פרופ' אלינור אוסטרום שזכתה השבוע בפרס נובל בכלכלה עשתה היסטוריה לא רק משום שהיא האישה הראשונה שמקבלת את הפרס, אלא גם משום שהממצאים שלה קוראים תיגר על האקסיומות ששלטו בתורת הכלכלה שנים ארוכות.
הזכייה של אוסטרום ושל אוליבר וויליאמסון, שחולק איתה את הפרס, מסמנת שינוי גישה והתבגרות של ועדת הפרס ושל הממסד האקדמי כולו מהתיאוריות שהניחו שהשוק מתנהל היטב ככל שמתערבים בו פחות. מה שהתברר במשבר האחרון כלא יותר ממשאלת לב.
אוסטרום הראתה כי הניהול של מערכות השקיה משותפות, יערות, מים ואוויר ע"י קהילות שיתופיות קטנות מצליחות לעיתים להיות יעילות בהרבה מארגונים גדולים ומממשלות. המסר של אוסטרום הוא "תחשבו בקטן - ותצליחו". קשה שלא להתפעל מהחשיבה הזאת, לאחר שיותר מדי מחסידי הקפיטליזם חשבו בגדול, בגדול מדי, וריסקו את עצמם, יחד עם מה שנשאר בקרנות הפנסיה שלנו.
ואם כבר מדברים על נשים שזכו בנובל, חשוב להזכיר את פרופ' עדה יונת. מדהים להיווכח כמה מהר מחליפים אצלנו את הגאווה הלאומית בסקילה פומבית. רק לפני שבוע הייתה יונת "ההישג שלנו", אבל רק העזה לומר משהו בנושא שחרור האסירים, והנה זינקו עליה מכל עבר.
יונת, כמו אוסטרום, לא עשתה קריירה משמרנות ממלכתית. הניסיון לכפות על הנשים המרתקות הללו דפוסי חשיבה מאובנים צפוי להיכשל - ובצדק. *