"אחת הסיבות למצבה הטוב של ישראל בהיבט של המשבר הפיננסי היא פרסונאלית - אישיותו של הנגיד שזכתה בו ישראל: כלכלן מצטיין בעל יכולת מקצועית מאד גבוהה ובעל אמינות גבוהה ביותר שמשליכה על המשק" - כך אמרה היום (ה') ליאורה מרידור, ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת ת"א ויועצת בכירה בבנק ישראל לשעבר. מרידור השתתפה בפאנל "האם המשבר הכלכלי העולמי מדלג על ישראל?" בוועידת הנשיא השנייה, הנערכת גם היום במרכז הקונגרסים הבינלאומי בבנייני האומה בירושלים.
"אנחנו נמצאים במקום אחר מזה שהיינו בו לפני שנה", המשיכה מרידור. "המשבר לא נעלם, אך הוא עבר באופן הרבה יותר קטן ממה שחששו. בהיבט של המשבר הפיננסי מצבנו הרבה יותר טוב כי למרבה המזל עברנו כבר משבר פיננסי ב-83', ולכן הרגולציות פה היו הרבה יותר טובות. בנוסף, המשמעת הפיסקלית של ישראל נשמרת כבר במשך שנים, וכאשר המשבר פרץ היה התקציב כמעט מאוזן. סל הצעדים היה צריך להיות קטן יותר בישראל ביחס לארצות אחרות, כי המשבר היה יותר קטן פה, ולכן הנטל על התקציב הוא מתון בהרבה".
"השאלה מה הלאה, האם נתגבר על המשבר או שהכלכלה תיתקע ותקרטע", הוסיפה מרידור. "המשק הישראלי, בצדק, פתח עצמו לסחורות ולתנועות הון, מה שגורם לו להיות פגיע יותר. היום אנו רואים את היחלשותו של הדולר בעולם וגם כנגד השקל - מה שמשפיע על הרווחיות של החברות היצואניות. ישראל עשויה להתמודד עם כמה שנים של צמיחה פחותה מזו שהתרגלנו אליה בשנות הפריחה, תלוי במה שיקרה במדינות המערב".
לשידור החי מוועידת הנשיא
בפאנל השתתפו, מלבד מרידור, גם ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר; אוסקר אבו ראזק, ראש מחלקת מיסים בקסלמן וקסלמן PWC; מומי דהן, לשעבר כלכלן בכיר בכיר בבנק ישראל; אורי יוגב, יו"ר הועדה המייעצת של המועצה הלאומית לכלכלה ומנהל אגף התקציבים באוצר לשעבר; ועופר עיני, יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה.
"יש כאילו תחושה של כמעט אכזבה 'מה, כבר נגמר?' הבטיחו לנו סרט אימה וקיבלנו סרט רומנטי", אמר ירום אריאב. "במבט לאחור, היתה מדיניות מאד עקבית של האוצר מההתחלה. הדבר הראשון שעשינו היה אבחון ואפיון של המצב במשק הישראלי. כשהתחילה האווירה האפוקליפטית והכותרות בעיתונים צעקו 'תעשו משהו!', אני חושב שמשרד האוצר בראייה לאחור שידר עקביות במה שצריך לעשות, ובצוות באוצר היה קונצנזוס של אפיון המצב ומה צריך לעשות".
"מה שהציבור יזכור מהמשבר הזה זה את הטייקונים 'שהגיעו לפת לחם' במרכאות", אמר פלוצקר. "טוב שאפשר לחשוב על המשבר בלשון עבר, אנו בתקופה שהיא אחרי השפל שלה, אך עדיין מדובר בשנה עם אפס צמיחה, מה שמעיד על כך שעברנו ימים קשים השנה", התייחס לדבריו אורי יוגב. "אני לא חושב שמאד מרכזי העניין של הטייקונים והפחד הגדול שהיה מאובדן החיסכון - בסוף זה לא קרה".
אבו ראזק: "להעלות המס על נגזרים; אם אתה משחק בקזינו - שהציבור ייהנה"
"יכול להיות שהבנקים והגופים המוסדיים לא ניהלו נכון את כספי הציבור. אם חושבים על רגולציה, הדבר היחידי הוא שאותם אנשים שמנהלים את הכסף שלנו צריכים להיות יותר משכילים ומקצוענים בנושא", אמר אוסקר אבו ראזק. "כך לגבי דירקטורים - צריך לקבוע תנאי סף להצטרף לדירקטוריון. לא יזיק שהמדינה תדאג באמצעות רגולציה שהאנשים שמתעסקים עם הכסף שלנו יהיו ברמה המקצועית הנדרשת על מנת לעסוק בכך".
"מתחילת 2003 מרבית שוק ההון זה פשוט הימורים", הוסיף אבו ראזק. "הנגזרים למיניהם הם מכשירים ספקולטיביים. צריך להעלות את המס על מוצרים אלה לשיעור רגיל, ולא מס מופחת של 20% ליחידים. זה יקטין את התנודתיות בנכסים האלה וירחיק את האנשים שונאי הסיכון. אם אתה משחק בקזינו אז שהציבור ייהנה בעקיפין מאותם הימורים. אפשר לשכלל את שוק ההון גם במכשירים אחרים. מס מופחת נותנים על רווחי הון להשקעה לטווח ארוך -ולא על השקעות בנגזרים".