השבוע של מנהיגי מפלגת העבודה, הבריטית והישראלית, עמד בסימן ההישענות על עבודתם של אחרים. בראון וברק עמדו במרכזן של מהומות תקשורתיות הנוגעות לשימוש בכספי ציבור לצרכים לא ראויים.
ייאמר לזכותו של ראש ממשלת בריטניה כי השערורייה של החזרי ההוצאות של חברי הפרלמנט לא דבקה רק בחברי הלייבור, אלא שההוראה שקיבל בראון להחזיר לקופת המדינה כ-12 אלף ליש"ט שהוא קיבל תמורת הוצאות בלתי-מוצדקות כמו ניקיון, גינון וריהוט מחדש, בוודאי לא הוסיפה לו נקודות.
שר הביטחון שלנו כיכב בסלון האווירי בפריז כשהוא מסב לקופת המדינה נזק מיותר של כמעט מיליון שקל. מה הפלא שצה"ל, שנתפס מופתע במלחמה שהוא עצמו פתח בה, מתקשה להיערך להזמנת חדרי מלון מבעוד מועד.
המצב הפוליטי של בראון כמעט מעורר ייאוש, והדרישה להחזר ההוצאות בטח לא משפרת את סיכוייו ההולכים ופוחתים לחזור לדאונינג 10 לאחר הבחירות הבאות, אבל הוא לפחות מיהר להודיע שיחזיר את הכסף והורה גם לשריו לנהוג כך.
במפלגת העבודה הישראלית, שמזמן איבדה כל קשר עם בוחריה הפוטנציאליים, לא מעלים על דעתם אפילו להתנצל על הבזבוז. מי שלא רצה אותו בתור ראש ממשלה קיבל אותו כשר ביטחון נהנתן שפשוט לא רואה אותנו ממטר.
ואם בראון משלם ביוקר על 12 אלף ליש"ט, ברק כבר מזמן שכח את המיליון שהתעופפו בפריז. זה לא הפריע לו כמובן לדרוש תוספת תקציב למשרדו על חשבון כל המשרדים האחרים. *