המיתוס בעולם הספורט הישראלי שנבנה סביב מוני פנאן - המנהל המיתולוגי של מכבי ת"א בכדורסל ששם קץ לחייו השבוע - היה שהוא הרבה יותר מסתם מנהל. אחד שממלא לשחקנים את המקררים, דואג לשלם להם את החשבונות בדואר ורץ באמצע הלילה עם הילדים החולים שלהם לרופא.
בקיצור, מנהל קבוצה שמבין לנפש השחקנים, בעיקר הזרים שבהם, ששמחו לגלות שיש מי שמוריד להם מהראש את טרדות היום-יום הקטנות שמעסיקות את כולנו, כדי שהם יוכלו להתרכז במה שהכי חשוב למכביזם - להשיג ניצחונות. עדיף תבוסות.
אמנם כרגע רב הנסתר על הגלוי, אבל דבר אחד כבר בטוח - לשירותי השמרטפות שהעניק פנאן היה מחיר. על פניו, במשך 16 שנה הוא ביצע את התפקיד מבלי שקיבל שכר ממכבי ת"א, אבל עכשיו מתברר שמי שמימן לכאורה את פעילות הפעוטון שהקים היו בעצם שחקנים בקבוצה. חלקם העבירו לו מאות אלפי דולרים בתמורה לתשואה חודשית קבועה, והוא מצדו דאג להשקיע עבורם את הכסף. בדרך, כך מסתמן, הוא גזר לעצמו גם קופון.
זה לא שפנאן הכריח מישהו. אבל אם האדם שממלא עבורך את תפקיד ה"אבא" אומר לך שיש לו עסקה טובה בשבילך, סביר להניח שתקשיב לו.
השיטה של פנאן כנראה עבדה לא רע במשך שנים, אבל במבחן הזמן התברר שהיא נכשלה כישלון חרוץ. פנאן התאבד, והשחקנים שנתנו לו כסף נשארו עם המכנסיים למטה. מה שמוכיח שהקלישאה הישנה והחבוטה התבררה שוב כנכונה - אין ארוחות חינם.
כי גם מי שדואג לכל מחסורך, צריך לאכול לפעמים משהו. במקרה הזה חלק מהחסכונות שלך.