אישור בקשה ל
דיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים הוא דבר די חריג בנוף המשפט. בקשות כאלה מאושרת במשורה בלבד, רק כאשר פסק הדין המקורי סותר הלכה קודמת של
בית המשפט העליון, או שישנם חשיבות, קושי או חידוש בהלכה שנפסקה, עד שהיא מצדיקה לקיים דיון נוסף.
ובכל זאת, שמחתו של ישראל פרי צריכה להיות מוגבלת, שכן הוא רק חצה את משוכת תנאי הסף. ראשית, לא כל דיון נוסף מביא להפיכת הפסיקה. שנית, הדיון הנוסף יתקיים בפני מספר אי-זוגי של שופטים, אותו תקבע הנשיאה דורית ביניש. סביר להניח כי ביניש לא תסתפק ב-5 שופטים אלא תקבע הרכב של 7 או 9, משום שלא היתה דעת מיעוט בפסק הדין בו דנים.
יש לזכור גם כי נהוג ש-3 השופטים שנתנו את פסק הדין המקורי נשארים בהרכב המורחב, ובשל היעדר דעת מיעוט עדיף לפרי הרכב מורחב ככל היותר.
נוכח זאת ניתן להעריך כי הסיכוי שטענותיו של פרי יתקבלו בדיון הנוסף אינו מן המשופרים. מעבר לכך, הדיון הנוסף יתקיים רק בעבירת הגניבה בידי מורשה, שעונשה המירבי הוא 7 שנות מאסר, לעומת 5 שנות מאסר שהן העונש המירבי בגין קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שגם בה הורשע פרי.
לכן, גם זיכויו בדיון הנוסף מעבירת הגניבה עשוי רק להפחית במידת מה את 10 שנות המאסר שהושתו עליו.