"אין עתיד ללא תעשיית הקלינטק", משיב
ניק פרקר בנחרצות לשאלה מה מצפה ל
קלינטק ביום שלאחר המשבר הכלכלי הגלובלי. פרקר הוא מייסד ויו"ר קלינטק גרופ, והאיש שטבע את המונח קלינטק. קלינטק גרופ היא קבוצת המחקר ושירותי המידע המובילה בעולם בתחום הקלינטק, וחלוצה בתחום.
פרקר יהיה ממשתתפי המפתח בוועידת המים הבינלאומית ווטק (בראשות בוקי אורן, יו"ר פעיל של מיה מקבוצת אריסון ולשעבר יו"ר מקורות), שתתקיים בשיתוף "גלובס" בחודש הבא במרכז הירידים בתל-אביב.
ווטק 2009 הוא האירוע המוביל בעולם ביזמות, חדשנות וקידום שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום המים, וצפויים להגיע אליו מנהיגי ומנהלי תעשיית המים העולמית ביותר מ-100 משלחות כדי למנף את הידע והקשרים ליצירת עסקים עתידיים.
בראיון מיוחד ל"גלובס" מסביר פרקר לאן הולך התחום להתפתח, איך צריך להתייחס למים ולחשמל ואלו תחומים כבר עבר זמנם.
"בעולם שבו אנחנו חיים, עם אוכלוסייה של 9 מיליארד איש ועם מעמד בינוני עולה בסין ובהודו - אין ברירה אלא לבחור בקלינטק, אחרת לא נוכל לספק לעולם את צרכיו. זה מאוד פשוט. רוב האנשים ממוקדים בבעיית שינוי האקלים, אבל בישראל מבינים את בעיית הביטחון של המים, ובעיות אחרות שקשורות לעלויות של טיפול וניהול מים. אין דרך להתחמק - חייבים להיערך בנושא הזה", מבהיר פרקר.
גם טובה וגם רעה
קלינטק גרופ הוקמה על-ידי פרקר ב-2002 והחלה לגבש קהילת השקעות ועסקים, סביב קונספט הבוחן כיצד לשפר את השימוש באנרגיה, מים וסביבה וגם לעשות מזה כסף. "מאז 2002 הארגון שלנו יצר קהילה עולמית של משקיעים, יזמים, תאגידים, ספקי שירותים ומשרדי עו"ד, בארה"ב, אירופה, סין, הודו וכמובן במזה"ת", אומר פרקר.
* איך השפיע המשבר הכלכלי הגלובלי על תחום הקלינטק?
פרקר: "הייתה לו השפעה טובה והשפעה רעה. לרעה הוא השפיע באותו אופן שהוא השפיע על כל דבר אחר - המשבר האט תהליכים ועיכב השקעות. אבל, הוא השפיע לטובה בכך שהוא עורר ממשלות לחשוב על דברים ירוקים בדרך יותר יצירתית. זה גם מנע מהבועה שהחלה להיווצר להתפוצץ.
המשבר מהווה בעיה לטווח קצר, אבל ההיערכות העולמית בנושא הקלינטק היא תהליך לטווח הארוך. הנתונים הפיננסיים בקלינטק העולמי נותרו עדיין גבוהים, וקרובים לרמות של 2006-2007. אפילו שהייתה האטה, היא לא קרובה להיות גרועה כפי שהיא נראית בתחומים אחרים".
* למה רוב ההשקעות הולכות לכיוון האנרגיה ולא למים?
"יש אמרה לפיה הכסף הולך למקומות שהוא מכיר. האנשים רק מתעוררים כעת לקראת האתגרים בנושא המים, ולוקח להם זמן ללמוד תחומים חדשים. כולם יודעים על שינוי האקלים והצורך להפחית את הזיהום הכרוך בייצור אנרגיה, אבל אנחנו מתחילים לראות כעת יותר השקעות במים.
"אנחנו בעיקר רואים את זה באסיה - בהודו ובייחוד בסין. לכן, אני חושב שבאופן כללי, נראה יותר ויותר השקעות במים. זה תהליך של חינוך שכולנו צריכים לעבור, וזה יקרה דרך הכיס. זה יקרה כשאנשים יצטרכו לשלם הרבה כסף עבור מים, אנרגיה וכו'. אז כולם יבינו כמה צריך להשקיע בדברים הללו".
* בישראל הוטל מס בצורת וכל המדינה נזעקה נגדו.
"בארצות עניות כמו הודו אנשים משלמים יותר על מים ועל אנרגיה כאחוז מההכנסה שלהם, מאשר בארצות עשירות, לכן אלה שווקים אטרקטיביים להשקעה כי המחיר לדברים האלה שם הוא גבוה.
מתחת לכיור
"מים הם זכות אנושית, אבל הצינורות אינם חופשיים. האנשים צריכים להבין שכדי שיקבלו מים אל הבית שלהם או אל העסק או אל החווה החקלאית - נדרשות הרבה טכנולוגיה ועלויות. זו תשתית ממשלתית. מקורות היא אחת מהחברות היותר חדשניות בכל נושא ההולכה של המים, וזה העתיד.
אנשים לא ירצו לשלם מחירים גבוהים עבור מים איכותיים, אבל הם יתחילו להשקיע במערכות טיהור מים ביתיות. כפי שהיום יש לנו חומרה במחשב, תהיה לנו מערכת טיפול במים מתחת לכיור המטבח. והאופן שבו מים נקיים יסופקו ישתנה. אם נראה מים כשירות ממשלתי לא נבין זאת. אם נראה זאת כשירות צרכני כמו טלוויזיה בכבלים, היחס שלנו ישתנה. לכן התשתית התעשייתית תצטרך להשתנות. ואני מאמין שאז המחיר יירד. הטכנולוגיה תעזור להוריד אותו".
[הרשמה לניוזלטר סביבה]