האם החשש לבידודה של ישראל על רקע דו"ח גולדסטון והקריאות לחרם כלכלי, ישפיעו על שוק התעסוקה הישראלי? על-פי נתוני מדד התעסוקה המשותף של "גלובס" ומשרד עוה"ד אריאל שמר ושות' - המתמחה בדיני עבודה - נראה כי הציבור הישראלי חושב שהתשובה לשאלה זו שלילית.
על-פי המדד, 85% מהנסקרים אינם צופים שינוי לרעה בשוק התעסוקה בשל האיומים לבידודה והחרמתה של ישראל. בפילוח הסוגיה לפי מגזרי תעסוקה, רואים כי שיעור החשש הגדול ביותר נרשם אצל העצמאים (19.7%) והמובטלים (15.3%).
עם ובלי קשר למעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, שוק התעסוקה המקומי מצוי במגמת התאוששות. המדד - הבוחן את רמת הביטחון של המועסקים בישראל ברמה האישית ואת רמת האופטימיות שלהם ביחס לכלכלה הישראלית - עמד החודש על 57.4 נקודות מתוך 100, שהם 14.9 נקודות יותר מנתוני המדד ברבעון הקודם, המשקפים אופטימיות ביחס לשוק התעסוקה.
המקרו: הביטחון הכלכלי מתגבר
מדד האופטימיות זינק ל-46.1 נקודות: מעיד על ביטחון הולך וגובר של הציבור ביכולות הכלכלה הישראלית
הירידה במפלס החרדה ניכרת במדד המקרו, הבוחן את רמת האופטימיות והביטחון של הציבור בכלכלה הישראלית.
מדד המקרו, שעמד ביוני השנה על 19.5 נקודות, זינק החודש ל-46.1 נקודות, והוא מעיד בכך על ביטחון הולך וגובר ביחס ליכולותיה של הכלכלה הישראלית בעיני הציבור.
47% מהנסקרים במדד סבורים שהכלכלה הישראלית נחלשת, לעומת 54% שסברו כך בחודש אוגוסט ו-80% בחודש יוני, שהיוו רוב פסימי גורף.
מנגד, 23% מהישראלים חושבים שהכלכלה הישראלית דווקא מתחזקת, לעומת 18% שחשבו כך באוגוסט ו-6% ביוני.
שיעור דומה של אופטימיים נמצא גם במדד ספיריון האמריקני: 24% מהאמריקנים סבורים שהכלכלה האמריקנית מתחזקת לעומת 34% שנחלשת.
"מדובר בעלייה עקבית בתחושות החיוביות לגבי חוזקה של הכלכלה", אומר עו"ד אריאל שמר, ומוסיף ש"נשים אופטימיות פחות (15%) מגברים (30%). ייתכן שהדבר נעוץ במעמדן התעסוקתי המעורער יותר, הן פחות גמישות בשעות העבודה, ועדיין כבולות בדרישות התפקיד המסורתיות כאמהות".
עצמאים ומובטלים הם הפסימיים ביותר במשק: 53% מהעצמאים ו-53% מהמובטלים סבורים שהמצב הכלכלי בישראל נעשה גרוע יותר.
סביר להניח, שהפסימיות הגבוהה של העצמאים נובעת מהשלכות המיתון העולמי על המשק הישראלי, וכתוצאה מכך על מחזור המכירות שלהם.
מובטלים, מטבע הדברים, פסימיים מתוקף מצבם. עמיתיהם במגזר הציבורי פסימיים קצת פחות: 52% סבורים שהמצב הכלכלי נעשה גרוע יותר, לעומת 41% מהעובדים במגזר הפרטי.
שיעור האבטלה הגבוה והאינפלציה של מובטלים על כל משרה פנויה, מדאיגים מאוד. אולם, מדד "גלובס-שמר" צופה, בפעם הראשונה, שיפור בהיקף המשרות הפנויות בשנה הקרובה: 35% מאמינים שבעוד שנה יהיו יותר משרות פנויות במשק, לעומת 18% שחשבו כך ביוני.
האופטימיים ביותר בנקודה זו הם העצמאים: 45.3% מהם צופים יותר משרות בשנה הקרובה, לעומת 41% שכירים במגזר הפרטי, 26.7% שכירים במגזר הציבורי ו-34.2% מובטלים. *
המיקרו: עדיין חוששים לבאות
למרות העלייה ברמת האופטימיות הכללית, נרשמה ירידה ברמת הביטחון התעסוקתי ברמה האישית
בניגוד למדד המקרו שרשם עלייה, מדד המיקרו, הבוחן את רמת הביטחון התעסוקתי ברמה האישית, רשם ירידה מ-70 נקודות בחודש אוגוסט ל-68.6 נקודות החודש.
"למרות הדיבורים על יציאה ממיתון, נתוני מדד המקרו משקפים זהירות רבתי: העובדים עם הרגליים על הקרקע, לא ממהרים להפגין זחיחות ושומרים על מקום עבודתם", אומר שמר.
הזהירות והישיבה על הגדר באים לידי ביטוי בכמה נתונים: 45.3% מאמינים שאם היו נפלטים היום ממעגל העבודה, הם לא היו מצליחים למצוא עבודה בתנאים טובים יותר, לעומת 17.8% שמאמינים כי יש בכוחם לשדרג את תנאי התעסוקה שלהם.
בעניין זה, האמריקנים הרבה יותר בטוחים בעצמם: 40% מהם סבורים שהם יכולים למצוא עבודה בתנאים טובים יותר. כמו-כן, מרבית הנשאלים, 77.1%, השיבו כי לא יעזבו מיוזמתם מקום עבודה לטובת מקום חדש.
לימודים: משפטים אטרקטיבי כמו הוראה
שנת הלימודים האקדמאית נפתחה השבוע. 280 אלף סטודנטים נרשמו ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. 63% מתלמידי התואר הראשון נרשמו ללימודים במכללות. מתברר שהמקצועות המבוקשים ביותר הם כלכלה, משפטים ומנהל-עסקים.
בסימן החזרה ללימודים, בדקנו מהו חלום האם היהודייה לשנת 2009 עבור ילדיה.
מתברר שרפואה ועריכת-דין - Out, ומקצועות ההיי-טק, מחשבים, בנקאות, ראיית-חשבון ושוק ההון - In.
מקצוע עריכת-דין, ואולי בגלל האינפלציה במספר עורכי-הדין בישראל, קרוב ברמת האטרקטיביות שלו למקצוע ההוראה. "העובדה שעריכת-דין והוראה נמצאים באותו המקום, מדברת בזכות ההוראה ובגנות המשפטים ומעידה על דעת הציבור ביחס למקצוע עריכת-הדין", אומר עו"ד שמר.
עוד לדבריו, "העדפת הציבור למקצועות ריאליים מפתיעה, אך ניתן לייחסה לתפישה שמדובר במקצועות מתגמלים, המאפשרים יציבות תעסוקתית לטווח ארוך".
המתודולוגיה
הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 500 עובדים שכירים, עצמאים ומובטלים.
מדד המקרו בוחן את תחושות העובדים ביחס לכלכלה הישראלית ושוק העבודה הישראלי, ואת רמת האופטימיות ביכולת של הכלכלה הישראלית לצאת מהמשבר.
מדד המיקרו בוחן את תחושות העובד לגבי יציבות משרתו, יכולת השתכרותו האישית, וסיכויו לאבד את משרתו ולקבל משרה אחרת תחתיה.
המדד המשוקלל, המבוסס על שילוב של שני המדדים - מקרו ומיקרו, בודק את רמת הביטחון של המועסקים בישראל ברמה האישית, וכן את רמת האופטימיות שלהם ביחס לכלכלה הישראלית ולשוק התעסוקה המקומי.
כל זה, בהשוואה למדד ספיריון (Spherion) האמריקני של מכון האריס אינטראקטיב, הבוחן אחת לחודש, מזה כחמש שנים, את שוק העבודה בארה"ב על-פי פרמטרים דומים, בקרב מדגם מייצג של 2,579 עובדים. *
