עמותת קרן דולב לצדק רפואי עתרה לבג"ץ בדרישה לחייב את שירותי בריאות כללית להפסיק להשתמש בכספי ציבור שמעבירה המדינה עבור עלות סל הבריאות של מבוטחיה, כדי לממן הטבות חריגות ולסבסד תשלומי השתתפות עצמית לעובדיה, גמלאיה, בני-זוגם וילדיהם.
בינואר השנה חייב בית המשפט את הכללית לחשוף מידע על מספר העובדים ובני משפחותיהם הנהנים מהנחות או פטור מהשתתפות עצמית עבור טיפולים, וכן את עלות זכויות אלה והמקור התקציבי שלהן. המידע שמסרה הכללית גילה כי עלות זכויות היתר היא כ-85 מיליון שקל בשנה, ומספר הנהנים מהן הוא כ-100 אלף איש.
רוב הסכום (כ-58 מיליון שקל) הוא פטור מתשלום השתתפות עצמית עבור תרופות בסל ובמרשם בבתי-מרקחת של הקופה, וכן מס הכנסה וביטוח לאומי ששולמו בגין הטבה זו בשנת 2008 כגילום מחוץ לתלוש (כ-20 מיליון שקל).
באמצעות עו"ד גילעד רוגל טוענת קרן דולב, כי הכללית ייצרה למעשה "ביטוח משלים" עבור עובדיה ומשפחתם, על חשבון יתר המבוטחים. לטענתה, הכללית יצרה "סבסוד צולב" - הן מכספי סל הבריאות (דבר האסור לפי החוק) והן על-ידי שימוש בכספי המבוטחים ה"רגילים", שנדרשים לממן את ההטבות למבוטחים ה"מיוחסים".
ב-2006 קבע מבקר המדינה כי השימוש שנוהגות לעשות קופות-החולים בכספי סל הבריאות למימון זכויות היתר והטבות רפואיות לעובדיהן, פוגע בעיקרון השיוויון ובאיתנות הפיננסית של הקופות. (בג"ץ 8335/09).
מהכללית נמסר בתגובה: "אין בין הטבות שכר הניתנות לעובדים, שהם פרי הסכם שכר היסטורי מקדמת דנא, ובין אפליית מבוטחים ולא כלום. מדובר בהטבות שהכללית אינה רשאית לבטלן באופן חד-צדדי, היות והן עוגנו בהסכמים קיבוציים וגם בהסכם הבראה משנת 1994, שהמדינה חתומה עליו. הכללית אינה הכתובת לביקורת המוטחת בעניין זה".