השרב הכבד, שחורך את ישראל בתקופה שאמורה להיות שלהי הסתיו, הוא עוד הוכחה לכך, שבעיית שינוי האקלים הגלובאלי לא עתידה להיעלם - אפילו אם נתאמץ מאוד להדחיק אותה. אמנם, בשנתיים האחרונות נדחק הנושא ממרכז הבמה לנוכח משבר מחירי הנפט והמשבר הפיננסי העולמי, ששינו את סדרי העדיפויות של ממשלות העולם. אבל מאחורי הקלעים ממשיכה פעילות נמרצת בנושא וזו עתידה להגיע לשיא בעוד כשבעה שבועות בוועידת שינוי האקלים של האו"ם, שתיערך ב
קופנהגן.
נקודת המפנה של הרכב החשמלי?
הוועידה ה-15 במספר, שמכונה "COP15", היא, קרוב לוודאי, האירוע הסביבתי החשוב ביותר בעשור האחרון. ייקחו בה חלק אלפי נציגים בכירים בדרג של שרים, מנכ"לי משרדים וראשי ממשלות מלמעלה מ-190 מדינות בעולם, לצד מאות נציגים ולוביסטים של ארגונים סביבתיים וחברות ענק. על הפרק נמצא ניסוח של פרוטוקול סביבתי חדש ונמרץ יותר, שיחליף את אמנת קיוטו הידועה, שהמחויבות אליה עתידה לפוג ב-2012.
מטרת הוועידה היא להגיע כבר ב-2010 להסכם מסגרת חדש בחסות האו"ם, שבו (אולי) ייקחו הפעם חלק גם שתי המדינות המזהמות ביותר על פני הפלנטה, ארצות הברית וסין, שנמנעו מלהצטרף לאמנות הקודמות.
האו"ם חותר לגיבוש אמנה רב שלבית ובה יעדים מוגדרים להפחתה דרמטית, עד כדי 40%, בפליטת ה-CO2 של מדינות שלמות עד לשנה 2020. השנה הזו נחשבת לדעת חוקרים רבים בתור דדליין לסיום העלייה המואצת בהיקף הפליטה הגלובאלית של גזי חממה, שלאחריה התהליך עלול להיות בלתי הפיך.
לוועידה יש השלכות כלכליות אסטרטגיות על תחומים כלכליים רבים כמו תעשייה, חקלאות, תובלה וטכנולוגיה. ניתן להניח שניואנסים רבים באמנה החדשה, שנוגעים לתחומים הרגישים הללו, ייסגרו בשקט, מאחורי הקלעים, בין הפוליטיקאים לבין קבוצות הלחץ הכלכליות.
אבל מה שבטוח כבר עכשיו הוא, שמעל לפני השטח הוועידה עתידה להיות חגיגה של כלי רכב חשמליים ולהחלטות שיתקבלו בה תהיה בשנים הבאות השפעה קריטית על היקף החדירה של כלי רכב כאלה בעולם.
לפיכך, עשרות מכוניות חשמליות, מתוצרת שלל יצרנים, יציפו את רחובות קופנהגן בתקופת הוועידה וישמשו להדגמות, להסעת אח"מים ונציגי מדיה משדה התעופה למלונות ומהמלונות לאולמי הכינוסים. נקודות טעינה ייפרשו ברחבי העיר וסדנאות מקיפות בנושא הרכב החשמלי צפויות למשוך אליהן משתתפים רמי דרג.
המלחמה על תשומת הלב של האמריקנים
להצפה של COP15 במכוניות חשמליות יש כמה וכמה וסיבות והמרכזית שבהן אם יסלחו לנו על הציניות היא שרכב חשמלי מהווה עלה תאנה אידיאלי עבור ממשלות בכל הנוגע להצגת הישגים סביבתיים.
קל הרבה יותר לשבות את דמיון הציבור ולרשום קרדיט פוליטי-סביבתי בעזרת רכב שקט, שאינו פולט מאום מצינור המפלט שלו, מאשר באמצעות ארובה של מפעל תעשייה שפולטת 40% פחות CO2.
סיבה נוספת היא חשיפה מרוכזת למדיה בהיקף חסר תקדים, שמבטיחה הוועידה למפתחי הרכב החשמלי והתשתיות. בתקופת הוועידה בקופנהגן יתמקם בעיר צבא שלם של אמצעי תקשורת. אפשר להניח, שהמכוניות החשמליות יספקו לנציגי המדיה את הצבע החיוני לרענון התכנים הכבדים והדיונים המשעממים וחמורי הסבר שבהם יתקבלו הכרעות. זוהי חשיפה, ששווה עשרות מיליונים לפעילי הרכב החשמלי.
סיבה שלישית היא שהוועידה עתידה למשוך אליה מקבלי החלטות בכירים מהממשל האמריקני, ואולי אפילו את ברק אובמה עצמו, שנחשב לנשיא הסביבתי ביותר של ארצות הברית אי פעם. ממשל אובמה כבר החל להזרים מיליארדים לפרויקטים סביבתיים, כולל פיתוח וייצור סוללות והקמת תשתית לרכב חשמלי, והוא נמצא עכשיו בקרב יוקרתי מול האירופאים על הובלת האג'נדה הסביבתית העולמית.
אם הרכב החשמלי ייצור בוועידה באז כפי שהיזמים מצפים לו, לא מן הנמנע שגם נציגי הממשל האמריקני יאמצו אותו, בליווי הצהרות מחייבות ובלתי הפיכות. נזכיר, שהשוק האמריקני הוא הפרס הגדול של יזמי הרכב החשמלי והתשתיות; מדובר בשוק של 15 מיליון מכוניות בשנה ויותר מטריליון דולר, שאפילו פרומיל ממנו יכול להפוך חברות יזמיות קטנות בתחום הרכב החשמלי לקונגלומרטים.
הסיבה האחרונה היא מקומית. ממשלת דנמרק בכלל וקופנהגן בפרט, נחושות למצב את עצמן בתור מובילות עולמיות בתחום התחבורה הירוקה והרכב החשמלי. עיריית קופנהגן כבר ספגה לאחרונה ביקורת ציבורית על הוצאת תקציבי עתק על פרויקטים מוזרים כמו הסבה בהולה ויקרה של עשרות מכוניות להנעה באמצעות מימן לצורך הוועידה בלבד. לפיכך, כל יזמי הרכב החשמלי באשר הם עתידים לקבל שטיח אדום נטול ביורוקרטיה.
אירוע מכונן ל"בטר פלייס"
ועידת COP15 תהיה גם אירוע מכונן עבור חברת בטר פלייס ועבור היזם שלה, שי אגסי. למעשה, ההכנות של בטר פלייס לקראת הוועידה הזו נמשכות כבר יותר משנתיים וכוללות בין השאר את הצטרפותו של אגסי לפורום היוקרתי "מועצת האקלים של קופנהגן", שהוקם לפני כשנתיים על ידי בכירים מעולם העסקים והאקדמיה, כדי לגבש עמדת לחץ לקראת הוועידה השנה.
בטר פלייס כבר העלתה לאחרונה ליוטיוב שני סרטוני פרומו מושקעים תחת הסלוגן "ניפגש בקופנהגן" והיא גם משקיעה כיום מיליונים בתצוגת תכלית גדולה, שתפעל בתקופת הוועידה. כזכור דנמרק היא המדינה השנייה (אחרי ישראל), והראשונה באירופה, שבה תקים בטר פלייס את תשתית הטעינה והחלפת הסוללות שלה החל מ-2012.
הקיץ היא חתמה על הסכם עם עיריית קופנהגן להקמת עשרות נקודות טעינה ברחבי העיר, שיפעלו מעשית לקראת הוועידה ויספקו חשמל לכלי הרכב החשמליים, שיוצגו במסגרתה. החברה מקימה כיום לצורך הדגמה עמודי טעינה חכמים שמקושרים ברשת תקשורת ותציג מודל מוקטן של מערכת הבקרה והשליטה הארצית על הטעינה והרכב החשמלי.
גם שותפתה המקומית, חברת האנרגיה דונג, צפויה להציג במהלך הוועידה מודל של רשת חשמל חכמה, עם חיבור למקורות אנרגיה מתחדשים.
ומה לגבי ישראל עצמה? נזכיר, שבעת השקת הפרויקט של בטר פלייס ב-2007 הגדירו הנשיא פרס ורה"מ דאז אולמרט את ישראל בתור "מובילה עולמית בתחום הרכב הירוק".
אבל מאז לא חלו בשטח שינויים דרמטיים שאפשר להתגאות בהם וישראל היא לא ממש סחורה לוהטת בפורומים של האו"ם. ולמי שמקווה, שאנשי בטר פלייס ירימו את דגל ישראל ברמה עלול להתאכזב. בכל החומר הרשמי, שקודם לוועידה מוגדרת החברה בתור "יזמית טכנולוגיה מקליפורניה".