לפני חודש וחצי הודיע משרד האוצר הנורבגי על מכירת אחזקותיה של קרן הפנסיה הלאומית של המדינה בחברת אלביט מערכות, בגלל מעורבותה של החברה הישראלית בבניית גדר ההפרדה. "איננו רוצים לממן חברות התורמות באופן כה ישיר להפרות של החוק ההומניטרי הבינלאומי", הכריזה שרת האוצר הנורבגית קריסטין הלוורסון ב-3 בספטמבר.
שבועיים קודם לכן דיווח עיתון בנורבגיה כי גם האחזקות של הקרן באפריקה ישראל נמצאות "על הכוונת" - לא בגלל הסתבכויותיו של לב לבייב, חלילה, אלא מכיוון שאחת מחברות הבת של הקבוצה מעורבת בבנייה במעלה אדומים.
השבוע התפרסמה בעיתונות בנורבגיה הרשימה המלאה של אחזקות קרן הפנסיה הלאומית, שהוגשה לפרלמנט במסגרת הדיונים על תקציב הממשלה ל-2010. מהמסמכים עולה כי הקרן ממשיכה להחזיק במניות אלביט מערכות ואף יכולה לרשום עליהן רווח הון נאה: שווי האחזקות - שנאמד בעת ההודעה על 5.4 מיליון דולרים - עומד כיום על כ-35 מיליון כתרים נורבגיים, שהם כ-6.2 מיליון דולרים. האם התגובה הישראלית הנזעמת הצליחה להביא לביטול המהלך? סביר יותר להניח שהמכירה התעכבה מסיבות טכניות, או שהנתונים שפורסמו לא היו מעודכנים - זה יכול לקרות אפילו בנורבגיה.
פירוט אחזקות הקרן בישראל מעניין לכשעצמו. עוד לפני כן כדאי לדעת שקרן הפנסיה הלאומית של נורבגיה, ששומרת על רווחי הנפט של המדינה, מחזיקה באחד מתיקי ההשקעות הגדולים בעולם. ביוני 2009, לאחר שספג הפסדים ניכרים במפולת בשווקים, הגיע שווי התיק ל-2.385 טריליון כתרים, שהם כ-400 מיליארד דולרים, דומה לזה של קאלפרס, קרן הפנסיה של מדינת קליפורניה בארצוות הברית, הנחשבת לגדולה בעולם מסוגה.
מעבר לשיקולים כלכליים מכתיבים את מדיניות ההשקעות של הקרן "שיקולי מוסר", הנקבעים על-ידי ועדת האתיקה שלה. מלבד אלביט מערכות כוללת "הרשימה השחורה" של הקרן עוד 25 חברות, כמו חברות הנשק האמריקאיות הגדולות וחברות כרייה, שהצליחו לזעזע בפעילותן העסקית את מצפונם הרגיש של הנורבגים.
לקרן הנורבגית אחזקות בניירות ערך של 42 גופים ישראליים בהיקף כולל של 3.3 מיליארד כתרים או 1.8 מיליארד שקלים, שהם קצת יותר מ-0.1% מכלל נכסיה. משקלה היחסי של ישראל במדד MSCI העולמי, להשוואה, הוא 0.4%.
הלקח מהחרם / אורי ליכט