יחצניו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מיהרו לדווח לעיתונות ביום שישי האחרון כי לקוחם נבחר בין 7 הנגידים הטובים ביותר בעולם על-ידי המגזין "גלובל פייננס".
ה"גלובל פייננס", עם כל הכבוד, אינו ברשימת עלית המגזינים הכלכליים בעולם. מעבר לכך, לא ברור אילו קריטריונים שימשו אמות מידה לציון הגבוה שהוענק לפישר.
המגזין מציין בעיקר את פעילותו של פישר בשוק המט''ח. אבל דווקא מדיניות זו, של רכישות הדולרים המסיביות, זכתה לביקורות קטלניות מצד כמה מבכירי הכלכלנים בישראל. מצד שני, נראה שעמידה ביעד יציבות המחירים לא שימשה קריטריון, שכן מאז כניסתו לתפקיד ב-2005 פספס פישר ברציפות את היעד, וייתכן כי לא יעמוד בו גם השנה. גם מדיניות השכר בבנק ישראל וניהולו אינם מזכים את פישר בציון גבוה, אבל ספק אם ב"גלובל פייננס" שמעו על כך.
מה שמעיב יותר על אמינות הדירוג הוא הציונים שהעניק המגזין לנגידי בנקים מרכזיים אחרים:
הנגיד המהולל הברזילאי, אנריקה מאירלס, החתום על ה"נס הכלכלי" הברזילאי ועל הפיכת ברזיל ממדינה דרום אמריקאית מפגרת למעצמה כלכלית עולמית בתוך פחות משבע שנים, קיבל רק B. בן ברננקי, נגיד הבנק הפדרלי, קיבל ציון קרוב ל"נכשל" - קצת מוגזם לנוכח הזכויות שיש לברננקי בהצלת הכלכלה האמריקאית, וכתוצאה מכך - העולמית.
פישר אינו צריך את הפרסום ב"גלובל פייננס": כישוריו אינם שנויים במחלוקת, והוא זוכה לפופולריות רבה הן בארץ והן בחו''ל. אבל נראה שהצורך של אנשיו לרדוף אחרי כל מחמאה גורם נזק למוניטין שלו. הרדיפה הזו תיפסק כנראה רק אחרי שראש הממשלה, בנימין נתניהו, יציע לפישר קדנציה נוספת. רק אז הם יוכלו לנשום לרווחה.