גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יצרנים ישראלים: "אין טעם להתחרות ביבוא הזול מסין"

רוב היצרנים המקומיים מתקשים להתחרות במוצרים הזולים מחו"ל ומהשטחים, ומדווחים על פיטורים ומעבר ליבוא ■ למרות הזדעקות שר התמ"ת, הממשלה לא עושה דבר ■ איך בכל זאת מצליחים יצרנים מקומיים לשרוד? ■ וגם: 5 טיפים לקידום מכירות כחול-לבן

תוצרת הארץ - עולם הולך ונעלם? יצרנים מקומיים המתקשים להתחרות ביבוא הזול, מדווחים על פיטורי עובדים ועל מעבר ליבוא בהיקפים הולכים וגדלים על חשבון הייצור המקומי.

"הייצור המקומי עובר לנישות של מוצרים איכותיים, מעוצבים וחדשניים יותר כי אין טעם להתחרות בפשוט ובזול מסין", אומר מאיר בראל, ראש מטה כחול-לבן בהתאחדות התעשיינים.

שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר, שנזעק, בדומה לקודמיו בתפקיד, "להציל" את הייצור המקומי, הניח באחרונה על שולחן הממשלה תוכנית לקידום ולעידוד תוצרת הארץ, מתוך הבנה ותקווה שגידול ברכישות כחול-לבן יביא לקיטון באבטלה הגואה.

"ישראל איבדה בעשור האחרון מקומות עבודה רבים, הן בשל התגברות התחרות וההתמחרות והן בשל הסטה של מערכת הייצור למדינות אסיה, הנחשבות זולות במונחי עלות העבודה. הסטה זו פגעה בפריפריה הנשענת על ייצור מסורתי, יותר מאשר במרכז הארץ", מסבירים בתמ"ת.

מבדיקה שערך באחרונה מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת עולה שכל מיליארד שקל שיופנו מקניית מוצרי צריכה מיבוא לקנייה מתוצרת הארץ, יניבו 2,750 משרות נטו (לאחר קיזוז המשרות מאובדן נתח היבוא).

כמו-כן, מעבר לייצור מקומי של כלים וציוד מיבוא, יביא להרחבת התעסוקה ב-1,125 משרות נוספות.

התוכנית החדשה של המשרד, שזכתה לביקורת נוקבת מצד גורמים באוצר על כך שהיא עלולה לפגוע בתחרות, כוללת בין היתר סימון מוצרים כחול-לבן כדי שהצרכנים יוכלו לזהות בחנויות מוצרים מתוצרת הארץ; פעילות חינוכית להגברת קניות כחול-לבן בקרב ילדים ובני נוער; קמפיין פרסומי לעידוד כחול-לבן; וכן, ריכוז נתונים על הקניות של משרדי הממשלה.

בעניין זה יצוין כי שרי תמ"ת קודמים נחלו כישלון חרוץ, שכן חברות ומשרדים ממשלתיים רכשו וממשיכים לרכוש תוצרת חוץ.

כך או כך, יצרנים מקומיים מאסו בדיבורים ובתוכניות כאלו ואחרות. "הגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים לפני שיהיה מאוחר מדי", הם אומרים.

"התחרות הקשה מאלצת אותנו להוריד מחירים"

הבעלים: "המדינה, לצערי, לא מעודדת את היצרן המקומי וגם לא את הצרכן הסופי. שום מאמץ לא ניכר בשטח"

לורה סוויסרה / צלם: איל יצהר

לורה סוויסרה

עיסוק: עיצוב וייצור טקסטיל לתינוקות

מיקום: אשקלון

שנת הקמה: 1985

בעלים: מרים ולורה לוין

מס' עובדים: 36

מחזור מכירות שנתי: 20 מיליון שקל

*למה לייצר בישראל?

"כי עדיין יש ביקוש למוצרים איכותיים מתוצרת הארץ, וכי אנחנו אוהבים את עבודת הייצור ואת העובדים שלנו שהפכו חלק מהמשפחה", אומרת לורה לוין-קורייאט, מבעלי המפעל.

"יצרנו קשרים הדוקים עם העובדים שלנו, כולם תושבי אשקלון, ולכן סירבנו בתוקף כשהציעו לנו כוח עבודה זול מהשטחים. זה עסק משפחתי שקיים 24 שנה, ואין לנו שום כוונה ורצון לעצור או לשנות את זה. השורה התחתונה מעניינת אותנו, אבל כסף ורווחים זה לא העיקר בחיים".

*עד כמה קשה להיות יצרן מקומי?

"קשה להתחרות במוצרים זולים מסין. התחרות הקשה מאלצת אותנו להוריד מחירים במוצרים מסוימים. מזלנו, שברשתות השיווק ובחנויות הפרטיות לפעוטות יש אנשים שמבינים שהמוצרים האיכותיים שלנו, המגוון שלנו (12 קולקציות בשנה) וזמינות האספקה והשירות שלנו - הם לא משהו שאפשר לוותר עליו בקלות.

"יבוא זול ועלויות ייצור יקרות, דחפו אותנו למצוינות וליצירתיות. זה גם מה שדרבן אותנו להשיג לפני ארבע שנים זיכיון בלעדי למותג 'דיסני' לתינוקות.

"הזיכיון הזה למעשה שומר עלינו ומאפשר לנו להתחרות במוצרים אחרים. 'דיסני' הוא מותג חזק ונמכר יפה, ולכן אחוז ניכר מהמוצרים שלנו מעוטרים בדמויות של 'דיסני'".

*האם המדינה מעודדת רכישת כחול-לבן?

"המדינה, לצערי, לא מעודדת את היצרן המקומי וגם לא את הצרכן הסופי. שום מאמץ לא ניכר בשטח. אפילו את הפיצויים עבור הנזקים שנגרמו לנו במבצע 'עופרת יצוקה' (אובדן ימי עבודה והוצאות על מיגון המפעל) לא קיבלנו עד היום. זה רק מעיד על חוסר היחס ועל אי-העידוד".

*מה המדינה צריכה לעשות לדעתך כדי לעודד יצרנים מקומיים?

"להקל עלינו במיסוי כוח-אדם ובמיסי העירייה הגבוהים, ולממן סימון מוצרים בתו כחול-לבן".

*האם יש לכם כוונה להפסיק לייצר כחול-לבן?

"אין לנו כוונה כזאת. אנחנו עושים את המקסימום כדי לשמר את המפעל ואת עובדיו. עם זאת, יש לנו כוונה להגדיל את היקף המוצרים שאנחנו מייבאים מסין, שכיום עומד על 20%".

"השירות הציבורי מתנהל כמו מדינת עולם שלישי"

הבעלים: "אתה אף פעם לא יודע באיזה פקיד תיתקל, מה תהיה דעתו, ואיזה מסמך מופרך הוא ידרוש ממך להביא"

סופרהרב אמברוזיה / צלם: יחצ

סופהרב אמברוזיה

עיסוק: פיתוח, ייצור ושיווק תוספי תזונה

מיקום: נצרת

שנת הקמה: 1986

בעלים: אלכס מאור ואיתן מרקוביץ

מס' עובדים: 90

מחזור מכירות שנתי: 65 מיליון שקל

*למה לייצר בישראל?

"בגלל רמת הידע הגבוהה, כוח האדם המנוסה והיעיל, הקלות שבניהול מפעל בקרבת מקום, התרומה למשק הישראלי, והגאווה", אומר אלכס מאור, מבעלי מפעל סופהרב.

*עד כמה קשה להיות יצרן מקומי?

"בארץ קיימת משוכה גבוהה של תרבות שירות ציבור לקויה. ישנם משרדים שהצליחו לקפוץ מעל משוכה זו, אך לצערי משרד הבריאות רחוק מזה. אם כבר, אז קיימת שם רגרסיה לכיוון של התנהלות עולם שלישי. משרד הבריאות משותק ומשתק. יש אצלנו התבססות גבוהה על חומרי גלם מיובאים שעוברים תהליכים בירוקרטים רבים ומיותרים. אתה אף פעם לא יודע באיזה פקיד תיתקל, מה תהיה דעתו על המוצר, ואיזה מסמך מופרך הוא ידרוש ממך להביא".

*האם המדינה מעודדת רכישת כחול-לבן?

"לא מעודדת, אבל אין לנו בעיה עם זה. שתסלק את המחסומים, ואנחנו כבר נסתדר לבד. רק שלא תפריע לנו. אנחנו לא מצליחים לעמוד בהתחייבויות ללקוחות שלנו בחו"ל, כל פעם בגלל 'הברקה' חדשה מבית המדרש של משרד הבריאות".

*מה המדינה צריכה לעשות לדעתך כדי לעודד יצרנים מקומיים?

"יש להיזהר מ'חיבוק יתר'. מוצרי כחול-לבן צריכים להיבנות, ונבנים בפועל, בזכות עצמם ובזכות האיכות, השירות והמחיר, כמו כל מוצר אחר. יש להיזהר מלקדם מוצרי כחול-לבן דרך 'חניקת' מוצרי יבוא, זוהי חרב פיפיות שעלולה לפגוע בסופו של דבר בייצור המקומי. המדינה חייבת לסייע באיתור ובסילוק חסמים בירוקרטים בלתי-הכרחיים. המדינה צריכה ויכולה לסייע ע"י תמיכה, למשל, במציאת לקוחות חוץ באמצעות מכון היצוא. וכמובן, שיצירת אקלים פוליטי אוהד בעולם לא יכולה להזיק, אבל זה באמת יותר מדי לדרוש".

*האם יש לכם כוונה להפסיק לייצר כחול-לבן?

"החזון שלנו הוא חזון של תעשיה ישראלית מתפתחת ומייצאת. מעבר לחו"ל ייעקר חלק חשוב מהחזון. אין לנו כוונה כזו, למרות שאחרי כל פגישה עם משרד הבריאות אנחנו נשבעים שמחר אנחנו עוברים לחו"ל. כבעלים של מפעל המייצא את מוצריו למדינות מזרח אירופה, כואב לנו לראות איך המדינות האלה מצליחות להתגבר על שאריות ההתנהלות הסובייטית לשעבר לכיוון של מינהל מתקדם, ואנחנו לא. אם נצליח לעשות מהפך בתחום הזה, אופי המדינה כולה ישתנה. בינתיים, אנחנו מתעסקים יותר מדי במנופי צמיחה ופחות מדי במעכבי צמיחה". *

"קשה במיוחד התחרות מול השטחים"

הבעלים: "השיא היה בתקופת הקסאמים בתחילת השנה: הם ירו ומכרו, ואנחנו התגוננו ולא מכרנו"

האחים מנדלבוים / צלם: תמר מצפי

האחים מנדלבוים תעשיות פולימרים זיקים

עיסוק: עיצוב, ייצור ושיווק מערכות שינה

מיקום: קיבוץ זיקים

שנת הקמה: 1932

בעלים: יוסי מנדלבוים

מס' עובדים: 60

מחזור מכירות שנתי: כ-50 מיליון שקל

*למה לייצר בישראל?

"הייצור המקומי איכותי מאוד, ומאפשר קשר טוב בין היצרן למשווקים וללקוח. ללקוחות שלנו יש אימא ואבא בארץ עבור המוצר שקנו", אומר יוסי מנדלבוים, בעלי "האחים מנדלבוים תעשיות פולימרים זיקים".

*עד כמה קשה להיות יצרן מקומי?

"קשה מאוד. בתחום שלנו קשה במיוחד התחרות מול יבוא מזרנים וכריות מהשטחים.

"על היבוא מהשטחים לא חלות מגבלות מיסוי כלשהן לצד עלויות כוח אדם זולות מאוד. כתוצאה מכך, נוצר האבסורד שסחורה מהשטחים, במיוחד מחברון, נמכרת בישראל במחירי היצף תחת מגוון מותגים שלא מסגירים את מקום הייצור.

"באותה עת, כתוצאה מהתחרות הפרועה, אנחנו נאלצים לצמצם היקפי ייצור במפעל שלנו, השוכן בקיבוץ זיקים שבעוטף עזה.

"השיא היה בתקופת הקסאמים בתחילת השנה: הם ירו ומכרו, ואנחנו התגוננו ולא מכרנו. בתנאים כאלה, קשה עד מאוד להמשיך להיות יצרן כחול-לבן, במיוחד באזור הזה במדינה".

*האם המדינה מעודדת רכישת כחול-לבן?

"לצערי הרב, שום כלום".

*מה המדינה צריכה לעשות לדעתך כדי לעודד יצרנים מקומיים?

"לסמן מוצרים בסימון כחול-לבן בגדול ובצבעי כחול-לבן".

*האם יש לכם כוונה להפסיק לייצר כחול-לבן?

"בשלב זה אנחנו לא מתכוונים להרים ידיים. אנחנו מקווים ופועלים לכך שתהיה תחרות הוגנת מול הייצור מהשטחים וזה מחייב את המדינה לפעול בנושא.

"היבוא ממדינות זולות כמו סין פחות רלוונטי לתחום שלנו, שכן מוצרי הספוג למיניהם הם מוצרי נפח ועלויות השינוע הגבוהות שלהן פוגמות בכדאיות הכלכלית. אם ואני וחבריי היצרנים בתחום נרים ידיים, לעם ישראל לא יהיו מזרנים כחול-לבן איכותיים".

5 טיפים לקידום מכירות כחול-לבן

עפ"י ד"ר נירה מוניצ'ור, מרצה לשיווק בתוכנית האקזקיוטיב MBA באוניברסיטה העברית

1. הדגישו את הישראליות של המוצר

שיווק הוא חליפין של ערך, וכדי שעסקה תצא אל הפועל הצרכן צריך לחוש שהוא מקבל תמורה נאותה בעד כספו.

מאחר שלא ניתן להתחרות במחיר הזול של מוצרים מיובאים, ערכו הנוסף של מוצר כחול-לבן נובע מהסמליות שמאחוריו: עבודה עברית, כלכלה ישראלית, שורשיות וסמליות הטומנת בחובה רגש.

לכולנו אכפת ממה שקורה כאן, וכולנו היינו רוצים שיהיה פה טוב יותר. לכן, שימת דגש על התחושה הטובה שעשויה להתלוות בקניית מוצרים ישראלים, יש בה כדי לעורר את המודעות של הצרכן הישראלי לערך רגשי שאין במוצר תוצרת חוץ, ואת הרצון לקנות מוצר מקומי.

2. רתמו רגשות חיוביים, בעיקר של אירועים לאומיים, לטובת המוצר.

חגיגות ואירועים לאומיים, בין אם מדובר ביום העצמאות או בזכייתה של מכבי תל-אביב באליפות אירופה, מלווים בדרך כלל בתחושת חגיגיות ואחדות, שניתן וכדאי למנף לטובת מוצרים כחול-לבן.

הרעיון הוא ליצור קשר בין המוצר לאירוע. עיקרון ידוע "ההתניה הקלאסית" בפסיכולוגיה אומר, שאנשים לומדים לקשר בין דברים שנוטים להופיע יחד.

מפרסמים, למשל, משתמשים בעיקרון זה כשהם מציגים את המוצר בהקשר חיובי, בתקווה שאותו רגש חיובי שמעורר ההקשר ידבק בסופו של דבר גם במוצר.

כשעל הפרק עומד מוצר ישראלי, מתבקש ליצור זיקה בינו לבין אותה שמחה כללית האופפת אותנו בזמן אירועים לאומיים מיוחדים.

יהיה קשה הרבה יותר ליצור זיקה כזו עם מוצר שאינו ישראלי, ולכן למוצרים כחול-לבן יש כאן יתרון יחסי שכדאי לנצלו.

איך עושים את זה? מתזמנים השקה של מותגים ומוצרים ישראלים כך שתתרחש בסמוך לאירוע לאומי (אסם, לדוגמה, השיקה את הבמבה במילוי נוגט שלה בסמוך ליום העצמאות ה-60), או אפילו פשוט מאזכרים ומקשרים מותג קיים לאירוע שכזה.

3. הבליטו באמצעים נראים לעין את ייחודו של המוצר ואת היותו ישראלי.

ייחודו של מוצר ובידולו ממתחריו הן סוגיות סבוכות. במקרה של מוצרים ישראלים, נקודת הבידול נוצרת מאליה: זהו מוצר כחול-לבן. לא משנה מה יעשו המתחרים מבחוץ, הם לעולם לא יוכלו לייצר מוצרים "משלנו".

לצרכנים הישראלים מוצר כחול-לבן אומר המון, ולכן כדאי להבליט ולהדגיש כמה שאפשר את נקודת הבידול החשובה הזו. אחת הדרכים היא שימוש באמצעים ויזואליים מתאימים דוגמת סימון המוצר כמוצר כחול-לבן.

4. עוררו נוסטלגיה.

אנשים נוטים להתרפק על העבר, ואוהבים לחיות אותו מחדש. חלק מאותו עבר, הוא מוצרים שצרכנו אז וצריכתם המחודשת מספקת את התענוג של שחזור אותן חוויות מוכרות.

צרכנים נמשכים באופן טבעי אל מוצרים נוסטלגיים. מוצרים ישראליים רבים ליוו את העם לאורך שנים רבות, ויכולים לנצל את הנוסטלגיה הזו לטובתם, ע"י עיצוב המוצר כך שידמה לעיצובים משנים עברו (עלית עטפה את "שוקולד פרה" בעטיפתו המקורית לכבוד יום העצמאות ה-60, למשל).

אבל גם מוצרים חדשים יכולים לרכוב על הגל הנוסטלגי, ולשלב בעיצוב המוצר אלמנטים מתקופות היסטורית של העם (כמו שתנובה משתמשת בדמות החלבן המיתולוגי באריזת "חלב בטעם של פעם").

5. נצלו את המקומיות - ספקו וטפלו מהר בלקוח.

ישראל, כידוע, היא מדינה קטנה. לצד החסרונות הידועים, ממדנו הקטנים עשויים להוות יתרון בכל הנוגע לאספקה ולטיפול במוצרים, ואת היתרון הזה כדאי לנצל.

כשמדובר במוצר ישראלי המשווק בשוק המקומי, לא משנה היכן בארץ הוא מיוצר - הוא תמיד יהיה קרוב יחסית לצרכן.

בעוד אספקה וטיפול במוצרים תוצרת חוץ עשויים לקחת זמן רב ולהצריך שינוע של אלפי קילומטרים ומעורבות של ספקים מרוחקים, כאן הכול קרוב ויכול להיות מידי. כדאי לדעת, שלטיפול מהיר ויעיל בתקלות יש תפקיד חשוב ביותר בבניית שביעות רצונו של הלקוח ונאמנותו לאורך זמן, ולכן מדובר ביתרון לא מבוטל.

עוד כתבות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הירידות בוול סטריט מתחזקות; מניות הסייבר ממשיכות לאבד גובה

ה-S&P 500 יורד בכ-0.8% ● וול סטריט מגיבה היום לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● נובו נורדיסק צוללת בקרוב ל-15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין נסחר סביב 66 אלף דולר, לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● מחירי המתכות היקרות עולים ● הביטקוין יורד ומחירו נע סביב 65 אלף דולר

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"