סוללת ליתיום-איון היא ללא ספק ה-Buzzword של תעשיית ה
רכב ב-09'. רבים מזכירים את הסוללות כתחליף נקי למקורות האנרגיה היקרים והמזהמים שקיימים, ומדברים על פריצות דרך דרמטיות בענף. אבל מדובר במקרה קלאסי של ציפיות שמקדימות משמעותית את זמנן. נכון להיום טכנולוגיות אגירת הכוח נמצאות בשלב הילדות שלהן. בטרם מטפסים על אילן האופטימיות, להלן כמה הסתייגויות פוקחות עיניים.
1. המחיר: כמו מלכודת הנפט
המחיר ליצרן של סוללה גדולה בהספק של כ-20-24 קילוואט לשעה, שיכולה להניע רכב חשמלי לטווח ממוצע של כ-150 קילומטר, מוערך כיום ב-10-12 אלף דולר. מחיר זה משתווה כמעט למחיר העלות של הרכב "נטו", ללא הסוללה. היזמים האופטימיים צופים, שעם המעבר לייצור המוני ייחתך משמעותית המחיר של סוללות, אולי אפילו עד ל-7,000 דולר ליחידה. אבל האופטימיות הזאת מבוססת על תחשיב כלכלי רעוע. מחירי הסוללות נגזרים במידה רבה מהביקוש וההיצע למחצבי הליתיום. הליתיום הוא מחצב נדיר יחסית, שמופק רק בשני מוקדים גדולים בעולם, בדרום-אמריקה ובסין, ואלה שולטים בהיצע ובמחיר, ממש כמו שאופ"ק שולטת במחיר הנפט. כרגע מחיר הליתיום נמצא בשפל בעקבות המיתון, אבל המחירים הללו נגזרים מהביקוש לסוללות בתעשיית האלקטרוניקה. אם וכאשר יתגשם החזון למאות אלפי ואפילו מיליוני כלי רכב חשמליים בשנה, יזנק הביקוש לשמיים והמחירים בהתאם.
2. הטמפרטורות: מסוכנות
באחרונה שוחחנו עם יבואן רכב שבחן אפשרות לייבא רכב ניסוי חשמלי. התוכנית בוטלה לאחר שהסתבר, שמהנדסי היצרן לא אישרו לשלוח את הרכב לישראל בשל הטמפרטורות בקיץ. מסתבר, שבטכנולוגיה הקיימת, נסיעה תחת עומס בטמפרטורות חיצוניות גבוהות יכולה לקצר דרמטית את טווח הנסיעה של הרכב. יתר-על-כן, סוללות ליתיום-איון מהדור האחרון פועלות במיטבן רק בטווח צר יחסית של טמפרטורות, בין 15 ל-35 מעלות. מתחת לסף התחתון קיבולת הסוללה צונחת. מעל הסף העליון אורך החיים שלה מתקצר. לפיכך, מנסים כיום יצרני הרכב להכניס שיפורים בסוללות ובמערכות הקירור, שעוטפות אותן. אבל עד שיושגו עוד כמה פריצות דרך, יעדיפו רוב היצרנים להימנע משיווק כלי רכב חשמליים במדינות עם אקלים קיצוני לכאן או לכאן, כמו ישראל.
3. טעינה מהירה?
נכון להיום, טעינה מלאה של סוללה גדולה באמצעות רשת החשמל הביתית אורכת בין 7-9 שעות. זהו פרק זמן ממושך מאוד, שיכול להפריע לסדר היום/לילה של המשתמשים. לפיכך נוקבים כיום היצרנים במושג "טעינה מהירה" כמין פתרון קסמים: לטעון את כלי הרכב באמצעות מטען תעשייתי. חלק מהיצרנים טוענים שפתרון כזה מטעין 80% מקיבולת הסוללה בתוך פחות ממחצית השעה. אבל גם פתרון קסמים זה רחוק מלהיות אידיאלי. המטען התעשייתי יקר מאוד, מטיל עומס כבד על רשת החשמל, ודורש משנה זהירות. טעינת סוללת ליתיום חמה, כמו לאחר נסיעה ממושכת, נחשבת מסוכנת. בנוסף, ריבוי טעינות מהירות נוטה לקצר משמעותית את משך חיי הסוללה.