לפני כשנה הגיעו שני צוותי טלוויזיה מיפן ומגרמניה לראיין אותי. הייתה להם שאלה דומה: "מדוע אתם הישראלים כאלה יצירתיים?". זה גרם לי לחשוב
אם אנחנו באמת כאלה יצירתיים.
במהלך השנים בהן כיהנתי כמנכ"ל, יצא לי לעבוד עם אנשים במקומות שונים בעולם, ולמדתי כי לכל אומה היתרונות שלה. אלה מסודרים, אחרים מלכי הפרטים, יש מי שמפוקסים, וכן הלאה. נראה שאנו הישראלים ניחנו ביכולת לחשוב מחוץ לקופסה, להעז וליצור דברים שנראו לאחרים בלתי אפשריים.
למה? כי יצירתיות היא צורך הישרדותי, ועם ישראל הוא שורד. השואה היא דוגמה טובה לכך. מי שרד את השואה? היזמים והממוזלים. אלה שהחליטו שמסוכן להישאר איפה שהם, וברחו מזרחה; מי שקדחו חור בקרון הרכבת וקפצו תוך הסתכנות; אלה שעשו כל תרגיל אפשרי כדי למצוא שאריות אוכל ולהתקיים ממנו במסתרים.
השורדים באו ברובם למדינת ישראל, כדי להקים בה את מדינת היהודים. הם חינכו את הילדים שלהם לשרוד - על החיובי והשלילי שבדבר. יזמות ויצירתיות הן שתי פנים של הישרדות.
וכך, שנים לאחר מכן אנו נתקלים במדינת ישראל ביזמות יוצאת דופן - הרבה סטארט-אפים, רעיונות ויצירתיות. אולם, כדי להצליח וליצור חברות גדולות צריך לעבור את שלב היזמות ולהגיע לבשלות עסקית, תוך שיתופי פעולה עם חברות מחוץ לישראל.
אחוות בוגרים יהודית
אחת הגאוות של אוניברסיטה מפורסמת למנהל עסקים היא ברשת הענפה שנוצרה בין הבוגרים. כאשר בוגר שואף לפגוש מנהל בכיר בחברה מסוימת, הוא מחפש דרך הרשת של האוניברסיטה בוגרים שעובדים באותה חברה. הוא יודע כי כך הוא יזכה לפתיחת דלת, דרך אחוות הבוגרים.
אין סיבה שאנו לא נעזור זה לזה. התחנכנו פחות או יותר באותה אוניברסיטה עתיקה, באנו מאותם שורשים, יש לנו תעודה מאותו בית יוצר.
פרויקט תגלית, למשל, מהווה הזדמנות מצוינת ליצירת רשת שכזו. "תגלית" מביא לישראל מאות אלפי צעירים יהודים מכ-50 ארצות שונות שישראל מעניינת אותם, כמו גם הקשר היהודי שלהם.
במהלך עשרת ימי הסיור החינוכי לומדים הצעירים האלה על ישראל האמיתית ומתוודעים לצעירים ישראלים, באמצעות מפגש עם מיטב חיילי צה"ל המשתתפים בכל סיור וסיור.
מחקרים מקיפים שנערכו על בוגרי תגלית, מצביעים על חיזוק הקשר שלהם לעם היהודי, על אהבה גדולה לישראל והגדלת המעורבות של צעירים אלה בפעילות יהודית ציונית.
עד היום הביאה תגלית ב-10 שנות פעילותה כרבע מיליון יהודים צעירים לישראל. חלקם (הקטן, לצערי) יחליט לעלות לישראל, רובם יישארו בארצות מהן הגיעו. בבוא העת הם יקימו חברות או ישתלבו בתפקידי ניהול בחברות, וביום מן הימים הם ייתקלו באותו יזם ישראלי שבא לבחון אפשרות לשיתוף פעולה. זה יכול לקרות במקרה, זה יכול לקרות במכוון.
בואו ניצור את TaglitNet, הרשת היהודית. נאפשר לכל מי שחי כאן, ולמי שביקר כאן, להיות בקשר. זה יכול להיות קשר על בסיס חברתי או עסקי, באתר TaglitNet, או על-ידי הקמת קבוצות עניין.
בואו נראה בהבאת הצעירים האלה לכאן רק שלב ראשון בתהליך של החיבור שלהם לעם היהודי. ניצור את התשתית לכך שהצעירים האלה יישארו בקשר, וחשוב יותר: שאנו נדע לשמור על הקשר איתם.
הכותב הוא יזם ומנכ"ל חברת מודו