לכאורה זה לא היה צריך להיות משונה, או צורם לעין. כמו בכל יריד מסחרי, שבו הנטוורקינג חשוב כמעט כמו העסקות שמתרקמות בחדרים האחוריים, הסתובבו באמצע השבוע שעבר גברים ונשים, שמגלגלים ביניהם עשרות מיליארדי דולר בשנה, באולם תצוגות אדיר ממדים ליד דאונטאון וושינגטון, וקיימו את הריטואלים השיווקיים שלהם בין משטחי תצוגה גדושי מוצרים שמפרנסים אותם בכבוד, אם לא למעלה מזה.
היו שם דוכנים של סטרבאקס, דלפקי מזון מהיר שהיה גם איכותי, ודיילות שדחפו גאדג'טים לכל יד. בביתני התצוגות חילקו ממתקים, עוגיות, משקאות וסלים עם מתנות. רק תיכנסו. היו שלטי ניאון בוהקים, כמעט כמו בטיימס סקווייר, וכרזות ענקיות שאי-אפשר להתעלם מהן. שלישיית גברים, חמושים בתופי בונגו ובגיטרה חשמלית, התמקמה באחת הפינות ומשכה תשומת לב עם שיר קאנטרי על ברני מיידוף שגנב לכולם את הכסף. אווירה עליזה של שבת אחים גם יחד שררה במקום, לא מעט בגלל אנשי מכירות שהושיטו יד ללחיצה לכל עובר אורח במהירות רבה יותר משולפי האקדחים במערבונים.
בכל זאת, פסטיבל צריכה של מוצרי אלקטרוניקה ביתיים או רהיטים סקנדינביים זה לא היה. ביריד AUSA קידמו השנה, כמו בכל שנה, מכירות של כלי משחית - מערכות נשק שהן המילה האחרונה בטכנולוגיות מחוללות מוות באוויר, בים וביבשה - ובמקביל, אמצעי הגנה לסיכול הטכנולוגיות האלה. וכך, ביתן אחר ביתן, אלה ליד אלה, היה אפשר לראות טילים חכמים ומערכות מכ"ם לגילויים המוקדם; קרבינים קצוצי קנה ואוהלי שדה לטיפול בפצועים בשדות הקטל; טילים חודרי שריון ונגמ"שים עם מיגון ריאקטיבי שיפוצץ את האיום המתקרב הרחק מהמטרה; מערכות לראיית לילה ומל"טים שיפוררו את הלוחמים שמשתמשים בהן מגובה של אלפי מטרים. רוב הציוד הזה היה מונח במרחק כמעט נגיעה מצלחות עמוסות שוקולדים.
באווירה הידידותית והנקייה שם לא דיברו, כמובן, על דם וריסוק אברים וכוויות של 80%, אלא על זוויות שיגור, טווחים אפקטיביים ויעילות עלויות בלי שום מודעות מופגנת לדיסוננס. מבחינת אלפי הקצינים מנומרי המדים מזרועות הצבא האמריקני, כולם לקוחות ומשתמשים פוטנציאליים, שהפגינו נוכחות סקרנית בכל ביתן, האירוע היה מעין השתלמות מקצועית, הזדמנות להתוודע, נאמר, לערכות המיגון של משאיות אושקוש הענקיות, מתוצרת פלסן-סאסא הישראלית, שאולי יצילו חיי כמה מהם בעוד שנה-שנתיים, בהיתקלות עם הטאליבאן באפגניסטאן.
למשקיף אקראי הפעילות הזו אולי מצטיירת כנישה אזוטרית, אבל למעשה מדובר ביקום עסקי עם שיעורי צמיחה מרשימים, ומבחינת שתי מדינות לפחות, ישראל וארה"ב, אפילו חסין מיתון. הנה כמה נתונים: ב-2008, חתמה ארה"ב על חוזים לאספקת נשק למדינות זרות בשווי 37.8 מיליארד דולר, בהשוואה להסכמים בשווי 25.4 מיליארד דולר שנה קודם לכן, לפי נתוני שירות המחקר של הקונגרס. בשנים 2001-2008 הסתכם שווי יצוא הנשק האמריקני ב-143 מיליארד דולר.
ישראל חתמה אשתקד על חוזי יצוא ביטחוניים בשווי שיא של 6.326 מיליון דולר, לעומת 5.3 מיליארד דולר ב-2007. ב-4 השנים שחלפו, הגיע שווי חוזי יצוא הנשק של התעשיות הביטחוניות ל-20.3 מיליארד דולר. הנתונים האלה, שלקוחים מספרי משרד הביטחון, מציבים את ישראל במקום השלישי במדרג יצואניות הנשק הגדולות בעולם, אחרי ארה"ב ורוסיה. עם עניבת החנק של משרד האוצר על תקציב משרד הביטחון, יצוא הוא מסלול הצמיחה היחידי שנותר פתוח לפני יצרניות הנשק הישראליות.
רפאל: מנבאים צמיחה מהירה של הפעילות למעל 250 מיליון דולר
"אנו מסתכלים על כל העולם כמקור הצמיחה הייעודי שלנו", אמר ל"גלובס" אלוף (מיל') אילן בירן, יו"ר רפאל. "אנו מעריכים שבצה"ל לא צפוי גידול בהוצאות, ולכן הצמיחה שלנו מתוכננת ליצוא לעולם כולו".
למרות הפריצות המתוקשרות של התעשיות הביטחוניות הישראליות לענקיות מפותחות ומתפתחות כהודו, קוריאה-הדרומית וטורקיה, ארה"ב מוסיפה להיות השוק הראשון במעלה ליצוא הביטחוני הישראלי זו השנה השנייה ברציפות: 1.5 מיליארד דולר הוא שווי הסכמי היצוא לזרועות הצבא האמריקני ב-2008.
זה כסף לא קטן, עובדה שמסבירה את הנוכחות המשמעותית של ארבע הגדולות - תע"א, רפאל, תעש ואלביט - בארה"ב. לכולן יש חברות בנות, שרשומות בארה"ב, עם משרדים באזור המטרופוליטני של וושינגטון. לכולן חוזי שת"פ עם ענקיות המגזר הביטחוני באמריקה ושלוש מהן - תע"א, רפאל ואלביט - מקיימות פעילות ייצור בדרום ארה"ב. תעש מקווה להצטרף אליהן בקרוב. ארבעתן, וכן פלסן-סאסא, יצרנית ערכות המיגון, מקפידות להקים ביתן ב-AUSA כל שנה. אלביט, עם המכירות הגדולות ביותר בארה"ב (907 מיליון דולר ב-2008), הוציאה סכומי עתק על הפקת מיצג תלת-ממדי, בהשתתפות שחקנים חיים, שנעשה להיט ביריד.
דווקא הנתח של רפאל בעוגה האמריקנית הוא הקטן ביותר מבין הארבע, כ-160 מיליון דולר ב-2008, על-פי נתוני משרד הביטחון. בירן מאשר זאת, אבל הוא מנבא צמיחה מהירה של פעילות החברה בארה"ב לרמה של יותר מ-250 מיליון דולר ב-2009, בעקבות מינויו של אורון אוריול, לשעבר ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, לנשיא ומנכ"ל רפאל USA לפני פחות משנה.
לדברי בירן, הלהיטים הגדולים של רפאל בשוק הצבאי בארה"ב מוסיפים להיות חליפות המיגון הריאקטיבי, שהותקנו על אלפי נגמ"שים מדגמי ברדלי וסטרייקר, סוסי העבודה של הצבא האמריקני בעיראק ובאפגניסטאן; ופודים לייטנינג, מארז ציוד לניווט וציון מטרות. בסיועו של פוד כזה חיסל מטוס אף 16 של חיל האוויר האמריקני את ראש אל-קאעידה בעיראק, מוסאב אל זארקאווי, ב-2006.
"הפודים שלנו עברו רף של מיליון שעות טיסה מבצעיות בתקופה של 10 שנים, וזה הישג מדהים", אומר בירן. "השנה נמכור יותר פודים כאלה מאשר מכרנו אי-פעם בעשר השנים שחלפו".
אבל התקווה הגדולה של רפאל באמריקה-הצפונית היא מערכת "שרביט קסמים" ליירוט טילים בטווחי 40 ק"מ עד 250 ק"מ, פרויקט של פיתוח וייצור משותפים עם רייתיאון האמריקנית; ומערכת "כיפת ברזל", ליירוט רקטות שמשוגרות מטווח של עד 70 ק"מ, מפיתוח של מפא"ת עם רפאל כקבלן ראשי.
"אנו רוצים לנסות לשווק את המערכות האלה לצבא ארה"ב, ומקווים שמכירה כזו תתרום לחיזוק הפוטנציאל שלנו לחדור לשווקים אחרים עם 'שרביט קסמים' ו'כיפת ברזל'", דיווח בירן. הוא לא אמר זאת, אבל סביר להניח שמבחן שדה מוצלח של "כיפת ברזל" מול קאסם מעזה ייתן תנופה חזקה למאמצי השיווק הגלובליים של המערכות.
תע"א USA: אחיזה עמוקה באמצעות חברה-בת אמריקנית טהורה
גם תא"ל עוזי רוזן, נשיא ומנכ"ל תע"א USA ולשעבר סמנכ"ל לתכנון אסטרטגי של תע"א, ממקד את חזון הצמיחה שלו בצבא ארה"ב, אבל הוא רואה בכך דרך לחדור לשווקים הביטחוניים באמריקה הלטינית ב"דלת האחורית".
רוזן מגלה, שתע"א מתמודדת עתה על אספקת מל"טים מדגם "הרון" לפיקוד הדרום של צבא ארה"ב, שפועל, בין היתר, באמריקה התיכונה ותורם למאמצים לירוט הסירות המהירות ("סיגרים") של מבריחי הסמים בדרכן לחופי ארה"ב. לפי התוכנית, ישוגרו המל"טים מבסיס באל-סאלוואדור לגיחות ארוכות טווח מעל האוקיינוס השקט.
"הפגנו בפני הצבא האמריקני את היכולות של מל"טי 'הרון', אמר רוזן. הוא הביע "אופטימיות" שתע"א תזכה במכרז, ולו רק בגלל העובדה שה"הרון" הוא המל"ט הזמין היחידי בעולם עם יכולת תקשורת לוויינית.
במהלך אסטרטגי חשוב, העמיקה תע"א את אחיזתה בארה"ב באמצעות מפעל סטארק אירוספייס בקולומבוס, מיסיסיפי, חברה-בת שנושאת אופי אמריקני טהור, בלי נוכחות של אף מנהל ישראלי. "חברה זרה שרוצה לעבוד מול הפנטגון, חייבת להקים חומות אש בינה לבין ההנהלה המקומית, כדי לקבל סיווגים ביטחוניים שבלעדיהם אי-אפשר לעשות צעד אחד", אמר רוזן.
הוא סיפר, שב"סטארק" מיוצרים עתה מל"טי "האנטר", שצברו רבבות שעות טיסה בעיראק ובאפגניסטאן בשירות צבא היבשה, מל"טי הרון ומטעדים (מטענים ייעודיים) אלקטרו-אופטיים שמשמשים לא למטרות צבאיות ומשטרתיות.
"אני מניח שבקרוב נרחיב את הפעילות בסטארק ליצור מכ"ם טקטי קרקעי לגילוי חדירות, כחלק ממערכת הגנה היקפית", אמר רוזן. "המטרה היא להעביר את רוב הפעילות שלנו לסטארק, למעט דברים שאי-אפשר שלא לייצרם בישראל".
תעש: "ב-2015, אחרי ההפרטה, נראה מיליארד דולר מכירות"
יחסית לביתנים הישראליים האחרים ב-AUSA, הביתן של תעש נראה צנוע מעט, אבל הדבר אינו משקף חוסר עניין בשוק האמריקני. להיפך. בראיון ל"גלובס" אומרים תא"ל (מיל') אבנר רז, יו"ר תעש, ואבי פלדר, נשיא ומנכ"ל, כי הם עומדים על ספו של מהפך אסטרטגי: עשות אשקלון, חברה-בת של תעש, מתכננת לרכוש חברה אמריקנית, צעד שיקנה לה יכולת ייצור בארה"ב, כמו למתחרותיה הישראליות, ומדובר בטווח זמן של חודשים.
"אנו רוצים לקבל כספי הסיוע האמריקני (כ-75% מהסיוע ניתן לנתב רק לחברות אמריקניות) וגם להשתתף במכרזים של צבא ארה"ב", אומר רז. "אנחנו עובדים על זה חזק. בהתחלה יהיו לנו עשרות עובדים, אבל אנו צופים גידול משמעותי".
רז היה אולי האופטימי ביותר מבין היו"רים שדיברו עם "גלובס". "מבין התעשיות הביטחוניות, אנו נופרט ראשונים", הוא אומר. "בתוך חודשים יהיה סיכום עם ההסתדרות. בתוך שנה וחצי יהיה לנו תשקיף שנוכל להציג לציבור. בשלב הראשון ננפיק לציבור באמצעות הבורסה. בשלב השני, כעבור כמה שנים, נמצא בעלי שליטה".
"אחרי ההפרטה, השמים הם הגבול", מכריז רז. "הצמיחה שלנו נעה בין 15% ל-20% כל שנה מאז 2005. אשתקד רשמנו מכירות בשווי 670 מיליון דולר. ב-2015, אחרי ההפרטה, אנו נסתכל על מיליארד דולר במכירות. זו המטרה". אמן.
הכוכבים הישראליים בתערוכה: בעיקר מערכות המגננה
במיזם משותף חדש עם החברה האמריקנית אנסיין ביקפורד, חשפה תעש בתצוגת AUSA שתי מערכות מיגון לרכבים קרביים:
"חומת ברזל"
"חומת ברזל", מערכת שריון פסיבית שנועדה לתת מענה למטעני צד ובמקביל לאש נק"ל, וברייקווטר (Breakwater), מערכת היברידית של שריון פסיבי וריאקטיבי, עם יכולת להגן מפני תחמושת נק"ל, טילי נ.ט. וטילים, וכן מטעני צד מסוג EPF (יצירת קלע כרום במהלך פיצוץ).
אלה מטענים שנעשים פופולריים בשורות הטרוריסטים באפגניסטאן, ויש הערכות שמטענים כאלה הופעלו גם במלחמת לבנון השנייה. אבי שכטר, נשיא תעש USA, צופה ששתי מערכות המיגון יניבו מכירות חזקות בשווי "הרבה עשרות מיליוני דולר בשנה". אבי פלדר, נשיא תעש, אמר כי הוא "משוכנע" שצבא ארה"ב ינצל את הפתרונות שמציעות תעש ואנסיין ביקפורד כדי להגן על חייליו.
"חץ זוהר"
"חץ זוהר" הוא מערכת מיגון נוספת מפיתוח של תעש, שהוצגה בהצגת בכורה ב-AUSA. מערכת זו נגזרת מ"חץ דורבן", חליפת המיגון של הנגמ"שים הכבדים החדשים בצה"ל, הנמרים. מערכת חץ זוהר נועדה לסכל איום של טילי אויב בשני שלבים: תחילה זיהוי של הטיל המתקרב והסטתו באמצעים אלקטרו-אופטיים; ולאחר מכן, אם הסטייה אינה מספקת, שיגור טיל קטן שמתפוצץ ליד טיל האויב ומשמידו. נוסף לכך, המערכת מצוידת במקלע 7.62 שמתביית על מקור הירי ומשמידו.
"סמסון"
שנים מהכוכבים הגדולים של רפאל בתצוגה בוושינגטון כבר נחשפו בעבר והספיקו לקנות להם שם ופופולריות בחוגים מקצועיים.
"סמסון", עמדת ירי שנשלטת מרחוק (CROWS), מקטינה היחשפות חיילים לאש אויב ומסוככת על רק"מים שעליהם היא מורכבת. מאות יחידות כאלה כבר נמכרו לצה"ל ולצבאות מדינות אחרות, אך לדברי רם פאביאן, מנהל מערכות לחימה יבשתיות בחטיבת תחמושת ומגננה ברפאל, הן מוסיפות לעורר עניין רב בקרב לקוחות פוטנציאליים.
"סיימון"
"סיימון", מערכת בלתי-קטלנית לפריצת דלתות, היא אטרקציה ותיקה נוספת שרפאל הוסיפה להציג בגאווה גם השנה. בעידן שבו לוחמה אורבנית נעשית נפוצה, מסתמנת דרישה גוברת למערכת. אילן בירן, יו"ר רפאל, מגלה שהחברה קיבלה באחרונה הזמנה משמעותית למערכת סיימון מצבא היבשה של ארה"ב. מדובר ברימון קל שנורה מרובה ושמסוגל לפרוץ דלתות עץ או פלדה באמצעות גרימת גלי הדף עם התפוצצותו בלי לגרום פגיעה באלה שנמצאים מאחריהן. בונוס לרפאל: זה אחד המוצרים הבודדים שהחברה יכולה למכור לפנטגון בלי לחבור לקבלן ראשי אמריקני, כמקובל.
מטעדים אלקטרו-אופטיים
מטעדים (מטענים ייעודיים) אלקטרו-אופטיים היו הכוכבים בביתן של תע"א, לדעת עוזי רוזן, נשיא תע"א USA. אלה למעשה מערכות תצפית שמותקנות במל"טים ושמאפשרות להם לאתר ולזהות מטרות נייחות או ניידות על הקרקע, בשילוב עם מכ"ם סינתטי, גם בתנאי מזג אוויר קשים, ולשלוח את הנתונים לתחנת ההפעלה הקרקעית.
מערכת למניעת התנגשויות מסוקים
באלביט מצביעים בגאווה על מערכת למניעת התנגשות מסוקים במכשולים בגובה נמוך, כעמודי-חשמל או חוטי-חשמל. המערכת, שנבנתה בשביל חיל האוויר הישראלי, נבחנת עתה על-ידי הצבא האמריקני. היא מבוססת על מכ"ם לייזר בעל רזולוציה גבוהה, שמותקן בחרטום המסוק ומספק לטייסים מפה תלת-ממדית של המרחב שלפניהם ומתחתם, ואף נותן להם הוראות כיצד לפעול בעת חירום.