גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארץ קולטת טייקונים

מילצ'ן לא לבד: התיקון הידידותי לפקודת מס הכנסה יעודד רבים וטובים לעלות ארצה

לפני כשנה הקים מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, צוות בראשותו לבחינת האפשרות להפוך את מדינת ישראל למרכז פיננסי בינלאומי. בהקשר זה שוחחתי בזמנו עם אריאב, ובהמשך כתבתי אליו ביוני 2008 "מכתב עידוד", בו ציינתי כי בתחרות הקיימת בין מדינות העולם על כיסם ועל תושבותם של אילי-הון יש לישראל יתרון מובנה בולט. היתרון נעוץ ביהודי התפוצות הפזורים על פני תבל. לרובם ככולם של אותם יהודים ישנה פינה חמה בלב כלפי ישראל. עם קצת דירבון ושום שכל, ניתן יהיה לפתות חלק מהם להשתקע בישראל, ותהיה בכך ברכה גדולה לכלכלה, לכלכלתנו. הוספתי עוד כהנה וכהנה עצות קונקרטיות.

ואשר קיוויתי (שנים קיוויתי ושנים הטפתי לכך מעל כל במה) - בא. תיקון פקודת מס הכנסה מספר 168 הביא בכנפיו בשורה לעולים חדשים המתלבטים אם לעלות לישראל. ככל שהעולה הפוטנציאלי עשיר יותר, הוא מוגבל יותר בתנועותיו "התושבותיות", מחמת אימת המס שיושת עליו. יש אילי-הון ה"שבויים" בידי יועציהם הפיננסיים ויועצי המס. אלה מערימים, כרגיל, קשיים והסתייגויות אין-ספור המונעים את עלייתו של לקוחם לישראל ואת ריחוקו מהם. כדי לפצח את טבעת היועצים (לעתים, יועצי אחיתופל), השכילה רשות המסים לנסח תיקון ידידותי לפקודת מס הכנסה, שאפילו היועצים הזרים (מטעמים זרים) לא יכלו להתנכל לו. על-פי הדין החדש יחסית, והמבורך, עולה חדש שלא היה תושב ישראל במשך 10 שנים (ובתנאים מסוימים די ב-5 שנים), יהיה פטור ממס בישראל על הכנסותיו מחו"ל, ויימנע ממנו החיכוך עם רשויות המס משך אותן "10 שנים טובות".

במהלך חבלי הלידה של "חוק העולים" הבטחתי לקברניטי המס כי אעשה נפשות לעולים חדשים. ידעתי כי החוק יעודד רבים וטובים לעלות ארצה. "ידעתי", אך לא שיערתי עד כמה תהיה היוזמה מוצלחת. ההצלחה היא מעל למשוער. אותם עולים חדשים ממילא רצו לעשות עלייה, אך היה צריך את "מגע הקסם המיסויי" כדי להפוך את הרצון למציאות. החוק הצליח, כאמור, מעל למשוער - והביא בכנפיו (תרתי-משמע) שורה ארוכה ומשובחה של עולים חדשים. ארנון מילצ'ן איננו הסנונית הראשונה וודאי לא האחרונה - הוא רק היחיד שהסכים לוותר על צנעת פרטיותו ולספר בדבר עלייתו ארצה, למען ייראו גם אחרים בתפוצות כי טוב. אם למילצ'ן טוב, אולי גם יועציהם "יישברו" ויסכימו?

יבואו על הברכה ביחס לחקיקה מועילה ונבונה זו (אם כי לא מושלמת) מוביליה ומולידיה, הלא הם יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים, יחד עם סמנכ"ליו וכן ראשי משרד הקליטה. לכל אלה היה החזון והיתה הנחישות להגשים את "שיבת הבנים לגבולם".

התנהלויות רגולטוריות בלתי ראויות

מעת לעת אני מנצל טור אישי זה כדי להתריע על התנהלות בלתי ראויה של רשויות שונות, תוך השפלת האזרח, ביושו, עיוות דינו עד כדי משפח (ולא משפט).

שוו בנפשכם מעשה אליגורי בסיטואציה הזויה (האומנם הזויה?) בה השית רגולטור על נילון עיצומים כספיים כבדים. טרם השתת העיצומים הכספיים מסר הרגולטור לאותו נילון מכתב, ובו פירט את עיקרי עמדתו שהצדיקו לטענתו את הקנס האזרחי הכבד.

באותו מכתב ציין הרגולטור בפני הנילון את זכותו להגיב על כך בכתב בתוך 10 ימים, שאם לא כן יבולע לו ויוטלו עליו קנסות אזרחיים משמעותיים. הנילון סבר כי הוא נהג כשורה וכי אין זה ראוי ונכון להטיל עליו עיצומים כספיים (בוודאי לא כבדים), וביקש חיש-מהר מפרקליטו להידבר עם המוסד הממלכתי ולנסות להסדיר את הנושא.

פנה הפרקליט לרגולטור, נפגש עם אחד מנציגיו הבכירים, הסביר בקווים כלליים ביותר כי המיוחס לנילון איננו נכון בעליל, וביקש ליתן את תגובתו הכתובה והמפורטת (על-פי הזכות המוקנית לו), ולאחריה להיסוב עם אנשי הממסד כדי לשכנעם ולהגיע איתם לעמק השווה, ככל שיהיה בכך צורך. על כך השיב לו הרגולטור מיניה וביה, כי עדיף לוותר על תשובתו הכתובה של הנילון ולהסכים לעיצומים ולסנקציות רגולטוריות נוספות.

פרקליט הנילון השתאה ושאל בדחילו ורחימו, כלום אין זה יותר הגיוני ליתן תחילה את תשובתו הכתובה והמפורטת של הנילון המוכיחה את ניקיון-כפיו, ורק אחרי כן להגיע להידברות אם יש צורך בסנקציות, ואם כן - מה טיבן. השיב לו נציג הרגולטור בנימוס אך בתקיפות, כי הנילון רשאי בוודאי לממש את זכותו להשיב בכתובים על הכוונה להשית עליו עיצומים, אלא שבכך נוטל על עצמו הנילון סיכון ממשי ביותר, שהמגעים בינו לבין הרגולטור הופכים להיות פורמליים, ובתור שכאלה הם צפויים ככל הנראה לפתיחה בחקירה פלילית על מעללי הנילון (כביכול).

האיום בצבץ מבין השיטין. ליתר דיוק, האיום בלט בבחינת: "או שתגיעו איתי להסדר מניח את הדעת כבר בזמן הקרוב - או שככל הנראה תיפתח חקירה פלילית, אשר תקבל פרסום ברבים, תפגע במוניטין הפירמה ותבאיש את ריחה, וגם אם תסתיים החקירה בלא כלום - היא תגרום במהלכה לנזקים קשים לנילון, מעצם החקירה ומעצם פרסומה ברבים." כך.

הפרקליט לא האמין למשמע אוזניו, למרות ששמר על ארשת נינוחה ולבבית, ואילו הנילון פירפר תחת המגף המאיים של חקירה פלילית פוטנציאלית ומיידית.

הייתכן כדבר הזה במדינתנו הנאורה? במדינת חוק?

ובכן, בזמנו היו אירועים כגון דא חזון נפרץ ברשות המסים, אך לא עוד. קמה צעקה גדולה אצל מומחי המס למיניהם כנגד התופעה הנלוזה, ובעקבות דברים אלה נוסחה מגילת זכויות הנישום, בה נקבע בסעיף 7 כדלקמן: "ככלל מצווים עובדי המס שלא להקשות ולהתנות את הטיפול האזרחי בשומתך בהליכים פליליים כלשהם. עם זאת, הם רשאים להביא לידיעתך כי לממצאים בתיקך עלולות להיות השלכות במישור הפלילי".

ומאז שקטה רשות המסים 40 שנה (פחות). לעבדכם הנאמן היה חלק בלתי מבוטל בניסוחה של מגילת זכויות הנישום ובסעיף 7 שלה. ברור אפוא שכדברים המקוממים האלה לא אירעו ברשות המסים. הייתכן שאירעו במוסד ממלכתי אחר? גבירותיי ורבותיי הקוראים, כדברים האלה אירעו גם אירעו. רק לאחרונה אירעו, וביתר קיצוניות. הנישום לא העז ליתן את תשובתו הכתובה ("הפורמלית") - ונאנס להגיע להסדר עם הרגולטור, תוך נשיכת שפתיים. כחלק מההסדר עם הנילון צויין כי התנהגותו לא היתה פלילית (ללמדכם שהאיום בחקירה פלילית היה, לעניות דעתי, "נגישתי" ו"סחטני").

לא למותר להזכיר בהקשר זה את הוראות סעיף 428 לחוק העונשין בדבר עבירת סחיטה באיומים: "המאיים על אדם בכתב, בעל-פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם או מאיים לפרסם ... דבר הנוגע לו... או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשיית מעשה או להימנע ממעשה שהוא נאלץ לעשותו...".

האיסור לעשות שימוש באיומים הוא גם נחלתו של המשפט האזרחי. כך פסק בית המשפט העליון בעניין שפיר נ' אפט, כי בהקשר לאיום בנקיטה בהליכים פליליים נקבע לא אחת כי איום כזה יש בו משום כפייה, והוא נותן בידי מי שהתקשר עקב האיום זכות לבטל התחייבותו. "התקשרות בעקבות איום לפנות למשטרה ולנקוט הליכים פליליים נוגדת את האינטרס הציבורי, שאין הליכים פליליים צריכים לשמש נושא להסדרים כספיים ולמסחר בין אדם לחברו." אמירה זו יפה גם לגבי רשויות הממשל בישראל.

עקיפת הסניגור והעצמת האיומים

האירוע אותו הזכרתי (ומיתנתי) דלעיל כלל בחובו אלמנט פסול נוסף. כזכור, היה זה פרקליטו של הנילון אשר טיפל מטעמו מול הרשות הרגולטורית. והנה, בשלב מסוים נותק הקשר בין הפרקליט למוסד הממלכתי. הרגולטור עקף את הפרקליט וניהל את המגעים, את הכפייה ואת האיומים ישירות מול הנילון ללא הפילטר של הפרקליט המייצג.

"על ראש הרשות הממלכתית" בוער הכובע בעניין זה. היא חטאה לכללי האתיקה, ובתחבולות עשתה לה מלחמה ואיומים מול הנילון המאוים והמבוזה. "אל תבלבל אותי עם עובדות", התריסה הרשות הממלכתית כלפי הנילון (במילים אלה או אחרות). "שלם את הקנס והעיצומים הכספיים לאלתר - פן יבולע לך".

הנילון נאנס לשלם. נאלץ לשלם. אויים לשלם. נסחט לשלם. ושילם.

מדינת ישראל, המאה ה-21.

עוד כתבות

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

כאוס של בחירות: יריבים מתחברים, אחים תוקפים והבוחרים הערבים מחוזרים

שום דבר לא סופי בכנסת הזאת. גם לא ההחלטה ללכת לבחירות ● לנתניהו יש את הקלף הביטחוני שמדביק קואליציות ולגנץ לא כדאי בחירות עכשיו ● פוליטיקאים בדימוס שוקלים לחזור, רמטכ"לים בדימוס רוצים להיכנס והח”כים הנוכחיים לא רוצים להיפרד מהכיסא

מטוס של גולף אייר / אילוסטרציה: שאטרסטוק

לקראת השקת הקו לישראל: גולף אייר חתמה על הסכמים עם תע"א וטל תעופה

חברת התעופה הלאומית של בחריין, גולף אייר, חתמה עם התעשייה האווירית על הסכם למתן שירותי רציף (Line maintenance) ● בתוך כך, החברה הבחריינית גם בחרה נציגות בישראל: טל תעופה

זיקוקים בשמי דובאי / צילום: ג'ון גמברל, AP

כ-5 מיליון שקל זרמו מאיחוד האמירויות לעסקים קטנים ובינוניים בנובמבר

על פי חברת "חשבונית ירוקה", ישנה בחודש נובמבר האחרון עלייה של למעלה מ-200% במספר כמות הלקוחות מאיחוד האמירויות אשר קנו מעסקים קטנים ובינוניים ישראליים

פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

המשקיעים רואים את סוף המגפה? מה המשמעות של היחלשות הדולר, התחזקות השקל והזינוק הגדול של הביטקוין

המטבע האמריקאי הגיע לרמה של 3.28 שקלים - שפל שלא נראה מאז 2008 • צירוף של גורמים, כמו הדפסת כסף מסיבית, שיאים בבורסות ותוצאת הבחירות בארה"ב, החלישו את הדולר • עם זאת, החשש מהחובות המצטברים בעולם וחזרתה של התאווה לסיכון - העלו את הביטקוין לרמות של 19 אלף דולר

איל מלאנוקס / צילום: יונתן בלום

אחרי הפרישה ממלאנוקס: איל וולדמן מצטרף לדירקטוריון הסטארט אפ פליופס

בחודש שעבר וולדמן פרש ממלאנוקס, חצי שנה אחרי שנרכשה על ידי אנבידיה ● מלאנוקס היתה אחת המשקיעות בפליופס ב-2018 וכעת וולדמן ישמש כדירקטור בחברה

מטוס אל על / צילום: יואב יערי

אל על תזרים לקופתה 25 מיליון דולר - מקדמה מהאוצר והלוואת בעלים

החברה תקבל ממשרד האוצר 15 מיליון דולר כהקדמת תשלום בגין הוצאות האבטחה של חברות התעופה הישראלית ● סכום זה יועבר אחרי שבעלי השליטה באל על יזרימו לה 10 מיליון דולר כהלוואה ללא ריבית

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

למה טרם אושרו עשרות טיסות לדובאי של חברות התעופה הישראליות?

הביקוש האדיר הוביל לשאיפה להגדיל את היצע הטיסות לדובאי, שמתאפשר גם לאור זמינות המטוסים - אלא שהחברות נתקלו בתקרה ושמה אבטחת טיסות

כפר הנופש נעורים. משמש היום לבידוד / צילום: שלומי יוסף

שלום נעורים, להתראות לחופשה? ברמ"י שוקלים לפנות את המשטרה מכפר הנופש נעורים

המשטרה מפעילה במתקן נעורים שבעמק חפר מכללה ובקיץ כפר נופש לאנשיה ● יוזמה של רמ"י עשויה להפקיע את השטח לטובת שימוש תיירותי לכלל הציבור ● המשטרה: לא מכירים את המהלך

ניו יורק - בורסת וול סטריט / צילום: תמר מצפי

"יש כאן מתכון מנצח להמשך העליות": 2 גורמים עיקריים שימשיכו לספק דלק לשווקים

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות מסמן את הגורמים שצפויים להמשיך לתמוך בשוקי המניות, אם כי השוק המקומי עשוי שלא להצטרף לחגיגה

מכ"מ של חברת ראדא / צילום: צבא ארה"ב

הרדאר של יוסי בן שלום וברק דותן לא טעה: ראדא ברמות שיא

4.5 שנים אחרי שנכנסה להשקעה בחברה הביטחונית, הרווח של DBSI מגיע לכמעט פי 6 על השקעתה ● חברת ההשקעות הפרטית של בן שלום ודותן עומדת בפני אקזיט עם מכירת טלדור - שבה היא מחזיקה - לוואן, תמורת 250 מיליון שקל

מתקפות הסייבר הולכות ומתעצמות/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

טעות ללא הזדמנות: שירביט יכולה הייתה לנהוג אחרת גם אחרי הפריצה

השבוע התבשרו לקוחות חברת הביטוח שירביט שיש סיכוי יותר מסביר שהפרטים הרגישים שלהם נגנבו על ידי קבוצת האקרים ● במקום שקיפות ומתן תחושת הגנה, המותג בחר בטקטיקה של הכלה והשקטה באירוע בעל פוטנציאל סיכון ללקוחות שלו

ישיבה עם מסכות נגישות ושקופות במשרד להגנת הסביבה / צילום: נג'וא רחאל

סביבה תומכת בבעלי מוגבלויות במשרדי הממשלה

וגם: שר הרווחה איציק שמולי העניק לקבוצת "שכולו טוב" אות הערכה על התרומה וההצטיינות בעשייה ● השיחה

פשעי סייבר, האקר בפעולה / צילום: Shutterstock ארטם אולשקו

הדילמה הבלתי אפשרית של מנכ"ל שירביט: לשלם או לא לשלם את הכופר?

האדם שהכי פחות צריך לקנא בו הערב הוא מנכ"ל חברת שירביט ● אם ייכנע, ייתפס כמי שהעדיף את טובת לקוחותיו מעל הכל, אך עלול לפתוח שערי גיהינום של מתקפות סייבר על כלל המשק בישראל ● אם לא ייכנע - יואשם בהפקרת לקוחותיו

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי / צילום: ברזילי

מנכ"ל משרד הבריאות: שוקלים סגר בחנוכה או עוצר לילי

לדבריו של מנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי, במשרד הבריאות מעריכים כי כ-700 אלף עד מיליון ישראלים חלו בקורונה, למרות שרק פחות מ-400 אלף חולים אכן אותרו על ידי מערכת הבריאות

שי נוביק, יו"ר אנלייבקס. פונים לשוק האמריקאי / צילום: איל יצהר

תוצאות טובות לאנלייבקס בטיפול בחולי קורונה: 7 חולים קשה החלימו ואחד בדרך לשם

אנלייבקס פרסמה את תוצאות הביניים מהניסוי שלב 2 לטיפול ב-Allocetra בחולי קורונה במצב קשה וקריטי ● הניסוי כלל 8 חולי קורונה, אשר גויסו לניסוי זה עד כה, 6 מהם במצב קשה ועוד 2 במצב קריטי

דוד אמסלם / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

דוד אמסלם: החלטתי לבטל את נבחרת הדירקטורים של רשות החברות הממשלתיות

השר אמסלם הודיע כי הוא מתכוון לפתוח את ההתמודדות על מקום בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות לכל מי שירצה לכך - גם אם אין לו רקע בתחום ● לגלובס נודע כי הרקע להתקפה היא פסילתו של אנדריי אוזן מלכהן כיו"ר רכבת ישראל, בשל זיקתו הפוליטית לליכוד

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

שר האוצר כ"ץ יציג לגנץ את תקציב המדינה 20-21 ביום ראשון

במהלך השבוע הציג כ"ץ את התקציב לראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה שנערכה בין השניים במשך שעות ארוכות ופגישה דומה הייתה אמורה להתקיים עם גנץ על רקע המשבר הפוליטי המתרחב

פיז'ו 508 / צילום: יח"צ

פלח הפרמיום ממשיך להתחדש: דגמים חשמליים ודגמי פלאג-אין חדשים

דגמים חשמליים ודגמי פלאג-אין חדשים ממשיכים לזרום לקראת תחילת שנת הדגם ● מה בהיצע, וכמה יעלה התענוג?

בוריס ג'ונסון והמירוץ לחיסון של בריטניה / צילום: Associated Press, Paul Ellis

איך עקפה בריטניה את ארה"ב ואירופה בדרך לחיסון הקורונה

סוכנות ביקורת התרופות של בריטניה, שאישרה את החיסון של פייזר וביונטק, הייתה הראשונה במדינה מערבית שעשתה זאת ● זאת בעת שהיא מתכוננת ליציאה לדרך עצמאית אחרי סיום הברקזיט

מתקפות הסייבר הולכות ומתעצמות/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

המתקפה על שירביט: חלק ממגפה עולמית, וזו רק ההתחלה

מגפת הקורונה שינתה את שיגרת העבודה בארגונים רבים המאפשרים כעת עבודה מהבית ● האקרים מכל העולם מנצלים זאת ומחפשים פרצות אבטחה, כדי לסחוט כספים מחברות ● גם מנהיגי ה-G7 כבר פרסמו הזהרה חסרת תקדים בנושא