הפאזל של שוק התקשורת הישראלי יושלם בחודשים הבאים, וככל הנראה הוא יורכב רק מארבעה חלקים. קבוצת בזק בראשות שאול אלוביץ', קבוצת פרטנר , אשר סיכויים רבים שתצרף את אינטרנט זהב , קבוצת סלקום , אשר המהלכים האחרונים צפויים לזרז את IDB למזג לתוכה את נטוויז'ן , ו קבוצת HOT , אשר בה צפוי פטריק דרהי להגיע לשליטה.
היו רגעים בשנים האחרונות אשר היה נדמה כי הפאזל יהיה עם חלקים רבים. ספקיות אינטרנט זינבו בספקיות השיחות הבינלאומיות, אשר ניסו להידחק לעולם הקווי - וכולם חלמו על נתח מהסלולר, וירטואלי או אמיתי.
שלוש הערות סביב המהלך של רכישת בזק:
1. הרגולטור ככול הנראה ויתר על תחרות אמיתית בשוק התקשורת. יתכן שעוד נראה ניצוצות של הגבלות למיניהן, או ניסיונות ליצור תחרות בנישות של השוק, אבל בסך הכל, משרד התקשורת ראה את השוק מתגבש לשלוש קבוצות, וכעת נותר לו רק לקוות שאלו ילחמו זה בזה על נתח השוק.
2. מלחמה אמיתית על נתח שוק לא תהיה. השחקנים שחדרו לאחרונה לשוק התקשורת - אילן בן דב ושאול אלוביץ' - הם אמנם אנשי עסקים ומכירים את שוק התקשורת זמן רב, אך כעת הם גם יהפכו לממונפים.
בראש מעייניהם של כל שחקני התקשורת בשנים הבאות יהיה מקסימום רווח, מקסימום תזרים ומקסימום דיבידנד. הדבר טבעי מבחינתם. לצרכנים נותר לקוות שיהיו בידיהם ברירות.
3. קבוצת אייפקס-סבן-ארקין הראתה שאפשר גם אחרת. למרות שניתן היה לחשוש שקרן השקעות תנהג בחברת התקשורת הגדולה בישראל כלימון שצריך לסחוט ככל שניתן, זה לא קרה. מנהלי בזק היו צריכים לספק גם קצב דיבידנדים גבוה וגם חוזק במחיר המניה.
במקום למכור נכסים ככל שניתן, למנף את החברה ולסדר חשבונאית את פלאפון ולהנפיק אותה, בחרה קבוצת השליטה דווקא ללכת לכיוון השני. היא קידמה השקעות ברשת NGNהמתקדמת וברשת GSM בפלאפון, התייעלה באחריות ובכל זאת הצליחה לעלות את מחיר המניה. כעת בזק מוכנה לדור הבא ולבעלים הבא.