אהוד ברק צודק. "גלובס" סתם נטפל לבת המוכשרת שלו, שסיימה את לימודיה בהצטיינות. אכן, ברק 100% צודק. מיכלי שלו כבר בת 40, ילדה גדולה, עצמאית, מבריקה ובעלת משרד עורכי דין משגשג.
ברק שוב צודק באבחנות הדקות והמושחזות שלו: לאבא ברק, שר הביטחון, אין שום קשר לעבודה שלה, שום קשר, בשום צורה. עו"ד מיכל ברק עושה מיליונים בזכות עצמה, בזכות הברק שלה, בזכות הכישרון שלה, בזכות האמביציות שלה, בזכות היכולת העסקית שלה.
ברק שוב צודק בניתוח האנליטי שעשה: "גלובס" פופוליסט, צהבהב, והטיפול של העיתון במיכלי היקרה שלו ממש שערורייתי. לכן, אהוד ברק אדיש למה שכותבים על מיכלוש הנהדרת שלו, מה כבר זה משנה מה מברברים העיתונאים. מפלגת העבודה היא אכן סוס מת, אבל ברק הוא סוס מנצח, שר הביטחון האולטימטיבי של העם, ולעזאזל מה שכותבים עליו ועל משפחתו.
אכן, אנחנו מכים על חטא. נסחפנו עם מיכלוש של ברק, מתוך קנאה, מתוך צרות-עין, מתוך רדיפת הרייטינג. ולכן, כינס אבא ציפורי יחד עם אמא ציפורי את 3 הבנות המוכשרות שלנו, מאיוש בת ה-12, אילי וגילי בנות ה-10, והראינו להן את המקרה של מיכלוש כדוגמה להישגיות יוצאת דופן, כישרון והתמדה ששכרה בצידה.
אבא ואמא ציפורי מאוד גאים בבנות שלהם, הם חושבים כמו כל האבות והאמהות שהילדות שלהן נהדרות, מוכשרות, מבריקות, ערכיות ונועדו לגדולה. הן חוזרות עם מאיות מבית-הספר, הן סקרניות ומלאות אמביציה, מה יש לדבר, לתפארת מדינת ישראל.
מאיוש אפילו התחילה לעלעל ב"גלובס" מדי פעם, ודי השתעממה מהעיתון ומהמספרים. היא לא ממש מבינה על מה אנחנו כותבים, ובכלל, אלגברה זה לא המקצוע החביב עליה. בשלב הזה, היא מעדיפה את "מעריב לנוער" וצ'יטוט עם חברותיה. לפחות בדבר אחד הצלחנו לרתק את אוזניה: כשהסברנו לה את המושג "רווח". היא שומעת כסף ומיד נדרכת - היא אפילו מוכנה לעשות כמה מטלות בבית בשביל לקבל דמי כיס. אחרי שיעורי ה"רווח" ו"הפסד", עברנו איתה לשיעורים על "קומבינה" ו"פרוטקציה".
היא שאלה אותנו אם נהיה מוכנים לשלוח אותה ללימודים בחו"ל כמו מיכלוש של ברק. השבנו לה שנסתדר, הרי מה לא יעשו ההורים בשביל הילדים שלהם. היא הבטיחה להצטיין בלימודים ושאלה איך עושים מכל זה הרבה כסף, הרבה יותר מדמי הכיס שההורים הקמצנים בקושי נותנים לה. בשלב הזה די נתקענו. אמרנו לה שנחשוב איך לעזור לה.
אז השיעור על ה"פרוטקציה" ושל "יד רוחצת יד", אמור להישמע כך: הבנים והבנות של האנשים הנחשבים כמו ברק, כמו הבנות והבנים של השופטים הבכירים בישראל, תמיד נוחתים איכשהו למשרדי עורכי הדין הכי נוצצים והכי נחשבים. בדרך-כלל, מרגע שהבנים והבנות המוכשרים והמצטיינים של הגילדה המשפטית והפוליטית פותחים משרד עצמאי - תוך זמן קצר הם הופכים למאוד עסוקים.
האם זה מפליא או מקרי שעו"ד מיכלוש ברק בחרה תחום בעריכת דין כמו מתן שירותים לעיריות בהעמקת גבייה - תחום שיש לו חיכוך מאוד גבוה עם מוסדות שלטוניים, כמו רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה? והאם זה מקרי שהכישרון שלה בהעמקת גבייה הביא למשרדה לא מעט לקוחות תוך זמן קצר, או שהשם "ברק" שייט לו באוויר להנאתו והגביר את הנכונות של ראשי עיריות לעשות איתה עסקים?
בדבר אחד אין ספק: מיכלוש מאוד חכמה. היא הבינה מהר מאוד איך הדברים עובדים. לא צריך לדבר איך הדברים עובדים, כי הם פשוט עובדים בלי לדבר עליהם.
הבעיה עם אהוד ברק היא לא הבילוי בסוויטה שלו בפריז. אפשר להניח כי תחת הסעיף הזה של "הוצאות פוליטיקאים" מסתתרות עשרות ואפילו מאות הוצאות שערורייתיות מהסוג של ברק, הוצאות שערורייתיות שנעות בין חוסר רגישות לבין גרידיות ונהנתנות.
הבעיה היא, כפי שתגובותיו של ברק ומקורביו משקפות, שהתפתח פה סוג של תרבות שמובילה לאובדן קשר עם המציאות ועם המוסר. וגרוע מכך - שהגילדה המשפטית והתקשורתית, לפחות במקרה של ברק, מעלימה ממנה עין ומאתרגת את שר הביטחון.
הניסיון לסייע לרווחים בעסקי הלובינג של בת-זוגתו, המיליונים שזרמו לבנותיו אחרי הכניסה לתפקידו בממשלה, העסקים המאוד צמודים של בתו עם מוסדות שלטוניים - כל אלה מחייבים בדיקה עמוקה ורצינית על מסלול הכסף של אהוד ברק ומשפחתו. אבל כנראה שהוא האתרוג החדש.
ששש..... עכשיו יש לנו את הפצצה האיראנית על הראש, מיכלוש ברק יכולה להמשיך ליהנות מהכישרון שלה.
eli@globes.co.il