"אל המחר" הוא ארוע הפתיחה החגיגי שפותח את ועידת הנשיא הערב (ג'), שכותרתה "פונים אל המחר", אשר מתקיימת זו הפעם השניה, נשיא המדינה, שמעון פרס, התכבד לפתוח את הועידה, שתתנהל במהלך שלושת הימים הקרובים במרכז הקונגרסים הבינלאומי בבנייני האומה שבירושלים ובה יתארחו יותר מ-3,500 אורחים, מהם לפחות 1,000 מחו"ל.
ואלה דברי הנשיא:
"ברוכים הבאים לירושלים. ישראל מודה לכם, ומברכת אתכם. התאספנו שוב כדי לדון על המחר. התאספנו מכוחה של אמונה עזה, ביכולתם של בני אנוש לעצב את גורלם ולבנות מחר טוב יותר לילדיהם. התאספנו כדי לטקס עצה נוכח האתגרים הסבוכים שמזמנת לנו הדרך שמובילה אל המחר. הדרך אינה קלה, אך האופק הינו רווי הזדמנויות מרהיבות".
"האתגרים הניצבים בדרך אל המחר מחייבים הֵיערכות אזורית ועולמית. הנגיפים, הזיהום ובעיית האקלים - אינם מתרשמים מגבולות. יש צורך בהיערכות גלובלית שתשקם את הפגיעות שפקדו את המערכת הכלכלית העולמית. ושגם תופנה למשבר האקולוגי. שתגבר על העוני. על הרעב. על הטרור. על האיום שנוצר על ידי ארצות טוטליטריות, כגון איראן, המאיימת להצטייד בנשק גרעיני. היערכות עולמית ואזורית תאפשר להתמודד מול האיומים על הביטחון הקולקטיבי והאישי של כולנו. להתמודדות הזו דרושה חכמה יותר מכוח".
"ישראל היא ארץ קטנה ודלת משאבים. לשטחה יש גבול. לתבונתה אין גבולות. לתבוּנָה שאנו מחפשים יש עומק היסטורי. עמדתנו האינטלקטואלית באה מעשרת הדיברות, שמשה רבנו הוריד מהר סיני, כדי לשמש לנו מדריך מצפוני, ומאוחר יותר, מתורת היחסות של איינשטיין שפתחה לעולם כולו, וגם לנו, אפשרויות מדעיות שאין שיעור לגודלן. המגבלות שלנו - בשטח ובאוכלוסייה, אינן מאפשרות לנו להיות יצרן גלובלי. ואילו הפוטנציאל המדעי שלנו מאפשר לנו להיות מדען גלובלי".
"הלקח ההיסטורי אומר לנו שלחיות על החוכמה, פירושו להעדיף את השיקול המוסרי. אנחנו לא מוכנים שהקשיים שנתקלנו בהם יהפכו אותנו למדינה סרבנית האומרת לא. אנו מחברים את כושר הבינה שלנו עם האפשרויות המדעיות, כדי להיות מדינה חיובית. מדינת כֵּן. מדינת כֵּן לשלום. מדינת כֵּן לצדק. מדינת כֵּן לחופש. מדינת כֵּן לעילוי העולם שבו אנו חיים. אנו חייבים להגן על חיינו אך אנו גם חייבים להושיט ידנו באומץ וללא הרף - לשלום. וגם אם נצטרך לשאת במחירו, וגם אם אחרים ייהנו מפירותיו - הכֵּן לשלום הוא ערך העומד בפני עצמו. ולכן - ישראל אומרת כֶּן לתהליך השלום".
"ישראל אמרה כֵּן ליוזמתו של הנשיא האמריקאי, ברק אובמה, לחדש מיד את המשא ומתן שנועד ליצור שתי מדינות לשני עמים; ולפעול להביא שלום אזורי כולל, כדי לכבות את אש השנאה. ישראל אמרה כֵּן לפיתוח הכלכלי של הרשות הפלשתינאית. היא אומרת כֵּן לחיזוק יכולתה של הרשות הפלשתינאית להשליט חוק וסדר, כמובן מבלי ליצור איום עלינו. אנו אומרים כֵּן מהדהד לשלום עם שכנותינו ודוחים את הטרור שמזלזל בזכויות האדם, ובעיקר בזכות הבסיסית לחיים".
סכנת הטרור - סכנה לחופש
"טרור זה הוא סכנה לחופש. הוא סכנה לשלום. ולא לחינם התגייסו מדינות רבות ובראשן ארצות הברית להילחם בו. ולמלחמה הזו יש מחיר לא פשוט. עמים שלא נפגעו ממכוניות תופת ומטילים המשוגרים לעבר אוכלוסייה אזרחית, אינם מודעים לנזק שהטרור גורם, למחיר שהוא תובע, לסיבוך שהוא יוצר. מניעת טרור היא אמירת כֵּן לשְכֵנוּת טובה. מלחמת הטרור היא פשע. ויש לעקור פשע זה כדי לומר כֵּן לחיים. ידידים יקרים, השלום אינו רק גמר המלחמה. שלום אמיתי הוא שער לקידום האנשים לעבר חיים בטוחים יותר, עשירים יותר, משמעותיים יותר. מלחמה מתנהלת בכוח הכוח. שלום מתנהל בכוח החכמה".
"המדע הביא לגלובליזציה חדשה המאפשרת לכולם, ולמעשה לכל אחד, ליצור משקים כלכליים גדולים, שאינם מושגים בכוח החרב, ואינם נבנים באמצעות הניצול - ומאפשרים ליצור חברה אזרחית הנשענת על הרצון הטוב. רצון טוב - כוחו אינו נופל מכוח הכפייה. המדע הוא מסע מרתק במרכבה שאינה מופרעת על ידי דעות קדומות, ואינה נעצרת בגלל הבלתי ידוע. העידן המדעי הֵחֵל במאה שעברה. ועכשיו הוא נכנס למהלך חדש ומדהים, לעידן המופנה למכונה המופלאה ביותר, המסתורית ביותר, והמבטיחה ביותר שקיימת בעולם - המוח האנושי".
"הדיאלוג שלנו עם עצמנו, כלומר עם ראשנו, הוא הרפתקה מרהיבה העשויה לשנות סדרי בראשית. הוא יבוא לביטוי בוועידה זו. זהו מסע שמעודד חדשנות בחמש תעשיות היסוד הדרושות, שיהוו את המסד הדרוש, לתיקון שגיאות העבר ופתיחת אפשרויות בלתי מוגבלות שמאכלס המחר חדש. העוני, הרעב, האלימות, הבַעָרות, החולי והזיהום זקוקים לטכנולוגיה חדשה ולתעשייה חדשה שתאפשר להתמודד עם צרכיהם. העובדה שישראל היא ארץ קטנה, דלת משאבים, אינה מונעת ממנה לשמש כמעבדה עולמית חלוצה בתחומים אלה".
על אף קוטנה של המדינה, ישראל חלוצה עולמית במגוון תחומים
"התחום הראשון היא תעשיית האנרגיה הנקייה. מחירי נפט מופרזים דרדרו את העניים ללא הצדקה, ופינקו את העשירים ללא צורך, הנפט יצר פער שפגע בשיווי המשקל החברתי של העולם, פער שטרם נסגר. הנפט גם מזהם ופוגע באקלים כדור הארץ. מאמץ הקלין-טק בישראל נועד ליצור אלטרנטיבה לזיהום שבא מהנפט ולהפליה שמחירו יוצר. ויש לו כבר תוצאות מבטיחות, הזכות להערכה ולהכרה עולמית. התעשייה הגיאו-תרמית והתרמו-סולרית הישראלית, בונה ומחזיקה תחנות של אנרגיה נקייה בישראל ובמקומות רבים בעולם. ובראשית השנה הבאה יושקו הרכבים החשמליים שיזמנו כאן, הנחשבים כמהפכה בתחום התחבורה הנקייה, ויאפשרו לצי הרכב שלנו להיכנס לתחום ההנעה הנקייה. זו מהפכה גדולה בארץ קטנה, המשמשת גם כפיילוט פלַאנט לעולם הרחב. אנרגיה סולארית ותחבורה נקייה יאפיינו את תרומתנו בוועידת האקלים בקופנהגן".
"התחום הבא היא תעשיית המים העולמית. המחסור במים ממית תינוקות, מונע ריפוי מחלות ומעכב את הגידול בייצור המזון. על המחסור הקיומי במים, ישראל מגשרת בהייטק. ישראל תבנה כינרת נוספת ממימי הים התיכון. עד 2015, 100% מצריכת המים הביתית בישראל תבוא מהתפלה. 75% מהמים בישראל יהיו מים ממוחזרים. וישראל פועלת למִזעוּר עלויות ההקמה וההחזקה של מערכות ההתפלה באמצעות ננו-טכנולוגיה, וממשיכה במדיניות השקיה חוסכת מים. עד עתה הבאנו לחיסכון של 70% מתצרוכת המים המקובלת ליחידת שטח. ובעזרת הנדסה גנטית של זרעי גידול - דונם אדמה בישראל מעניק יבול שכמוהו פי 30 מהמקובל במרבית מדינות העולם. את המים אפשר להתפיל. אפשר להכפיל. אפשר להפיץ ללא אידוי וללא דליפות".
"תחום שלישי הוא תעשיית הביוטכנולוגיה, תאי הגזע משמשים אתגר מרכזי. האוכלוסייה העולמית תגדל בעשור הבא במיליארד אנשים נוספים, ורובם בעולם המתפתח, שהוא עני יותר ומקופח בנגישותו לרפואה. אם לא נדאג לצרכי הבריאות של האוכלוסייה המתפתחת -ניצור איום ליציבות העולם. תשתית המחקר הרפואי בישראל היא מהמובילות בעולם. מבין שישה זוכי פרס נובל הישראלים בעשור האחרון, שלושה זכו בתחום הביוכימיה. הרפואה הישראלית זכתה גם בשלל פטנטים ומכשירים רפואיים שנחשבים לפורצי דרך. המחקר בתאי הגזע עשוי ליצור תעשיית חלקי חילוף לגוף האדם ובלימת הדעיכה של תאי המוח. ישראל תופסת מקום שני בהיקפי המחקר ובפרסומים מדעיים בתחום זה, לאחר ארה"ב ולצידה של בריטניה הגדולה".
"תחום רביעי מתמקד בשיטות הוראה מתקדמות. קצב השינוי בעולם כה גבוה עד שקשה לקיים מערכת חינוך מעודכנת. החינוך צריך להיפרד משינון ספרי העבר האבוד, ולהתרכז בפענוח אפשרויות העתיד החדש. הטכנולוגיה יכולה לסייע בהוראה, ולאפשר למורים להתמקד בחינוך לערכים ובפיתוח הדמיון. ידע אנושי עצום שרוכז בעבר בספריות ענק מצוי היום במכשיר קטן יותר מחפיסת שוקולד. את בתי הספר אפשר וצריך להפוך לחוויה נעימה, מרתקת, ערכית - עם פנים לעתיד. זוהי משימה חדשה בעלת חשיבות מכרעת. היקף תעשיית החינוך העולמי נאמד כבר היום בכ-50 מיליארד דולר".
"התחום החמישי הוא תעשיית ביטחון הפנים. הטרוריסטים של ימינו מוכנים לרצוח את עצמם ולרצוח את זולתם בכל כלי משחית מְסַכִּין ועד טיל. מחומר נפץ ועד לנשק גרעיני. אמצעי המלחמה המותאמים למלחמה הקלאסית, אינם הולמים את דרכי ההגנה נגד הטרור האישי, הגלובלי. דרושים אמצעים חדשים והם ניתנים להשגה. ישראל עומדת בחזית הטרור ועליה לייצור אמצעי הגנה חדשים כגון: כלי טיס בלתי מאוישים או חיישנים זעירים המאפשרים זיהוי של חדירת טרוריסט או סכנה, לסביבה אזרחית שלמה. זו תעשייה גדולה כבר היום, והיא תצמח לממדים גדולים יותר בגלל האיומים הגוברים שמציב הטרור העולמי".
דברי סיכום
"ידידים יקרים, זכיתי לחיות ולפעול במדינת ישראל מימיה הראשונים כאשר נאבקה בכל כוחה כדי להישאר בחיים. עברנו תשע מלחמות שאיימו על קיומנו וניצחנו בכולן. כיום, ישראל היא מדינה חזקה ומתקדמת הרוצה לתרום, לא רק להתמודד".
"הצגתי באופטימיות את אשר השגנו. אסור שהאופטימיות תהפוך לשביעות רצון עצמית, אני אופטימיסט שאינו שבע רצון. אנו נפגשים כאן כדי ללמוד, לא רק ללמד, ואנו צמאים לשמוע בעצתכם ולחשוב יחד כיצד ניתן לפגוש את אתגרי העתיד ולעצב מחר טוב יותר לכל הילדים, לכל האימהות ולכל בני האדם".