המשבר הוביל למצוקות קשות בקרב הנפגעים ולהחרפה קשה של הפערים החברתיים. אולי דרוש שוק חופשי אבל סוציאליסטי יותר?
"בעיניי, פערים חברתיים הם בכלל לא בעיה בפני עצמה. צריך לדאוג שלכל אדם יהיה מינימום שאפשר לחיות ממנו אבל מעבר לכך - שכל אחד ירוויח כמה שהוא רוצה. בגלל שאחד סובל, השני צריך לסבול גם כן, כמו במקרה של שלמה ושתי פילגשותיו?
"הרי במזרח אירופה של טרם נפילת החומה, הפערים החברתיים היו נמוכים מאוד, אבל כולם הרוויחו פחות מהאדם הממוצע באירופה המערבית. עובדה היא שהם שברו את החומות כדי להגיע למערב ולא להיפך".
טעות בניהול המשחק
פרופ' אומן אינו מהסס לומר דברים נחרצים על הכלכלה, המהווה מעבדת ניסויים פורה לתורת המשחקים שבה הוא מתמחה. גם את המשבר הכלכלי הוא רואה כטעות בניהול המשחק. "זה מה שקורה כשאנשים יצירתיים. אני בעד מכשירים פיננסיים חדשניים. ליצירתיות של הסאב-פריים היתה גם השפעה טובה - לעזור לאנשים פחות עשירים לרכוש דירה. הם רק לא הבינו את ההשפעות של המהלך במקרו, וזה דבר שקורה".
*במה כן חטאו הגורמים הפיננסיים?
"הם לקחו סיכונים מוגזמים משום שהסיכון לא קושר מספיק טוב למחיר שלו. זה גרם להסתכנות יתר. הבנקים שנתנו הלוואות סאב-פריים, מכרו אותן הלאה וכך ניתק הקשר ומי שלקח את הסיכון בהלוואה ללקוח מסוים, הוא לא מי ששילם את המחיר כשאותו לקוח לא החזיר את הכסף. כמו כן, הבנקים כנראה ניבאו שהממשלה עשויה להציל אותם אם יקרסו".
לדברי אומן, אחת השיטות למנוע את המשבר הבא היא ליצור גדרות בין הבנקים שימנעו תלות יתר ביניהם. "כך, כאשר אחד הבנקים ייפול, הוא לא יגרור אחריו את כל השוק. מלבד זאת, מהלך כזה יקשור כל מקבל החלטות בבנק באופן ישיר לסיכון שהוא נוטל".
התמריץ לסיכונים קשור גם למשכורות המנהלים. אומן אמנם מתנגד בתוקף לפיקוח על גובה שכר מנהלים, אך הוא בהחלט מבקר את מבנה השכר ובעיקר את ההישענות על אופציות. "מהי אופציה? אם המניה עלתה, אתה יכול להרוויח, ואם היא ירדה - לא קורה לך כלום. מדוע לא פשוט לתת למנהלים מניות, אבל כאלה שניתן יהיה לסחור בהן רק בעוד 5-10 שנים?"
אומן נותן שבחים לכלכלה הישראלית ואומר כי היא נפתחה מאוד לחו"ל בשנים האחרונות והתקדמה ("זו בסך הכל כלכלה בריאה"), אך את התקשורת הכלכלית הישראלית הוא דווקא מבקר וטוען שהיא תרמה למשבר. "זה לא לגמרי אשמתכם, אבל בתקופה הזו לתקשורת הייתה נטייה ללבות את השלילי. אני לא רואה טלוויזיה, אבל מדי כמה ימים אשתי הייתה אומרת לי 'המניות נפלו, מה יהיה'. עניתי לה: 'הדאו כבר כמה חודשים נע בין 8,000 ל-9,000 נקודות, אבל כל פעם שהוא עולה, לא מדברים על זה. כשהוא יורד - זה חדשות".
לא משקיע במניות
טבעי להניח שאומן, אביר השוק החופשי, נוטה להתנגד לרגולציה ולרוב מנגנוני הפיקוח שהוצעו כתגובה למשבר. הוא מאמין רק במידור בין הבנקים ובפעולות נגד חברות המונעות תחרות. "חבל שלא עושים יותר כדי למנוע מחברות להתנגד לתחרות. מיקרוסופט, למשל, היא מונופול עצום. בארה"ב, לפחות, מנסים לפעול נגד זה. בישראל אפילו לא מנסים. יש חוקים 'להסדרת הקרטלים'. מה זה אומר? שהקרטלים הוכרו על פי חוק".
*האם התיאוריה הכלכלית יכולה לנבא את המתרחש בעולם האמיתי במידה שיכולה לעזור לאנשים להיזהר מפני משברים?
"אני לא מאמין שזה יכול לעזור בזמן אמת. אנחנו יכולים לנבא תהליכים, אך לא מתי בדיוק הם יתרחשו. נכון, במאי 2008 חזיתי שהמצב יחמיר ואילו לפני 10 חודשים הערכתי כי יידרשו רק עוד שנה-שנתיים ליציאה מהמשבר, מה שאכן מסתמן. אך אלה הערכות שאינן מוקדמות מספיק ולא מדויקות מספיק כדי לשנות משהו בעולם האמיתי.
"חבר שאל אותי: 'האם כדאי לי לקנות ב-2,000 דולר דו"ח חיזוי מגמות במשק שמוציא אחד הבנקים הגדולים?'. אמרתי לו: 'קודם תבקש מהם לתת לך ב-150 דולר את הדו"ח של השנה שעברה'. הם כמובן לא הסכימו".
* אתה עצמך משקיע במניות?
"השקעתי בעבר ונפלתי על הפנים. אני מאמין שניתן להרוויח מהשקעה חכמה במניות, אבל רק אם משקיעים בכך עשרות שעות בשבוע. כיום אני מושקע דרך קרן נאמנות, מחצית מהוני במניות ומחצית באפיקים סולידיים יותר. המניות מנצחות את האפיקים הסולידיים גם כעת, בתקופת המשבר. אם קודם הן ניצחו ב-300%, אז עכשיו ב-50%, אבל בכל זאת, לטווח הרחוק זו היתה ההשקעה הכי טובה".
* עד מתי יוכל שוק המניות לצמוח, בטווח הארוך?
"אני לא רואה כיום משהו שמגביל אותו. אנחנו לא קרובים לסוף. הצמיחה מוזנת מחדשנות טכנולוגית ואני לא רואה כרגע שהחדשנות הטכנולוגית עוצרת או מאיטה. "אני מודאג מנושאים של איכות הסביבה. פחות מהתחממות גלובלית ויותר מהכחדת הטבע. גם בתחום איכות הסביבה, יש חשיבות לעניין התמריצים. אנשים לא ישמרו על איכות הסביבה כי 'צריך'. מסים על אנרגיה, על מים וכדומה הם בהחלט רצויים ועשויים להביא לשינוי חיובי".